המשחק החייזרי

זה היה אירוע נדיר. שלושה חייזרים יושבים בצוותא מסביב לשולחן ודנים בנושאים חייזריים. הרי חייזרים השתדלו לא להיראות ביחד כדי לא לעורר תשומת לב אצל בני האנוש. האמת שהחששות שלהם לא היו מוצדקים. הם נראו בדיוק כמונו תודות לתחפושת האנושית המדהימה שכל אחד עטה על עצמו. ומעבר לזה, אנו תושבי כדור הארץ, לא אמורים לדעת שחייזרים נמצאים בסביבתנו מזה אלפי שנים.
המפגש שלהם היה מפתיע עוד יותר עקב העובדה, בהיסתמך על ההצהרות שלהם, שכל אחד הגיע בכלל מגלקסיה אחרת. אחד טען שהגיע מגלקסית שביל החלב, אך מהקצה השני שלה. השני הסביר שגלקסית האם שלו היא אנדרומדה. השלישי הצהיר שמקורו מגלקסית "העין השחורה" הנידחת.
בתחילת השיחה כל אחד התפאר מפני האחרים מהמרחק העצום שהיה צריך לחצות כדי להגיע אל כדור הארץ. זאת לא הייתה התנהגות טיפוסית של חייזרים, הרי ההתרברבות היא תכונה שלא היוותה חלק מהטבע שלהם. לכן ניתן לשער שבשנים הרבות ששהו במחיצתנו הם ספגו מידה לא מבוטלת מהמאפיינים שלנו, הטובים והרעים. במחלוקת הזאת ידיו של בן "העין השחורה" היו על עליונה: מרחק של 19 מיליון שנות אור לעומת 2.5 מיליון מאנדרומדה או 100000 מהקצה השני של שביל החלב. כאן ניתן היה לזהות ולהרגיש את הסיפוק של המנצח לעומת התסכול של המפסידים, בעיקר על ידי הריח הלא נעים שהזכיר את הנפיחה האנושית ושהתפשט בסביבה.
בהמשך השיחה זרמה לפסים רגועים יותר, אפילו משעשעים, כאשר כל אחד הזכיר אירועים חייזריים די מבדרים שהגיעו לידיעתו. בין היתר הועלו דוגמאות מביכות על מעברים ב"חור התולעת" שכשלו בדרך לכדור הארץ. בן אנדרומדה סיפר על מכר חסר מזל שלא חישב נכון את מיקום היציאה מחור התולעת ומצא את עצמו בסביבת המשיכה של חור שחור, ומיותר להבהיר שלא אותר עד עכשיו. לא חסרו הסיפורים על המקרים שחורי תולעת העתיקו לא רק במרחב אלא גם בזמן, דוגמת החייזר המסכן שמצא את עצמו בתקופת הקרח. וכך, תוך כדי צחוקים חייזריים מתונים השיחה התנהלה על מי מנוחות עד שנגעו בנושאים רציניים יותר.
שלושתם היו תמימי דעים שאחת מההתנסויות המזעזעות והטראומתיות ביותר שאולצו לעבור הייתה ההתחפשות לבני אדם. האמת, שאם נהיה הוגנים, המילה "להתחפש" לא התאימה לתהליך שעמדו בו, ביטויים נכונים יותר היו "שינוי צורה", "מטמורפוזה" או "הפיכה לבן אנוש". הרי שום הסוואה חיצונית לא הייתה מאפשרת לאנטומיה שלהם, אם אפשר לקרוא לצורתם כך, להיראות אנושית.
כדוגמה די קיצונית שטח לפניהם בן אנדרומדה את יגונו. איך מיצור יפיפה בעל מבנה אליפטי מושלם וחלק, ללא ראש, ידיים או רגליים, הפך מראהו לאנושי. אפילו הסכים לחשוף עד כמה התהליך גרם לו מפח נפש ודכדוך, כך ששקל ברגע של ייאוש להקדים ולהתחלק לארבעה למרות שהיה עדיין בתקופת הבגרות. בסופו של דבר התרגל לדמותו החדשה והדוחה ונשלח לכדור הארץ. ההשלמה הסופית עם צורתו הגיעה די מהר כאשר מצא את עצמו בסביבת דמויות מכוערות כשלו.
שני החייזרים האחרים הקשיבו והנידו מדי פעם את ראשם המותאם האנושי כאות הזדהות והבנת מצוקת העבר של חברם. הרי הם חוו התנסות מאד דומה בעולמם. אמנם כאן מדובר בחייזרים מתקדמים באלפי שנים לעומתנו אך תהליך ההפיכה לא היה תמיד מושלם. על עובדה מצערת זו העיד החייזר מגלקסית "העין השחורה", אצלם כל התרגשות חיובית גורמת להפצת מולקולות מגופם אשר תפקידן היא לעורר הרגשה נעימה גם אצל הסובבים אותם. כל ניסיון למנוע את התופעה החייזרית הזו נכשל, וכך קורה שבמצבי ריגוש או שמחה הוא מפזר לאוויר מולקולות שלבושתו ריחן דומה מאוד לנפיחה אצל בני האדם, לכן הוא משתדל לדכא את תגובותיו, בדרך כלל ללא הצלחה.
כאן יש מקום להתעכב על תיאור שלושת כלליי החייזריות שאף חייזר לא יעז להפר. כללים אלה חלים בכל היקום והם מהווים את בסיס משטר ההתנהגות הנדרשת מכל חייזר.
כלל I: חייזר לא ייחשף כחייזר בפני יציר כוכב המאוכלס בגזע נחות או לא מתקדם.
כלל II: מטרתו של חייזר היא להשפיע בצורה חיובית בלבד על ההתקדמות הגזעית, הטכנולוגית והרוחנית של יצירי כוכב נחות, כל עוד לא מופר הכלל הראשון.
כלל III: חייזר רשאי לפעול על פי הבנתו ובכל צורה שהיא בהתערבותו על מהלך החיים בכוכב הנחות, כל עוד לא מופרים כללים I ו-II.
חייזר מפורסם, המוכר בשמו הארצי כאייזק אסימוב, הסתמך על אופן ניסוח כלליי החייזריות על מנת לסגנן את שלושת חוקי הרובוטיקה שעיצב.
בהמשך השיחה התגלגלה לאחד הנושאים החביבים ביותר על חייזרים: מטרת שהותם בכוכב הנחות התורן והשפעתם על מירקם החיים בו. גם כאן כל משפט היה מתובל בקורטוב של גאווה לא מוסתרת, וללא ספק התפתחה מין תחרות סמויה ביניהם. כל אחד ניסה להרשים את האחרים על ידי פירוט המעשים הבולטים של בני כוכבו במהלך ההיסטוריה האנושית.
יליד אנדרומדה ציין שהם הבחינו שלגזע האנושי יכולת התפתחות עצומה ולכן מטרתם העיקרית הייתה "לעזור" או יותר נכון "לדחוף" את בני האנוש להתקדמות מדעית מואצת. הוא נקט בשמות הארציים של החייזרים שהשפיעו במיוחד בהשגת מטרה זו. ברור שכל "תגלית" או "המצאה" שיוחסו להם הייתה בעצם עובדה מדעית ידועה ומוכרת כבר אלפי שנים, לכן רק ניתן להתפעל מהסבלנות החייזרית האין-סופית שהפגינו כאשר הציגו כל מחקר כתהליך שנמשך שנים. היו שם שמות כמו אריסטו, אוקלידס, גלילאו גליליי, ניקולאוס קופרניקוס, ג'יימס מקסוול, אייזק ניוטון, יוהאן גתה, אלברט איינשטיין, סטיבן הוקינג. דרך אגב, האחרון היה דוגמה נוספת של תהליך "שינוי צורה" שהשתבש קשות. חייזרים אלה היו חיוניים לגילוי ולהבנת סודות הטבע והיקום, אך להשגת היעד היה צורך בשתי קבוצות נוספות, קבוצות שתפרוסנה בפני האנושות את דרכי הדמיון ואת המחר הטמון בפנטזיה של ההווה. כך הופיעו החולמים ומסמני הדרך. קבוצת הממציאים שהביאו למימוש התגלית ולהגשמת הרעיון: ליאונרדו דה-וינצ'י, תומס אדיסון, ניקולה טסלה ואלכסנדר גרהם בל. קבוצת הכותבים חוזי העתיד ומאירי הכיוון, כמו סטניסלב לם, לארי ניבן, אייזק אסימוב, ארטור סי קלארק, רוברט סילברברג.
בן "העין השחורה" הסביר את השיקולים שהניעו אותם בפעולתם על כדור הארץ. מדעניהם חישבו בדאגה שקצב גידול האוכלוסייה של בני אנוש יביא תוך 1500 שנה לאזלת כל המשאבים של הכוכב שתוביל ללא ספק לכלות הגזע האנושי. הפתרון שהומלץ היה "לדלל" את האוכלוסייה תוך שימוש באמצעים שונים, כולל דרכים אלימות לפי הצורך. חשוב להבין את טוהר המידות החייזרי, בשבילם חשיבות עליונה היא השרידות וההתפתחות של כל גזע, וכל שיטה היא כשרה להשגת יעד זה. הסיסמה שהכתיבה את מעשיהם הייתה אחת: "המטרה מקדשת את האמצעים", והם מילאו את המשימה ביעילות חייזרית טיפוסית. האמצעים שננקטו לצורך הדילול היו מגוונים ביותר, מפיתוח מחלות חדשות עד להפעלת שיטות צמצום אכזריות. כך נגרמו המגפות הקשות בהיסטוריה: אבעבועות השחורות, דבר, חצבת, שחפת, כולרה ואיידס. על מנת למנוע את ההכחדה המלאה של האנושות מפני מחלות אלו, חייזרים התחזו למדענים שחקרו וגילו את הדרכים למיגורן. בין אלה נמנו אדוארד ג'נר, לואי פסטר, אלכסנדר פלמינג, אלברט סבין ואלברט שץ. אך המחלות בלבד לא סיפקו את הדילול הנדרש, הם ראו את הצורך בשיטות נוספות. מונו חייזרים שתפקידם העיקרי היה לטבוח באוכלוסיות שלמות, בין היעילים ביותר היו ג'ינגס חאן, יוליוס קיסר, יוסף סטאלין, אדולף היטלר ואידי אמין.
אמנם שמיעת דברים מזעזעים אלה לא השפיעה על מצב רוחם, הרי הם חייזרים שמטרתם הסופית היא רק טובת המין האנושי, אבל התברר להם פעם נוספת עד כמה היה חוסר תיאום משווע בין קהילות החייזריות השונות. זאת הבין ראשון החייזר משביל החלב. הוא וחבריו ידועים ביקום ברחמנות העצומה שמדריכה את מעשיהם בכל כוכב הנתון לטיפולם, ואם מצטטים גזעים אחרים, הם היו "החנונים" של העולם. הוא פירט איך הם החליטו שהפתרון לצער והסבל שחווה האנושות עקב המלחמות ושעבוד עמים על ידי רודנים הוא להשתמש באנשי שלום שיפיצו את תורתם ברבים. בין החייזרים שלקחו על עצמם את המשימה היו קונפוציוס, סידהרתא גאוטמה, סוקרטס, ישו, לאו טולסטוי, מוהנדס גנדי, מרטין לוטר קינג, נלסון מנדלה, דלאי לאמה וג'ון לנון. כפי שוודאי שמתם לב, הם נכשלו לחלוטין לעומת ההצלחות שנחלו בני אנדרומדה והעין השחורה. הפעם החייזר משביל החלב הרגיש נחות ואפילו מובס מול בני שיחו, במיוחד לאחר שריח הניצחון המוכר של עמיתו התפזר בכל הסביבה.
כאן ניתן לשים לב פעם נוספת לתחכום החייזרים. הם הצליחו באמצעים שונים להסתיר את העובדה שאישים שהשאירו את חותמם בהיסטוריה האנושית, לטוב או לרע, היו בעצם בני מינם. הסוואת אמיתות זו יושמה דווקא באמצעות אזכורה בספרות הבדיונית. סופרים, בהיותם חייזרים, פרסמו סיפורים ברוח זו. כמה נהדר! הסתרת האמת על ידי הבעתה בפומבי.
על אף ההצלחות המזהירות בהכוונת המין האנושי על פי המטרות החייזריות, השלושה הודו שהיו לא מעט טעויות. השגיאה העיקרית בעיניהם הייתה בניית התהליכים שהובילו להקמת הדתות, על ידי יצירת "התרחשויות אלוהיות" או על ידי זריית תורתם של "הנביאים" הבולטים. כל תרבות חייזרית מתקדמת היא אתאיסטית ביסודה. האמת שהענקת התואר "אתאיסט" לחייזר נכונה רק במושגים אנושיים, הרי המילה מייצגת בכל זאת אמונה העומדת מפני אמונות אחרות. אצל החייזרים אין "אמונה", יש רק "קיים", תוצאה של חקר היקום במשך מאות אלפי שנות התפתחות, ואשר הוליך אותם להבנה שאין תכלית בשאלות "מי?" או "למה?", אלא שכל התורה מתרכזת במושג אחד בלבד, המקביל לביטוי האנושי העממי "ככה זה". אף אחת משלושת הקהילות החייזריות לא הייתה פטורה מטעויות קשות בהתערבותן בחיי תושבי כדור הארץ. מדענים מתחזים בני אנדרומדה הובילו לפיתוח של כלי השמדה המוניים, ומנהיגים בני "העין השחורה" הגזימו במשימות הדילול שלהם.
השלושה הבינו שהשיחה סטתה לכיוונים לא נעימים ומביישים ואילצו את עצמם לשנות נושא בפתאומיות. הראשון שהצליח היה בן אנדרומדה בניסיונו להוליך את הדיון לפן פילוסופי יותר על ידי אזכור השאלות המהותיות שעלו אצל מתווי ההתנהגות החייזרית כבר אלפי שנים: האם יש צדק מוסרי להפוך את תושבי כוכב נחות לכלי משחק בידיים חייזריות, המנווטות את דרכי חייהם על פי רצונן והבנתן? האם המשחק החייזרי העצום הזה באמת מטיב איתם? דעתם של בן אנדרומדה ובן העין השחורה היו נחרצות בצורך ההובלה החייזרית, וכהוכחה לצדקתם נקבו בהתפתחות שלהם עצמם שנבעה מהתערבות חייזרית קדמונית. בן שביל החלב טען שלא הוכח לעולם שהתפתחות עצמית ועצמאית רעה לכוכב, כפי שקרה בתרבויות הראשונות שבשחר היקום. הוא הוסיף ללא היסוס, שאין לו ספק שבלי צעדי המשחק החייזריים, במיוחד השגויים, התפתחות כדור הארץ הייתה אולי איטית יותר, אבל בריאה ומוסרית בהרבה. על אף העדר ההסכמה שלושתם הבינו שהם, בתפקידם החייזרי, כמדענים דגולים וממציאים מבריקים, כרודנים אכזריים ונביאים אוהבי אדם, כחולמי העתיד וסופרים פוריים, ואנחנו, בתפקידנו כתושבי כדור הארץ המונהגים, מעורבים במשחק אדיר ממדים שסיומו עדיין רחוק ושלא מובטח הצלחתו.
*****************

סיום
נושאי השיחה החייזריים היו ממשיכים להרבות במידה ויליד אנדרומדה לא היה מנצל אתנחתא רגעית בשביל להציץ בשעונו ולהכריז שכבר מאוחר ומחר צריך לקום מוקדם. שלושת החייזרים קמו ללא מילה נוספת, והתפזרו כל אחד לביתו.

*****************

סיום חילופי
בשלב זה נשמע קולו הסמכותי של האח סמי.
-"הנה שלושת החייזרים שלי יושבים בחברותא. עוד 20 דקות כיבוי אורות. נא תחזרו לספינות החלל שלכם"-
שלושת החייזרים הממושמעים קמו באיטיות וכל אחד פנה לחדר השינה שלו.