ניבל כפול מאת דורון לאמפיט

קצב נשימותיו הלך והתגבר ככל שהוא הגביר את ריצתו במעלה השביל אשר חצה את החורשה. הוא ראה את הנחל ממש לפניו והחל לעצור על מנת לבדוק האם החכה שהניח שם לפני כשעה הניבה את ארוחת הצהריים לה ציפה ולכן נראה מאוכזב כאשר הגיע לשפת הנחל וראה כי כל מה שהעלה בחכתו הוא פורל קטן אשר לא יספיק לגרות אפילו את בלוטות הטעם שלו.הוא משך את חוט הדיג  והוציא בזהירות את הפורל מהמים ושחרר אותו מהקרס חזרה לנחל.דושן יונק המשיך בריצת הבוקר שלו עד הגיעו לקרוון שחנה כדרך קבע כבר חמש שנים בשמורת דן החל מרגע הגעתו מגרמניה לארץ.הוא החליט לעלות לישראל לאחר שהחל לגלות את שעשה סבו במלחמת העולם השנייה באזור בסרביה שבגבול רומניה.הוא נקרא על שם סבו דושן שהיה קצין בוורמכט הגרמני והיה שמח בדיעבד לו קיבל שם אחר אך כעת כבר לא מצא טעם להחליף את שמו.טרם עלותו לארץ הוא החל לומד עברית וכאשר עלה לארץ שלט בשפה בצורה מכובדת אשר איפשרה לו לתפקד כמורה למתמטיקה ומדעים בבית ספר "תל-חי" בקרית שמונה אליה הוא מגיע כל בוקר על האופנוע שלו מסוג סוזוקי 250 Tu  .במסגרת ההוראה שלו הרגיש שהוא תורם מהיידע והנסיון שלו לטובת נערים ישראליים והוא מכפר קצת על שעולל סבו כמו כן החליט לחיות לבדו בקרוון ללא כל קשר רציף מדי לחיים המודרניים ,התובעניים וללא כל בעיות היום יום אשר מלווים את האדם בעולם המודרני כגון כמה כסף הרוויח והאם הוא עונד את הדגם האחרון של שעון אומגה.הוא המשיך בריצתו והחל רואה את הקרוון שלו במרחק 100 מטר אולם ככל שהתקרב ראה רכב שטח מסוג לנדרובר דיסקברי חונה לידו.הוא החל מגביר את קצב ריצתו והגיע לקרוון כעבור שתי דקות וכאשר התקרב ראה שני גברים עומדים ליד הקרוון מנהלים שיחה ערה בניהם אשר הופסקה כאשר ראו את דושן לידם.

"שלום ,האם אתה דושן יונק?" שאל הגבר הנמוך יותר.

"כן זה אני" ענה דושן עם מעט חשש ומנסה לתהות במה מדובר.

"אנו רוצים שתתלווה אלינו" אמר הגבר הגבוה והרזה יותר.

"מי אתם? "ניסה לברר דושן.

האיש הנמוך הראה לו תעודה של שרות הבטחון הכללי ודושן החל לתהות בדאגה מה הוא עשה שהם הגיעו אליו.

"במה מדובר?" ניסה דושן לברר את העניין עם חשש בולט בקולו.

"את זה יוכלו לספר לך כאשר נגיע לבסיס שלנו" ענה הגבר הנמוך.

"האם אני יכול לארוז תיק לנסיעה?"שאל דושן

"בודאי,יש לך 20 דקות לעשות זאת" ענה הגבר הנמוך.

דושן נכנס לקרוון שלו אשר הכיל חדר שינה עם מקלחת ושרותים ומטבחון קטן כאשר כול נפח פנוי היה מאוכלס בספרים ללא כול זכר למחשב  או כל אמצעי אלקטרוני אחר.

הוא לקח את התרמיל הגדול שלו אשר שימש אותו לטיוליו בעולם טרם הגיע לישראל ומילא אותו בתחתונים,חולצות טריקו ,מכנסיים זוג כפכפיים,סנדלים,כלי רחצה וגילוח אשר נלקחו מהאמבטיה דבר שאיפשר לו להסתכל על עצמו במראה ולראות את פרצופו שהיה צעיר מכפי 35 שנות גילו עם שערו השטני ומשקפיו בעלי מסגרת הכסף שהיו על אפו.הוא ראה כי נותרו לו חמש דקות ולכן נכנס למקלחת והתקלח במהירות על מנת להוריד את הזיעה של ריצת הבוקר.

הוא יצא מן הקרוון והחל פוסע בעקבות שני אנשי השב"כ לעבר הלנד רובר והתיישב מאחור ממתין לרכב שייחל בנסיעתו.

הרכב החל לצאת משמורת דן והחל בנסיעה דרומה לעבר אזור המרכז.

הוא החל חושב מחשבות בינו לבין עצמו והיה בטוח שנפלה כאן טעות הרי לא עשה מעולם שום דבר נגד מדינת ישראל וגם לא חשב לעשות .מחשבותיו החלו מעייפות אותו והוא נרדם אל עבר חלומות מתוקים בהם ראה את עיר הולדתו אופנבך אשר בגרמניה אולם למרות תקוותיו שהחלום יימשך הוא הקיץ וראה שהרכב נכנס למתחם סגור והחל חונה בחניה פנויה.

שני הגברים אשר יישבו מלפניו יצאו מהרכב ופתחו את הדלת השמאלית מאחורה על מנת שיוכל לצאת ואכן הוא יצא ותיקו בידו והא החל מותח את רגליו שהתאבנו לאחר נסיעה של כשעתיים וחצי.

הם הובילו אותו ללובי המתנה בבנין בעל ארבעה קומות והורו לו להמתין עד שייקראו לו .הוא התיישב על ספה נוחה  והמתין להמשך דרכו מעיין בשבועון שהיה מונח בסל עיתונים.בשנים האחרונות מאז הגיע לישראל היה מנותק כמעט לחלוטין מהקורה בעולם ואת עיניו תפסה כתבה בנושא המוטציה שעברה תולעת המחשבים סטוקסנט וכיצד יותר ויותר מחשבים ברחבי העולם החלו נדבקים בתולעת דבר שפגע ביכולות העבודה של המחשבים וביכולתם לבקר על ההתקנים עליהם הם שלטו כדוגמת טורבינות להפקת חשמל ועד מחרטות CNC . זו אחת הסיבות מדוע סלד כעת ממחשבים שנעשו משוכללים יותר ויותר אולם גם פגיעים לכול מיני תוכנות זדוניות אשר יכלו בקלות לשבש את אורח החיים המודרני.הוא המשיך בקריאה וגילה כי התולעת החלה משבשת את ייצור החשמל באנגליה דבר שגרם למהומות ברובע ארצווי בלונדון  ובגרמניה החלו לחזור ולייצר בעזרת מחרטות ידניות דבר אשר העלה את מחיר המכוניות החדשות שיצאו מפסי הייצור.הוא לא האמין כי מזה זמן רב החלו מתגשמות והשימוש במחשבים הפך להיות חרב פיפיות.

"דושן?" שמע חיילת קוראת בשמו.

"כן " ענה באופן מיידי ונעמד על רגליו תוך שהוא מעמיס את תיקו על גבו .

" בוא אחריי בבקשה" אמרה החיילת בצורה יבשה ותכליתית.

הוא החל הולך אחריה והם נכנסו לתוך המסדרון שהיה מצד ימין והחלו מתקדמים לאורכו.

היא דפקה קלות על הדלת הרביעית מצד ימין וכאשר ענה קול מבפנים "עוד רגע" החל דושן להרגיש כיצד קצב פעימות ליבו החל מתגבר והא אף הרגיש התרגשות מסויימת לקראת הלא נודע.

"הכנס בבקשה "הוא שמע קול מעברה השני של הדלת והחיילת פתחה לו את הדלת והוא נכנס פנימה ושם את תיקו על הריצפה.

הוא הישיר את מבטו וראה שהוא נמצא במשרד רחב שבמרכזו היה שולחן אליפטי גדול כפי שזכר מבית הוריו.

בראש השולחן ישב אדם כבן 43 בעל קרחת ומשקפיים לאפו.

"התקרב ושב לידי ,נכון להיום בבוקר עוד לא נשכתי אף אחד" ניסה האיש לשבור את המתח שניתן היה להרגיש מפניו של דושן.

"שמי יעקב טרזמייל ואני אחראי על המחשוב והסייבר בשרות הבטחון הכללי" אמר האדם שניצב לפניו כאילו מדקלם כרטיס ביקור בפעם המי יודע כמה.

"אנחנו מעוניינים לצרף אותך לפרוייקט סודי בשם נייבל כפול "

"אבל איני איש העוסק במחשבים או קרוב לתחום, אפילו מחשב אין לי"

"אני חושב שתבין את הנושא טוב יותר ברגע שתתן את הסכמתך להיות שותף סוד בפרוייקט"

"אני לא מבין אין לי שום יידע במחשבים מלבד שימוש במצגות וגיליון חישוב אלקטרוני"

"כפי שאמרתי אתה תבין במה דברים אמורים ברגע שתחליט להכנס לפרוייקט"

"כרגע אני מלמד בבית ספר  ויש לי התחייבויות כלפי התלמידים ולכן איני מבין כיצד אוכל לקבל את ההצעה שלכם"

"אם זו הבעיה היחידה אזי נוכל לפתור אותה בנקל כי התרומה שלך בפרוייקט שלנו היא גדולה לאין שיעור מהתרומה שלך בתחום ההוראה מבלי לזלזל בפעילותך בתחום" ענה יעקב והחל להראות סימנים של חוסר סבלנות.

דושן חשב מספר שניות והחליט לקחת את ההימור ולהצטרף לפרוייקט למרות שלא ידע במה מדובר.

"טוב אני מסכים להצטרף לפרוייקט למרות שאיני מבין במה אוכל לתרום"

"אם כך אבקש ממך לחתום על הטופס הבא " ויעקב הושיט לו טופס ועט לחתימה.

דושן חתם על הטופס והמתין לבאות.

"טוב עכשיו שאתה חלק מהפרוייקט אני יכול לספר לך במה מדובר " חייך יעקב כמי שהצליח להשיג את מבוקשו.

"כפי שאתה יודע תולעת המחשב סטוקסנט יצאה מכלל שליטה והחל להתרבות באופן לא מבוקר ולשבש את מערכות המחשב בעולם"

"זה רק עניין של זמן עד שהתולעת תשבש את כל המחשבים בעולם ותחזיר אותנו לשנות ה 30 של המאה ה20 מבחינה טכנולוגית".

"אנו בישראל החלטנו להערך לכך ולכן אני רוצה שתבוא עימי" ויעקב סיים את המשפט וקם ממקומו והורה לדושן לבוא אחריו.

יעקב פתח את אחת הדלתות שבמשרדו ודושן בא אחריו אל עבר אולם גדול שבו היו כ 30 מחשבים ולרגע משהו לא נראה לו הגיוני למרות שהמחשב נראה לו מוכר.

"אתה בטח צוחק עליי" אמר דושן באופן ספונטני כאשר הביט וראה את שורות מחשבי הקומודור 64 המחוברים כול אחד לכונן הדיסקטים 1541 ומוניטור 1702 ולא האמין למראה עיניו.

הוא הסתכל על יעקב אשר החל בהסבר

"כאשר הבנו שהמלחמה כנגד תולעת הסטוקסנט אבודה מראש, מכוון שהיא משתנה בצורה סטוכסטית ומתאימה את עצמה לכל מערכת מחשב המסוגל להכיל אותה ובנוסף החלה להפיק שדות אלקטרומגנטיים על מנת להשתלט על מחשבים אשר אינם מחוברים לרשת כלשהי, העלה אחד מותיקי אנשי מערכות המיידע אצלנו רעיון להשתמש במחשבי קומודור 64 אשר אינם מסוגלים להידבק על ידי סטוקסנט אולם מסוגלים לשלוט בצורה ממוחשבת  על כל המערכות החיוניות במשק במידה ויחוברו ברשת פנימית כגון מערכות לייצור חשמל,מכשור רפואי ואפילו מערכות נשק".

"לפחות כך נחזור רק לשנות השמונים ולא לשנות השלושים של המאה ה20".

"עכשיו אני מבין כיצד אני נכנס לתוך הסיפור "אמר דושן בחיוך והחל נזכר בימיו כנער בשנות השמונים כאשר קיבל בכריסמס של שנת 1984 מחשב קומודור 64 עם כונן דיסקטים וחיש מהר החל ללמוד לתכנת עליו בשפת בייסיק בתחילה בביסיק הבסיסי אשר הגיע עם המחשב אולם לאחר מכן קנו לו הוריו את המחסנית של סיימון בייסיק והוא החל להתקדם בנושאי תכנות של גרפיקה וצלילים.

כאשר הוא הרגיש שמיצה את שפת הבייסיק עבר לתכנות בשפת אסמבלי ולמד שדי קל לפצח משחקי מחשב ותוכנות אחרות ולהעתיקן עבורו וחבריו דבר שחסך לו לא מעט כסף אולם בעיקר העניקו לו גאווה וסיפוק ועשו אותו לשם דבר בקרב חבורת המפצחים.

כאשר החליט שמספיק לו עם פיצוח תוכנות עבר להיות חלק מסיצנת הדמו והחל לתכנת קטעי אנימציה ומוזיקה אשר הוכנסו בתחילתו של כל משחק שפוצח.

כאשר בגר החל מואס בכל הנושא של תכנות והחליט שהוא רוצה ללמוד מקצוע שיהיו בו יסודות של מדע והנדסה מבלי לוותר על קשר עם אנשים וכך הגיע להוראת המדעים אותם למד באוניברסיטה של פרנקפורט.

"מה אתה אומר כעת לאחר שהבנת את כוונתנו"? שאל יעקב וחיוך של סיפוק עלה על שפתיו.

"אם זו הדרך לעזור למדינת ישראל בצורה המיטבית בימים אלו אז אני מוכן" ענה עם מבט מלא הערכה.

"עכשיו אני מבין מהיכן שאבתם את השם לפרוייקט של ניבל כפול הרי ניבל אלו ארבע ביט וניבל כפול אלו שמונה ביט כיאה למשפחת המחשבים אליה שייך מחשב הקומודור 64".

כעבור חצי שנה

דושן התנשף כאשר הגיע לקרוון שלו בסיום ריצת הבוקר וראה גיליון של הטיים מגזין תלוי בשקית על דלת הקרוון.

הוא לקח את המגזין לידיו והחל לעלעל בו עד שנתקל בכתבה שכותרתה "כיצד ישראל נותרה מחוץ לחור התולעת?"

הוא החל קורא בעניין רב :

"מדינת ישראל הנה המדינה היחידה בעולם אשר השכילה למצוא מענה להתקפות של תולעת הסטוקסנט ומערכותיה החיוניות המשיכו לתפקד ללא שום עיכוב או ירידה בביצועיים…"

הוא סגר את המגזין וחייך לעצמו בסיפוק תוך ידיעה שתרם את תרומתו למדינת ישראל ובכך הביע חרטה עמוקה על כל הצער שסבו גרם ליהודי רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

 

סוף