30 – תודה להוריי שהביאוני עד הלום

הילודה- הנושא הרגיש והחשוב ביותר בתולדות האנושות.

הכול התחיל כשד"ר מקס- מדען ומומחה לגנטיקה של בני אנוש רצה שכולם ייוודעו  להישג אליו הגיע לאחר מחקרים וניסויים רבים. ה"הישג האנושי" כפי שנקרא בפיו עשוי היה לתרום להתפתחות העתידית של הגזע האנושי.

ד"ר מקס טען שתרבויות שלמות נעלמו ופשוט חדלו מלהתקיים בגלל ילודה טבעית, בתהליך הילודה הטבעית אין פיקוח על הגנים שילדים יורשים מהוריהם. כמו- כן, הוא טען שיש צורך לשנות את דפוסי ההחלטה להיכנס להריון ולחוקק בחוק בדיקות גנטיות טרום התעברות . ד"ר מקס בנה מעבדה בה העסיק רופאים רבים המתמחים בגנטיקה.

"תפקידנו לחקור את נושא הדנ"א" אמר ד"ר מקס.
"אני  ושאר חברי הצוות כבר חקרנו בעבר את החומר שממנו בנוי הגן", רטן ארי, המדען שהפך ליד-ימינו של ד"ר מקס ברבות הימים.
"אני יודע זאת, הרי אני מנהל את המעבדה. עכשיו אנחנו צריכים להוכיח לממשלה שנוכל ליצור כאן חממה ליצירת ילדים וילדות מושלמים מבחינה גנטית", ענה לו ד"ר מקס בטון אבהי והמשיך: "עלינו לעשותך הפרדה בין הכרומוזומים, לבודד את הגנים המשובחים מהגנים הפחות מפותחים. בידינו המפתח לשנות את ההיסטוריה של הגזע האנושי. ניזכר לעד כמושיעי האנושות. אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה".

עד שנת 2,471  תקופת החיים נקראה בפי הממשל המכובד "תקופת הילודה הטבעית". התקופה הבאה נקראה "תקופת הילודה המכאנית".

עוד ב"תקופת הילודה הטבעית" ד"ר מקס ערך ניסויים במשך שנים ארוכות. ניסוייו נערכו בתינוקות שנמסרו לאימוץ או ננטשו מיד לאחר לידתם. בסוף אותן שנים הגיע ד"ר מקס למסקנה שלאחר הלידה ניתן לשנות את הגנים של הילוד, אך , תוצאות טובות יותר  ניתן להשיג לפני הכניסה להריון. הוא טען שהשבחה גנטית תתרום לחיים טובים ומפותחים יותר. את תוצאות מחקריו הראה ד"ר מקס למשרד הבריאות-  שם התרשמו עמוקות ממחקריו וניסוייו, אך , בתחילת התהליך מונתה וועדה לענייני ממשל, שהחליטה להמליץ בלבד על הילודה המכאנית ואף עודדה את התהליך בקמפיינים שונים מטעמה.

ד"ר מקס לא הסתפק רק בכך. הוא טען שכל אישה הרה ללדת חייבת בתום הלידה למסור את ילודה למעבדה בה רופאיו יבודדו את הגנים המשובחים וכך הילד יגדל להיות בן-אנוש טהור ומושלם.

ד"ר מקס הצליח לשכנע את הוועדה לענייני ממשל לשקול את אכיפת חוק בעניין הילודה באופן רציני יותר, "התהליך מאוד פשוט ידידיי, בעקבות חוק זה כל אישה שרוצה להיכנס להריון צריכה לבצע בדיקות גנטיות ע"י רופאיי שהוסמכו להשתתף בפרויקט זה. במידה והרופאים ימצאו לנכון שהאם תואמת לממוצע הפרמטרים שקבעתי- האם תמשיך את הריונה ולאחר הלידה תמסור את הילוד למעבדה להמשך השבחת הגנים שלו".
"מה התקופה שעל ההורים להיפרד מילדם?" שאל בחשש יושב-ראש הוועדה.
"התקופה שנקבעה להשבחת הגנים לאחר ייעוץ עם הצוות שלי, כמובן, היא בין חצי שנה לשנתיים", ענה ד"ר מקס.
"אני לא חושב שהחוק יעבור ד"ר מקס", לחש יושב-ראש הוועדה.
"אני בטוח שאם אראה לממשל המכובד מה יהיו התוצאות בשנים הבאות החוק יעבור גם בקריאה ראשונה. אנחנו מאוד בטוחים בתהליך הזה. אין אפשרות אחרת מלבד הפרדה בין הילוד להוריו", התריס כנגדו ד"ר מקס.
"ומה על התהליך הסימביוטי עליו דובר רבות? על הקשר הראשוני עם ההורים? חום ואהבה? מילוי הצרכים הבסיסיים? ראיתי את המעבדות שלך, כולן משדרות קור וניכור. איזה עתיד צופן לנו עם ילדים המתקשים להביע רגשות?" צרח יושב-ראש הוועדה. ד"ר מקס לא ענה.

יושב-ראש הוועדה קם מכיסאו ויצא מהחדר.

ד"ר מקס המשיך כאילו לא ארע דבר. " חברי וועדה יקרים, יושב-הראש המכובד אינו מדבר דברי טעם. עליו לתת למומחים לפעול בעניין. הרי לא יעלה על הדעת שנזניח את הצד הרגשי. אנו לא מגדלים דור שונה מאבותינו, אנו רק משפרים את העתיד. ההיסטוריה מלמדת שעלינו להתפתח ולהתקדם הלאה. למה למנוע זאת?"

יושב-הראש חזר לחדר הישיבות. "ומה עם נשים שכבר נכנסו להריון?"
"נערוך להן בדיקות גנטיות",אמר ד"ר מקס, "אם יש חשש ללידת תינוק לא מושלם מבחינה גנטית – יהיה עליהן לעבור הפלה".
"אתה לא מדבר בהגיון. עכשיו צריך לרצוח עוברים חפים מפשע כדי שאתה וחבריך המדענים בעלי האגו הנפוח תירשמו בהיסטוריה? אין לך נושאים חיוביים יותר לחקור שבהם לא צריך לערב כל-כך הרבה נושאים שליליים?" כעס יושב-ראש הוועדה, " אני מודיע לך לפני כל חבריי לוועדה שלא אתן יד בדבר. אני אמליץ ליושב-ראש משרד הבריאות ולראש הממשל החיוני לקיומנו לא לאכוף חוק זה".

מאוחר יותר באותו ערב יושב-ראש הוועדה לענייני ממשל מצא את מותו בתאונה מוזרה. זה היה רמז לשאר חברי הוועדה לתמוך בד"ר מקס וברעיונותיו.

מנקודה זו ואילך התחילה "תקופת הילודה המכאנית".

לאחר שהחוק נאכף, נקבע חוק נוסף כהמשך ישיר למהפכת הילודה המכאנית של ד"ר מקס. בני זוג שלא התאימו מבחינה גנטית נפרדו ונאלצו לחפש אחר בן – זוג אחר שתואם להם גנטית.

במרוצת השנים ידו של ד"ר מקס הייתה בכל. הממשלה התייעצה איתו וחוקקה חוקים בהתאם לממצאי ניסוייו. ד"ר מקס היה המדען היחיד שהציג מחקרים וניסויים. המדענים האחרים הגיעו למסקנה שד"ר מקס תרם רבות להתפתחות העתידית של האנושות כולה ולכן אין למדינה צורך בהם.
ד"ר מקס פרסם מאמרים רבים בנושא הנדסה גנטית, עיקר מאמריו היו בעד שינויים מבוקרים בחומר הגנטי כדי לסלק מהאורגניזם תכונות לא רצוניות ולהוסיף גנים משובחים על הקיים.

אותי אימא ילדה בתקופת הילודה הטבעית, עוד לפני שד"ר מקס גרם למהפכת הילודה.. עוד לפני שהחוק קבע שיש לעשות הפרדה בין הכרומוזומים על-מנת לשמר את הגנים המשובחים למען עתיד טוב יותר.  עוד לפני שקמה מועצה לענייני חיים טובים יותר על פני כדור הארץ.

בהריון הבא של אימא החוק נאכף כשהיא הייתה בשבוע ה- 35 להריונה. כמו כל הנשים ההרות גם אימא קיבלה שדר זימון לרופא גנטי. היא תיארה לעצמה שבתום הבדיקות היא תישלח הביתה עד תום הריונה. הרי איתי הכול היה בסדר. נולדתי בריאה וסקרנית. כך לפחות טענו הוריי ומכריי.
בתום הפגישה אימא קיבלה שדר זימון לבי"ח, המטרה: ביצוע הפלה.

בתחילה אימא התעקשה לא לעבור הפלה, היא טענה שזה רצח וצרחה שכבר ילדה תינוקת בריאה. היא גם הגיעה לוועדת ערעור, אך, חברי הוועדה לא שעו לבקשותיה והכניסו אותה בכוח לחדר הלידה.
 
אימא היקרה לא הייתה בתחילת הריונה אלא לקראת סופו, לכן, ערכו לה זירוז לידה בסופו העובר מת. מת. לא, לא מת. הומת. הומת מפני שלא תאם לפרמטרים של ד"ר מקס. הומת כי לא תאם לעתיד שייעדו לאנושות ד"ר מקס וחבריו המדענים.

לאחר המקרה אימא הייתה נחושה למצוא את ד"ר מקס שבגללו התחילה כל מהפכת הילודה. היא התגנבה למעבדה הגנטית הראשית שלו כדי להתעמת איתו. הוא מצידו לא התרגש מפני שנתקל בנשים כמו אימא הרבה פעמים מאז אכיפת חוק הילודה.
"גברת שלאור טווסי, נכון?"
אימא הביטה בהלם בד"ר מקס . מאין הוא מכיר את שמי? תהתה בליבה.
ד"ר מקס חייך, "את זכורה לי כאישה הכי בעייתית מאז אכיפת חוק הילודה. רשויות הממשל המכובד כבר יידעו אותי שבשלב זה או אחר תגיעי למעבדה כדי לחפש אותי. הגעת לכאן כדי להבין מה היו מניעיי לעודד את הממשל המכובד לאכוף חוק זה, הלא כן?"
אימא לחשה: "כן".
"את לא האישה הראשונה שמגיעה למעבדה הראשית ומסתננת הנה כדי להתעמת איתי ולנסות להבין אותי. את נמצאת כרגע בסערת רגשות ועדיין לא החלמת לאחר האובדן, אך, את חייבת להבין- יש צורך בהקרבה רגעית למען עתיד טוב יותר לאנושות כולה. ככל שתשכילו להבין זאת מהר יותר כך ייטב לכולם".

אימא החלה לבכות. היא לא הבינה איך ד"ר מקס מדבר בצורה כל-כך נוראית.

"יצאתי כבר בהצהרות לתקשורת כדי להסביר את כל התהליך ומהותו", אמר ד"ר מקס. הוא הבחין שאימא בוכה, "ממני לא תזכו לניחומים או עידודים. אני איש מדע ואין זה מתפקידי לספק לך תמיכה רגשית, כעת, אודה לך אם תואילי בטובך לעזוב את האזור לפני שאשדר לאנשי הביטחון להגיע לכאן ולפנותך בכוח".

וכאילו לא מספיק במכה הקשה שספגו הוריי בגלל התינוק, הם גם נאלצו להיפרד. לא הייתה ביניהם התאמה גנטית, בוועדה לתכנון המשפחה טענו שיש חשש לשינוי מאסיבי בחומר הגנטי של אימא – דבר שיגרום להבאת מוטציות לעולם בדורות הבאים.

אני ואבא נשארנו לגור יחד, התברר שיש לאבא גנים משובחים ואני ירשתי אותם ממנו, לכן, נתנו לנו אישור לחיות יחד, אחרת, היו מעבירים אותי למוסד ילדים להורים פגומים מבחינה גנטית.

לאחר שאימא נאלצה להיפרד מאבי נפגשנו בחשאי בבית חברתה- אדינה. לאחר תקופה קצרה המפגשים התמעטו. כששאלתי את אימא לפשר הריחוק היא ענתה שהיא נאלצת לנתק עימנו קשר כדי לא לסכן אותנו ולא הסכימה לספק הסבר נוסף. במפגש האחרון היא הייתה מאוד מסתורית, קצרת-רוח לסיים את המפגש ובסיום הפגישה היא חיבקה אותי ארוכות ואמרה שתמיד אהיה חלק ממנה.

לאחר המפגש האחרון עם ביתה שלאור הגיעה יחד עם אדינה למבנה המחקר של ד"ר מקס. שלאור ואדינה עמדו בפתח הקומה בה ממוקמת המעבדה המרכזית של ד"ר מקס. שאר חברי הקבוצה התפרשו בקומות שונות. כל זוג נבחר למשימה אחרת. שלאור הייתה מנהיגת הקבוצה ולכולם היה ידוע שמשימתה העיקרית היא למחוק כל זכר מעבודותיו של ד"ר מקס.

"קדימה, שגרי עצמך עכשיו למעבדה, זה הזמן המתאים ביותר. השומר מטעין את עצמו ולפי החישובים שלי הוא יסיים בעוד 7 דקות. נוכל לסיים ולצאת לפני שהוא יחזור",אמרה אדינה לשלאור, "מחקי היום את ממצאי מחקריו  וחבלי בניסוייו. בפעם הבאה נפוצץ את המעבדה וכל הצרות יסתיימו".

שלאור מסרה לאדינה את רובה הלייזר שלה. "קחי את הנשק להגנה.. ליתר בטחון. כך אתמקד במשימה ברוגע".

אדינה חייכה ולקחה את רובה הלייזר משלאור. שלאור נכנסה למעבדה הגנטית, הדלתות נסגרו אחריה ובדיוק אז הגיע שומר סיור לקומת המעבדה. הוא התקרב לפתח המעבדה אך לא נעצר והמשיך ללכת במסדרון. אדינה הספיקה להתחבא מפני השומר ושלחה לשלאור מסר בכוח המחשבה: "שומר מסתובב בקומת המעבדה. התחמקתי ממנו. הוא פנה ימינה לארכיון הממשל המכובד. בואי ניעלם ונמשיך בהזדמנות אחרת".

אדינה נשמה לרווחה כשקיבלה אישור משלאור שהמסר התקבל. היא שמחה והסתובבה לאחור. באותו רגע שומר הסיור התקרב לאדינה ובעזרת נשקו שיתק את כל גופה. השומר הפעיל את האזעקה השקטה וחיכה לתגבורת כדי להתפרץ למעבדה המרכזית. הוא ידע שקורה שם משהו גדול, אך, לא ידע למה לצפות.

כשהתגבורת הגיעה כולם כיוונו את נשקם לעבר פתח המעבדה. דלת המעבדה נפתחה ושלאור הרימה את ידיה לאור כניעה. קבוצה קטנה של שומרים נכנסה לחדר וערכה סריקה. הם בישרו לשומר האחראי שהכול נראה כשורה. כמה מסמכים של ד"ר מקס גרוסים, אי-סדר ושום דבר מעבר לכך. הם עמדו מאחורי שלאור וביקשו ממנה להתקדם מחוץ למעבדה. היא התחילה לצעוד לעבר פתח המעבדה והקבוצה התקדמה אחריה באיטיות. שלאור שלחה את ידה ולחצה על האזעקה.
האזעקה החלה לפעול: "פולשים. נא להגן על הציוד. פולשים. נא להגן על הציוד".
קבוצת השומרים שהייתה בחדר זינקה לעבר שלאור וכפתה את ידיה. הם התפלאו ושאלו אותה לפשר מעשיה. היא אמרה: "ספרו עד 5 וגלו מה הסיבה". שלאור סיימה את משפטה וכל המעבדה התפוצצה. שלאור, אדינה וקבוצת השומרים נהרגו. כל המבצע הועבר בשידור חי בלוויין ובאינטרנט עם כותרת מודגשת:
"מהפכת הילודה מתהפכת.. כן לילודה הטבעית, לא לילודה המכאנית".

מהפכת הילודה.. למהפכה זו היו כל-כך הרבה מתנגדים, רובם היו פשוטי עם ומעוטי יכולת להילחם. רוב מתנגדי המהפכה הצטרפו למרד אחרי שילדיהם נלקחו מהם ולא הוחזרו גם אחרי שנתיים או לאחר שנאלצו להיפרד מבני-זוגם.

אימא שלי הייתה מנהיגה,גבורה. היא ידעה שפיצוץ המעבדה הגנטית של ד"ר מקס יעלה לה בחייה, אך, היא המשיכה בתוכניתה. היא ידעה שהדרך היחידה להוריד את ד"ר מקס מכס המלכות היא לפעול בצורה שתזעזע אותו. לאחר פיצוץ המעבדה ד"ר מקס התקשה לחזור למעמדו. כל ממצאי מחקריו נעלמו כלא היו. הממשל המכובד לא עזר לד"ר מקס בשחזור  ניסוייו. הילדים שחיו במעבדות הוחזרו להוריהם. משרד הבריאות המשיך לעודד עריכת בדיקות גנטיות לפני כניסה להריון, אך, כבר לא נעזרו במכונות להנדסה גנטית. אם רופא גנטי המליץ על הפלה- ההחלטה הסופית הייתה של ההורים בלבד.

חבל שאימא לא בחיים כדי לראות איך הכול השתפר בזכותה. גם לילדים וילדות לא מושלמים מבחינה גנטית יש עתיד.

איזה עתיד? לזה כבר עליהם לדאוג.