5 – סוף האדמה

הדי הפיצוץ הפעילו סדרה של חיישנים בחלל התחתון של 'המחלקה לפיקוח עולמות'. שניות אחר כך התגלגל מעין כדור בדולח ענק והתייצב במרכז החלל התיכון. הוא נרעד קלות לפני שהחל להיצבע בצבעי התמונה, כמו עורק המסמיק מדם. במקביל גם התהווה הסאונד. מסך עשן סמיך התכנס לתוך עצמו במהירות כשד החוזר לבקבוק עד שנעלם במרכז עיר גדולה שהשתרעה בלב עמק ירוק לחוף ים, בצידו הדרום מערבי של אי לשוני. ואז נוצרה במקום נקודת אש מתלקחת שהלכה ונסקה תוך שהיא מתרחבת לפטרייה משחירה ומתאבכת. בהדרגה התמלאו מלוא רוחבם פסי התדרים הנמוכים בפינת בקרת השמע. לבסוף איימו לרגע כל רצועות התדרים להתפקע  וכדור הבדולח התמלא שוב כולו בערפל קודר. כל האינדיקציות הצביעו על האירוע האופייני. שניות אחר כך הונפק בחלל העליון דו"ח.

תיק 84 {22}17, דו"ח 00000001

חברות   ב עו"ם   –  לא

מיקום וזמן מקומי -.442H'1839M'21170S
08:16:12 06/08/804301945

הגדרה מקומית –  * 3.-ארץ. מע' מסוג  R9 – שמש. גלקס' ספירלית *1172 –                                שביל החלב. [יחידת מפץ 732 ]

סטאטוס

אקולוגי  –   8
מנטאלי  –   7
טכנולוגי –   5
* פוליטי-       3 ס.ה.ע [סיכון השמדה עצמית. רמה אדומה}

תכנית פעולה-      1.  הפעלת נ.מ.מ (נוהל מעקב מוגבר  ).
2. ע"פ החלטה 7345 סעיף 2 לעולמות לא חברים- אין התערבות.
(זימון מליאה לדיון בהחלטה)
3. א.ג.מ  (איתור גורם פותר מקומי.)

אירועים קודמים – 1 [תיק 84 {21}17"עמורה". אכיפת מנע]

סוג האירוע-       פ4  [ פיצוץ אטומי }

– המלפ"ע –

בכל שעה משעות היום נקראה מרי  לסוף האדמה שלה.

לפעמים ירדה לשם לעת ערב. פעם אחת כשהייתה פעוטה ממש היגיעה חדורת משימה כבר אחרי השקיעה. היא אף ניסתה כהרגלה לעצום עיניים אך לפתע הבינה שהיא לגמרי לבדה בחשכה ורצה חזרה בבהלה . האורות כבר דלקו בעיירת החוף שבמרילנד.
– מי את ילדה? – שאלו אותה לפעמים חיילים מבודחים שבקרו אצלם.
היא  ידעה מה עליה לענות – אני מרי אוף מרילנד.
– בדיוק! – צחקו  – את מרי החמודה ממרילנד ואיזה ים את אוהבת, מרי הקטנה?
– את האויאנוס האלנטי – אמרה הפעוטה ואז הייתה נוטלת את כומתת המצחייה של אבא מן השולחן , חובשת אותה, מסתירה רק מעט מתלתלי הזהב שלה ומצדיעה לחיילים לקול צחוקם.  היא אהבה את החברים של אבא. היא הייתה גאה באביה והתגעגעה לימים בהם היה ביתם הומה צחוק וחדוות חיים.
מרי עלתה מן החול אל הכביש וחיש קל הייתה בחצר האחורית של ביתה. ג'נקינס החתול קימר את גבו למגע ידה. היא שמחה לראותו בחצר , אימא ודאי השאירה לו את דלת הכניסה למטבח פתוחה מעט. בעודה מגששת בחושך אל ברז ההשקיה שמתחת לחלון פינת האוכל השיבה לעצמה את נשימתה. היא שטפה בזריזות את כפות רגליה העבירה יד רטובה על מצחה וגב יד על פיה. היא נכנסה בחשאי דרך דלת המטבח ומיד פתחה את דלת המקרר, שהסתירה את מלוא קומתה ,משם שלחה יד נסתרת אל מגבת המטבח.  אבא שכבר ישוב היה בהדר מדי קצין חיל האוויר האמריקני לשולחן ארוחת הערב הרים מבטו וחייך אליה חיוך קצר שמיד דעך. אימא הניחה למקומה בשולחן צלחת וספל. תמיד הצליחה מרי לפעול בהיחבא ובימים האחרונים במיוחד לא היה סיכוי שמישהו יבחין בכך שלא הצטרפה לארוחה מחדרה. למרות שהייתה רק בת 4 וחצי, כבר לפני כשנה הפכה בבת אחת להיות הבת הבוגרת משנולד אחיה הקטן פול. מירב תשומת הלב הופנתה כעת אליו. מתי הוא אוכל, מתי הוא ישן, מתי משהק ומתי הוא מתהפך על השטיח לתשואות הנוכחים  ובלאו הכי היא הפכה מרי להיות עצמאית יותר. מה גם שלאחרונה נעדר אבא לתקופות ממושכות ומששב מוושינגטון הבירה לערבים קצרים בלבד, שקועים היו אימא והוא בשתיקות עמוקות. מרי לא אהבה את הדאגה שניכרה במצחו הגדול של אבא, היא לא אהבה את החרדה שהשתקפה מעיניה של אימא.  יותר מכל לא אהבה מרי את שתיקת הקולות. היא ידעה ששקט מוחלט מבשר רעות. היא קיוותה שפול יחלץ לעזרתה וישמיע איזו יבבה קטנה בחדרו שתעיר את הבית לחיים. למרות גילה הצעיר היא הבינה שאבא עומד לעזוב בקרוב לארץ רחוקה . שם הייתה – גם אם לא לגמרי הבינה את המושג היא התייראה ממנו מאוד – מלחמה.  כל אותו לילה כמעט ולא נרדמה. היא צריכה הייתה להיות אמיצה יותר בשבילם. מוקדם יותר, בסוף האדמה שלה.

לשכתה של מג'ור מ.ר.שטיין ביחידה לקשרים בינלאומיים בממשל האמריקאי התמלאה בשבוע האחרון בתשורות קטנות ומכתבים לרגל פרישתה מן החיים הציבוריים. גורמים רבים רצו להודות לה על  קריירה של 30 שנה בשורות הצבא ובשירות המדינה. למרות הפצרות המערכת ידעו כולם שכעת בשנתה ה-50 נרתמת מג'ור שטיין כפי שהצהירה כל ימי השירות למען אהבתה הגדולה באמת  – הסביבה. הטלפונים הוצפו בעשרות הודעות אס.אם.אס חלקן רשמיות וחלקן מחויכות . שלוש מילים קצרות ומרגשות – את הקמע שלי! -נשלחו מגנרל פיטר רוברטס שגריר ארה"ב לאו"ם לשעבר.  במהלך היערכותה לפינוי הלשכה ומתן ראיונות לתקשורת מצאה זמן לענות אישית למרבית מאותם מסרי הוקרה. אל הדוא"ל תגיע לאחר שיירגעו הרוחות, בסוף השבוע בביתה. ג'וש הבטיח לקחת בהזדמנות זאת את הבנות להוריו. למסיבת הפרישה הרשמית שנערכה לה בפנטגון הוזמנו עשרות אנשי ציבור מארה"ב ומחו"ל ונשאו דברים חמים בין היתר שגריר גרמניה  לארה"ב והגברת הראשונה.

פעמיים בעבר עזבה מרי את סוף האדמה . בפעם הראשונה הייתה כל כך צעירה וזה היה כל כך רגעי שלא הייתה כמעט מודעת לכך, רק סיפורה של אימא מהדהד מידי פעם  בערבי החורף ליד האח הבוערת בביתם כאגדת ציידים .
אימא מספרת כיצד הובילו  חברתה ג'וזי  והיא עגלות תינוקות לעבר החוף באחד מטיולי הבוקר הראשונים של פול והיו עסוקות בשיחה ערה בשעה שהתקרבו לשולי הכביש, הן כבר עמדו לרדת לכביש כשלפתע הופיעה דמותה של מרי לפני העגלה, רגע לפני שהגיח לשם משום מקום רכב דוהר. שרי רוברטס נעלה את ידה על העגלה ובלמה אותה ממש לפני גלגלי הרכב השטני ואילו בידה האחרת תפסה בזרועה של חברתה ומנעה ממנה מלדחוף את עגלת בנה לאבדון. ג'וזי שלא הבחינה בדבר משבחת ומהללת מיום זה את ערנותה של אימא שהשכילה למנוע אסון בטוח ואילו אימא נשבעת שראתה לשבריר שנייה את דמותה של מרי מתייצבת כחיץ בינם לבין הכביש בעוד שלמעשה הייתה הילדה כל אותה שעה בגן הילדים.  מרי קושרת את הסיפור לזיכרון מעומעם אחר עליו לא ספרה לאיש. באחד הימים בשעה שהילדים שיחקו בחצר חמקה מרי מן הגן והשתובבה לה על שפת האוקיאנוס. רקדה, קפצה, עצמה עיניה מול השמש והסתחררה עד שכמעט ונפלה. כהרף עין אחר כך כבר חזרה מן החוף בדיוק כאשר כנסה הגננת את הילדים מן החצר.

בשנים הבאות אבא הלך למלחמה. לעיתים רחוקות היה מגיע מכתב . בהתחלה הייתה אימא קוראת לה ולפול את קטעי המכתבים אחר כך משהתאמצה ללמוד לקרוא היה אבא מייחד למרי כמה שורות נפרדות ולפול היה שולח ציור של מסוק בג'ונגל. לעיתים רחוקות מאוד אימא הייתה קוראת לה לטלפון.

– זה אבא, אל תעקבי אותו, זאת שיחה מעבר לים.

– מרי אוף מרילנד – שמעה במעומעם את קולו  – את שומרת על האוקיאנוס בשבילי ?

היא התפללה לשלומו של אביה ולשלום כל החיילים. היא רצתה בכל כוחה לעזור. היא ידעה שהמפתח היה שם בסוף האדמה שלה.

תיק 84{ 22}17, "מ.א.מ"  דו"ח 00000002

חברות – ב עו"ם –  לא

מיקום וזמן מקומי -.442H'1839M'21170S
16:08:12 08/06/804301954

הגדרה מקומית -* 3.-ארץ. מע' מסוג  R9 – שמש. גלקס' ספירלית *1172 –                          שביל החלב. [יחידת מפץ 732 ]

סטאטוס
אקולוגי –  8
מנטאלי  –  7
טכנולוגי –  5
* פוליטי-  4  [סיכון להשמדה עצמית.}

התפתחות במעקב
איתור אפשרי של גורם פותר מקומי. צאצא מקרבה ראשונה.
רצ"ב תמונות :
תמונה ראשונה- ילד מחייך בעגלה
תמונה שנייה – ילד מחייך , נושא בידיו חתול

– המלפ"ע-

בוקר אחד, בקיץ התשיעי לחייה, היגיעה מרי בפעם הראשונה והאחרונה לשליטה מלאה בכוחה.

גלים שקטים שטפו את מרגלות הצד הסלעי הגבוה של החוף בתנועה מערסלת. ממורדות הסלעים גלשה כצמה עבה צמחיה נמוכה אך סבוכה למדי שסגרה על רצועת החול הלבנה בקשת ירוקה . כמו תמיד התקדמה הילדה דווקא למרכז החוף נעצרת על שפת המים. היא שמחה שהיה זה בוקר . בבוקר התלוו לתחושת המחויבות גם קסם וגם הנאה גדולה. השמיים השתרעו מעליה בהירים וגבוהים. הים נפרש לרגליה ממש. היא שאפה את האוויר הפתוח המהול בריח הים ותרה בשקיקה אחר התרחשות משמעותית. לבסוף התמקד מבטה בקבוצת ערפילים דקה שתלויה הייתה מעל קו האופק כצעיף סגול. משהו נדלק בעיניה.
היא התרוממה על קצות אצבעותיה מתאמצת להבחין בקו הנוסף, פרי דמיונה, החוצץ בין הערפילים לים. מאז ומעולם הוא ריתק אותה.
המיית המים ושירת הרוח היו הקולות שעיצבו את ילדותה, הרעש הלבן שלה , פס הקול של חייה. הם שעיסו דרך קבע את אוזניה מתחו את חיוכה והרחיבו את ליבה למחשבות שאין להם שם.
צפרים אחדות שייטו מעל המפרץ הקטן נעלמות מידי פעם מעבר לצוק ושבות ומתקרבות אליה. דווקא לצריחתן היא הטתה אוזן. תמיד הייתה דרוכה לשמוע מהן בשורה מיוחדת שהביאו אולי ממרחקים, מנבכי הזמן. היא נתנה ללשונות הים להשיג את כפות רגליה. היא ראתה איך המים מתקמרים סביב בהונותיה ומלטפים אותה ברוך. לבסוף חשה בצינה של לב ים. זרם מים קרים שהיגיע ממעמקים נגע בה. חיוך הרפתקני התפשט על פניה. המתח גבר בליבה. מה שעשוי היה לארוך בקיץ שעבר כל שעות הבוקר הלך והתקצר לאחרונה לדקות. ברגע אחד בקצה האדמה שלה מול האוקיאנוס הגדול,  שוב אפפה אותה התחושה המוכרת כאילו הארץ כולה שלה היא, של מרי – מרילנד. העולם כולו מקיף אותה. רוחש וקורא רק לה, כממתיק סוד על אזנה. – מרי הקטנה…. מרי אוף מרילנד… – היא קידמה את התחושה בברכה.  עצמה עיניה הרימה את זרועותיה לגובה הכתפיים ונשאה את פניה אל על. שוב נשמה עמוקות מחדדת את כל מחושי קליטתה.  ואז החלה לסוב לאט על מקומה מרוכזת מאוד, משרטטת בקצות אצבעותיה קו דמיוני באוויר. הייתה זאת התנסות שצמחה מן המשחקים האקראיים בשחר ילדותה שמרי הלכה ושכללה בהדרגה במרוצת החודשים האחרונים. היא צפתה את הצריבה החשמלית הדקה שנקלטה ברפידות האצבעות ועתידה הייתה להתפשט בכל גופה כגל ובכל זאת נרעדה קלות. גם מהתרגשות.

במעלה החוף הוסת סבך צמחייה כמו מעצמו . מאה מבטים התמקדו בילדה על קו המים.

מרי הייתה שקועה בשלה. היא הסתחררה פעם ופעמיים ועוד פעם, מאיצה את סיבובה עד שכמעט ונפלה . כל כך נרתעה מחוסר שיווי המשקל ועם זאת כל כך התמכרה אליו .

היא ידעה שכאשר תשוב ותפקח את עיניה היא עתידה לראות מחדש .

כשהייתה בת שש חלה ג'נקינס מאוד. הוא סירב לשתות ולאכול, רבץ בפינת המטבח ולא יצא לחצר ובתוך יומיים בלבד איבד כרבע ממשקל גופו. אבא חשש שאכל מפיתיונות הרעל שפיזרה המועצה ברחבי העיירה נגד התנים שחזרו והוא עומד למות.  בביה"ס לא יכולה הייתה מרי להתרכז בלימודים . כל מחשבותיה היו נתונות לחתולם האהוב. לו רק יכולה הייתה לעשות משהו למענו. בדרכה הביתה שוב משכו אותה רגליה, כבמטה קסם, לחוף.

ספרים. המון ספרים מכל עבר. מימיה לא ראתה כל כך הרבה ספרים.

זמן מה עמדה מרי הנרגשת על מקומה מחכה שמשהו יקרה. …משהו מיקיריה יופיע… היא תבין מה עליה לעשות. אך לשווא . חומת ספרים בצורה זה מה שראתה עד גובה התקרה. שום דבר בחייה הקצרים לא הכין אותה לזה.

– אני חייבת עזרה! אם לוסי הייתה איתי עכשיו, החרשנית של הכיתה, היה לי סיכוי, או טום משהו מן הכתה המקבילה, שהוזמן אשתקד לתחרות הלאומית באיות . לו רק הייתי ערנית  יותר בשיעורי אנגלית, לו רק הייתי מקשיבה לאימא וקוראת את הספרים המומלצים לחופשת הקיץ במקום להתרוצץ על החוף. אני אבודה .

היא שמעה אנשים מדברים בקצה החדר, לפתע הבחינה שאחד הקולות היה עבה ורשמי ובקע למעשה מטרנזיסטור. גם הרחוב המה. קולות רבים עלו משם, צוהלים ממש, כמו בפארק שעשועים .

–  היכן אני? בספריה?

התחושה לא הייתה דומה בכלל לזאת שבספריית בית הספר. שם כמעט ולא מדברים בכלל ואם כן, אז עושים זאת ממש בלחש, מאימת הספרניות. גם בקושי שומעים שם ציוץ צפרים מבעד לחלונות ובטח אין שומעים שם לא טרנזיסטור ולא רדיו . מרי נרתעה מאפלוליות המקום ומן החללים הצפופים מאוד. עשרות טורי מדפים עם מעברים צרים בניהם. באוויר הדחוס והקר עמד ריח טחב קל.
– איזה מן מקום הוא זה? בחוץ הדי חגיגה ופה מאורת ספרים קודרת.
הבוקר השמשי על חוף האוקיאנוס נראה פתאום כמו חלום רחוק.
–  זאת לא ספריה ציבורית –  חשבה מרי לעצמה –  זה משהו מעין מחסן ספרים ענק  ובתוכו אני אמורה לעשות משהו חיוני ודחוף ממש עכשיו, ברגעים הקרובים.
מיד שלפה מן המדף את אחד הספרים. בבת אחת עלו מול עיניה נוסחאות ומספרים, היא סגרה בחרדה את הספר ועיינה בכותרתו  'אלגברה תיכונית.'  – רק לא מתמטיקה,  פליז… בזריזות החלה לשוטט בין המדפים עד שנתלה מבטה בספר הדור וגדול. היא התרוממה על קצות אצבעותיה ושלפה אותו מן המדף. הספר הכבד היה מעוטר בתצלומים מרהיבים . תמונות ,יופי! בזה אני טובה! היא נזכרה כיצד למדוה החברים של אבא להגות את שמות הציפורים בחוברת התמונות  שקנו לה ליום הולדת 5. – 'מבני דריכלות'  או משהו… מפורסמים במיד ווסט ובדרום.' היא דפדפה בספר במהירות נעצרת לקרוא את הכותרות תחת הקשת של סנט לואיס ובנין ממשל כלשהו. היא הופתעה מרמת העניין שגילתה והבטיחה לעצמה שעד סוף החופש עוד תאסוף לידיה ספר או שניים. אבל מה זה אומר? היא החזירה את הספר למקומו ושלפה במקומו חוברת סגולה. 'השקעות  ד… לא ני…דא – איך לכל הרוחות קוראים את זה?..-  בעיר ' –  איזו עיר? עיניה שוטטו במורד הדף. ' בהוצאת עיריית דאלאס טקס. 1960 ' –  מהדורה מעודכנת – חשבה מרי. בצידו הרחוק של המדף הבחינה בשלט. משהתקרבה אליו יכולה הייתה לקרוא את הערכים – 'מדינות הדרום/ טקסס/ דאלאס.'

כל שעות אחר הצהריים בילתה מרי בסוף האדמה שלה. היא זוכרת כי רק רצתה בכל מעודה שג'נקינס יבריא. היא ראתה כיצד מרחרח החתול דבר מה ברחוב ואז קראה לו שלפה מתיקה חטיף בטעם אננס, נגסה ממנו נתח, פוררה אותו באצבעותיה ורכנה לקראתו.  כל כך אהבה להרגיש את  לשונו המחוספסת כשאכל מכף ידה. היא לא ידעה אם הדברים התרחשו באמת או הייתה זאת הזיה. בכל מקרה רווח לה. היא נרגעה לחלוטין מדאגתה ועשתה פעמיה הביתה, מחויכת. משהרימה את עיניה ידעה כמעט בוודאות את אשר היא עומדת לראות –  פול הקטן עמד בפתח הבית ובידיו החתול, זוקף צווארו כדי ללקק את פניו של הילד, משיב לו אהבה.

–    הוא חי!  קרא אחיה לעברה,  ג'קין חי!

תיק 84{ 22}17, "מ.א.מ"  דו"ח 00000003
ישיבת מליאה

נוכחות – כל מאת חברי המחלקה

חברות –          ב עו"ם – לא

מיקום וזמן מקומי -.442H'1839M'21170S
12:16:08 06/08/804301962

הגדרה מקומית -* 3.-ארץ. מע' מסוג  R9 – שמש. גלקס' ספירלית *1172 –                          שביל החלב. [יחידת מפץ 732 ]

סטאטוס
אקולוגי  –  7
מנטאלי  –  7
טכנולוגי –  5
פוליטי-     3  [סיכון להשמדה עצמית. רמה אדומה}

תכנית פעולה –
1.ע"פ החלטה 7345 סעיף 17 לעולמות לא חברים- נשקלת אופציה                   להכוונת הגורם המקומי.

2. המטרה – ב.ע.מ  (ביטול אירוע מכונן.)

– המלפ"ע-

מרי הרגישה קטנה באולם הספרים הענק. אובדת עצות. תחושת ההתרגשות איימה להתחלף בייאוש. הרחק מהבית, הרחק מהוריה. היא חייבת להבין מה תכליתה במקום הזה  ומהר . משהו בתוכה אמר לה שזמנה הולך ומתקצר. – אולי התשובה לא נמצאת בספרים אחרי הכול –  היא החלה לצאת במהירות מן האולם. היא חלפה על פני כמה אנשים שהופתעו לראות אותה שם. היא הקשיבה לקול הרשמי בהתקרבה אל הטרנזיסטור

" צהרי יום סתיו בהיר ונהדר מקדמים את פני השיירה, קהל צופים גדול עומד ומריע… ."

מרי שאלה את עצמה האם זהו פשר ההמולה? מצעד כלשהו? תהלוכה? נדמה היה לה כי היא  שומעת גם מנועי אופנועים מתקרבים. היא יצאה למסדרון ומשם לחדר המדרגות.

" דאון טאון  דאלאס לבשה חג.. " התגבר הקול העבה מעליה.

כמעט מיד הבינה מה היה עליה לעשות. היא החלה לטפס במהירות .

" השיירה חולפת עתה לאורך רחוב יוסטון ..". זעק הרדיו בקומה הרביעית.

מתנשמת היא המשיכה לעלות במלוא כוחה. למרות שטיפסה נדמה היה לה ששאון הרחוב רק גובר והולך… לפתע הבחינה באדם בחליפה שחורה יורד ממש לעברה וחוסם את דרכה הוא אחז סנדוויץ' בידו האחת וכמעט ושפך את כוס הקפה שאחז בידו האחרת בעת שחלפה ממש מתחת לזרועו. – הי ילדה תסתכלי לאן את הולכת!  – צעק אחריה. קולו הרם צמרר את לבה.
בקומה החמישית נעצרה פתאום. היא הצמידה אגרוף למתנה ונשמה בכבדות. – זהו בניין משרדים מלא ספרים. למה הוא ננטש פתאום? לאן הלכו כולם ?- שאלה את עצמה – האם הצטרפו להמונים ברחוב? האם  יצאו להפסקת צהריים? היא הציצה למסדרון הקומה. המשרדים היו סגורים ולכן רעשי הרחוב נשמעו לפתע כהדים רחוקים. למעשה, לא הצליחה מרי לשמוע שם שום קול אחר. היא לבשה חולצה קיצית קצרה והקור בקומה השוממה גבר.  היא חבקה את זרועותיה ונזכרה כיצד הרגישה בודדה בחשיכה לפני שנים בסוף האדמה שלה. שוב לא ידעה מה היא מחפשת ומה היא עתידה לגלות.  היא הרגישה שדמעות נקוות בעיניה. היא חזרה לחדר המדרגות וכמעט החלה לרדת חזרה כשהבינה שאין לה לאן. היא רחוקה מאוד מבית הוריה בעיירה הקטנה במרילנד. איש לא מחכה לה כאן, אין זה ביתה.. אלו לא החיים שלה באמת…ואז נזכרה כיצד נקף מצפונה בלילות בהם ברחה מן החוף.

– מרי הקטנה… מרי אוף מרילנד… – התחדשו הקולות בראשה – את קרובה מאוד. עזרי אומץ ילדה, את כבר כמעט שם.

מרי הבינה שהיא לכודה במציאות ההזויה הזאת ואם היא חפצה לשוב ולהקיץ ממנה במפרץ האהוב והמוכר שליד ביתה, אם היא רוצה לשוב ולראות את יקיריה עליה להשלים כאן את תפקידה.

– אתמול בטיסה מעל לעצים ראיתי אותך מול עיני, כתב לה אבא. כשחם מאוד אני מדמיין
שאנחנו  שוחים  ביחד באוקיאנוס. אימא מספרת שאת כבר קוראת יופי. אז נהדר מרי אוף מרילנד! עכשיו את גם שוחה נהדר וגם קוראת נהדר!

את הקמע שלי!

אבא.

היא מחתה את דמעותיה וצפתה אל מעלה המדרגות.-  האם גם הקומה השישית שוממה?-  חשבה . לפתע חזר קול הקריין.

" שיירת הנשיא נכנסת זה עתה לרח' אלם מלווה בהבזקי מצלמות ,הקהל מריע והנשיא מנופף בידו לעברם…."

בת הגנרל שוב לא פחדה. היא התקדמה במעלה המדרגות נחושה מתמיד. עוד שתי מדרגות ותוכל לצפות אל הנעשה בקומה השישית.

" זווית הפנייה לרחוב מאיטה את תנועת השיירה כמעט לאפס" תיאר הקריין.

מרי הבינה מהיכן היא שומעת אותו כעת. היא התקדמה על בהונותיה בפרוזדור הקומה אל אחד החדרים האחוריים הצופים אל הרחוב. לפתע שמעה בו שקשוק מתכתי .היא החסירה פעימה, דלת החדר לא הייתה סגורה, טרנזיסטור נוסף פעל בו ודאי , מכויל על אותה תחנה. ליבה המה בקרבה כשסגרה את המרחק.

" אם חיפשתם הזדמנות מעולה לצלם (טו שוט) זאת ההזדמנות שלכם "

מרי עמדה בפתח החדר ופתחה את הדלת לרווחה,

"הנה הנשיא והגברת הראשונה במכוניתם עם הגג הפתוח תחת כיפת השמיים.  קדימה, צלמו!  (גו האד, שוט! ) "
נדמה היה לה ששמעה גיחוך מצד האדם שרכן אל החלון ועינו נתונה בכוונת הרובה לשמע הדברים . אצבעו של המתנקש כבר החליקה על ההדק כשלפתע כאילו חש במבטה של מרי ננעץ בגבו. הוא סבב באחת לאחור.
– הי את ! קרא לעברה. ההפתעה במבטו למראה הילדה התחלפה מיד בזעם.. פיה של הילדה נפער באימה אך היא קפאה על מקומה מבלי יכולת לעשות דבר.

כ- 3 שניות בלבד חלפו. למרי הן הרגישו כמו נצח.

מג'ור שטיין התעוררה מוקדם למחרת מסיבת הפרישה. השקט הנדיר בבית הטריד אותה. לבושה בחלוק דק ויחפה יצאה מחדרה ופתחה את הדלת למרפסת הצופה אל האוקיאנוס. רק המכונית שלה עמדה בחנייה. כשנגשה להכין לעצמה קפה חייכה. המים בקומקום היו עדיין חמים למדי. מיד תתקשר אליהם חשבה והתיישבה למחשב.

– הייתה זאת תקופה נפלאה גם לי! תודה! – ענתה לאחד האימיילים.

באחר כתבה – תודה מקרב לב ואשמח כמובן למסור דרישת שלום לאבי. אני יודעת שגם הוא מאוד מעריך אתכם ואת פועלכם.
היא ניסתה לשווא להשליך דוא"ל ג'יבריש לפח. הוא סירב גם להיפתח. שוב לחצה להסרה ללא הואיל. היא בחנה את השם.
– האם זאת עברית? ג'וש?! ממתי ג'וש מקבל אי מיילים בעברית? ממתי מתקבלים החומרים שלו אצלי? ממתי לעזאזל המחשב שלי קורא עברית?! משהו כאן מוזר ביותר.
לפי הגרשיים היא העריכה שמדובר בראשי תיבות. מרי יצאה לחדר העבודה של בעלה וחזרה עם מילון עברי אנגלי שקנה לפני כשנתיים בטיול שלהם לישראל. היא אתרה את האותיות וקראה בשמותיהם על פי סדרם.

"הא, מם, למד,פא, עין…"

לפתע קרה דבר מוזר בהחלט. עננה מרצדת הופיעה על המסך ובה נכתבה מילה נוספת בעברית. מרי הצטמררה. היא שלחה מבטה על סביבתה ושוב אל המחשב והוצפה בתחושה מוכרת . החוויה הזאת דומה מידי לאירועים בעברה, חשבה, היא ללא ספק לא שייכת לג'וש ולא לשום אדם אחר בעולם. היא שלה. למרבה התרגשותה עיון קצר במילון הבהיר לה שפשר המילה הוא – סיסמא.

"שיירת הנשיא קנדי חלפה עברה על פני הדילי פלאז'ה והנה היא שוב מפתחת מהירות…."

המתנקש רטן וחזר להביט דרך הכוונת ואז הפטיר קללה נוראית והשליך בכעס את הנשק מידיו. מרי לא רצתה להיות שם יותר אבל רגליה הקטנות המשיכו להיות ממוסמרות לרצפה בפתח הדלת. האיש קם והתרומם לאיטו מן החלון. מרי הרגישה כיצד קופא הדם בעורקיה. שוב סינן האיש קללה הזדקף מלוא קומתו וצעק  – בואי הנה ילדה!  – הוא הרים את נשקו ופתח בצעד ענק לכיוונה . – בואי הנה אמרתי בו…

לפתע כל זה היה כלא היה ומרי חשה במגע החם של החול על לחיה.

שעה ארוכה עוד נשארה לשכב שם לבלי נוע . עד שהחמימות זרמה לכל חלקי גופה. עד שפסקול החוף חלחל אל תודעתה. עד שהפחד היה לרגיעה והדאגה הייתה לשלווה.  בדמיונה חזרו החברים של אבא הביתה במטוס גדול. – מי את? – שאלו אותה מבודחים . אחרון התייצב על כבש המטוס הטייס גנרל פיטר רוברטס.

– זאת מרי אוף מרילנד – אמר בגאווה  – הבת שלי.

"מרי  שטיין" – הקישה מג'ור שטיין במקלדת המחשב שלה. דבר לה קרה.

"מרי  רוברטס  שטיין" – היא ניסתה….כלום.

היא הדפה קלות את הרצפה ברגליה היחפות וסובבה את כסאה. אני יכולה לשבת כאן ככה כל הבוקר חשבה עם גבה למחשב. היא הסתובבה חזרה ואז לפתע ידעה. באצבעות רוטטות הקלידה –

"מרי אוף מרילנד…"

מסך המחשב התעורר לחיים. מרי הבינה שלעיניה נגלה מסמך רשמי. על פי מקום הטקסט על הדף, הסמלים, הקווים, המספרים והאותיות הבודדות  שזיהתה, זה נראה היה כמו רצף של דוחות, אך כדי לפענח אותם יהיה עליה לעבור כברת דרך שכן רובו ככולו רשום היה המסמך בעברית…

אינסטינקטיבית שלחה ידה אל הטלפון. היא יכולה הייתה לחשוב על שורה של אנשים
שיכולים היו לסייע בידה כעת ובראשה אשתו של אחיה – פרופסור לשפות ב- N.Y.U אך מיד חזרה בה. שנים של עבודה עם חומרים מסווגים ועם גורמים מקהיליות המודיעין בעולם חידדו את חושיה. המסמך שלפניה, ידעה, נועד לעיניה בלבד.

מרי גוללה את המסמך לסופו וספרה ארבעה חמישה עמודים – לא בלתי מציאותי. גם כאשר תרגמה את חלקו עד הצהריים עדיין לא הבינה את פשרו, אבל משהו בו ריתק אותה כמו קו האופק בילדותה. הפתרון הבינה, נמצא מעבר למילים.

הבנות מסרו לה ד"ש מסבא וסבתא . – סתם…קוראת – אמרה בטלפון לג'וש  – אה…את עיתוני סוף השבוע. הם החליטו לשוב רק מחר. – נהדר! – אמרה וקיוותה שלא שוותה לקולה גוון שמח מידי.

כשהערב ירד, אחרי 3 ספלי קפה נוספים ובסוף תהליך אלימינציה קפדני ומקיף, החלה מרי להכיר בבלתי נמנע. משהו הציק לה. היא הכינה לעצמה טוסט מהיר ואז, טעונה בספל קפה חדש, ניגשה לתרגם לעצמה בקדחתנות את המסמך הרביעי והאחרון .

כל הלילה עבדה ולקראת אור ראשון היא יצאה אל המרפסת, התיישבה על כורסת הקש ונרדמה מול הים.

היא ידעה שכאשר תשוב ותפקח את עיניה היא עתידה לראות מחדש.

עותק הגורם המקומי

תיק 84{ 22}17, " מרי אוף מרילנד"

דו"ח 00000004  ואחרון

חברות – ב עו"ם –  לא

מיקום וזמן מקומי -.442H'1839M'21170S
20:16:12 06/04/804302004

הגדרה מקומית –    * 3.-ארץ. מע' מסוג  R9 – שמש. גלקס' ספירלית *1172 –                               שביל החלב. [יחידת מפץ 732 ]

סטאטוס
אקולוגי  –  8
מנטאלי  –  8
טכנולוגי –   8
פוליטי-      8

סיכום-
1 . התערבות משנית – הכוונת גורם מקומי –  מרי אוף מרילנד.
בת מפקד בכיר, איש שלום, מקורב להנהגת מעצמה מובילה.
2. מניעת רצח נשיא המעצמה.
3. הסכנה חלפה.
4  .סטאטוס משופר.
5. הפסקת נ.מ.מ.חזרה לשגרה.

השלכות –

1. ל.  הארווי אוסוולד מעולם לא נעצר ע"י האפ. בי. אי.

כבר ב -1963 אושפז אוסוולד בבי"ח לחולי נפש בעקבות התעללות בכלבלב של שכנה. הוא טען  שידו לא הייתה במעל והייתה זאת קונספירציה.

2. הצבא האמריקאי מעולם לא נלחם בוייטנאם .

בעקבות שיחות עם יועציו הצבאיים לוייטנאם  החליט  J.f.K שדגל במדיניות האנטי אימפריאליסטית של רוזוולט להשיב אותם הביתה ולחתור להקמת ועידת שלום עולמי . נציג הצבא האמריקני ל 'ועידת קנדי ' שהתקיימה בפריז באביב 1964 היה סגן מפקד חיל האוויר האמריקאי ג'נרל פיטר רוברטס שהציג את תיאוריית מגדל הקלפים שצפתה הידרדרות גלובלית חסרת תכלית ובלתי הפיכה אם ימשך המאמץ המלחמתי. ברית המועצות מצידה הרגישה כנגררת ל 'מלחמה הקרה' וקבלה בחום את יוזמת השלום. התוצאות הישירות מהפסקת המלחמה ניכרו בכל העולם. חומת ברלין הוסרה כבר ב- 1965. הרפובליקה הוייטנאמית המאוחדת התקבלה כחברה מן המניין באו"ם שנתיים אח"כ ואילו לאחר נפילת משטרו של קסטרו ב -1974 הייתה קובה לאחת מן הדמוקרטיות המובילות בעולם.

3. החור באוזון מעולם לא נפער.

כתוצאה מהפסקת מרוץ החומש מפעלים ובתי חרושת רבים נסגרו בכל רחבי העולם והשמיים התבהרו. כמו כן המחאה האנטי מלחמתית גוועה עוד לפני שצברה כוח . האנרגיות הופנו למקום אחר. כתוצאה מפריחתם של הארגונים הירוקים בקרב ילדי הפרחים החלו פעילויות אינטנסיביות למען הסביבה כבר באמצע שנות השישים.

4. ג'ון לנון מעולם לא כתב אתImAgine .
ג'ון לנון זנח את היצירה האנטי ממסדית וחזר להתאהב באהבה. הוא הצטרף ללהקת כנפיים וחזר לכתוב  עם פול מקרתני silly loV songs.  לקונצרט המיוחד לזכרו של ג'ורג הריסון הצטרף אליהם רינגו סטאר, הצלע הרביעית של הביטלס. אירוע 'גג העולם'  (המוכר יותר בכינויו 'הניין – טוולב')  שנצפה בשידור חי ע"י מיליוני בני אדם ברחבי העולם, התקיים על גשר-הבמה שנתלה במיוחד בין גגות המגדלים של מרכז הסחר העולמי, ניו יורק, ניו יורק ב-9 לדצמבר 2001.

ThANK YUo!!!

– המחלקה לפיקוח עולמות –