58 – רוח מג'נטה

א. דקלה מגדירה
"יש לך פריצה בהילה" אמרה דקלה בנועם.
ארגמן הירהר ארוכות, לפחות כעת אני מודע למה שעובר עלי. בסוף אותו היום הוא מצא את עצמו רוכן מעל מספר ספרים שמצא בנושא. לאחר שעה ארוכה מצא ספר בפינת השידה, "רוח מג'נטה" מאת שלמה בן יקר. שלמה היה הילר/מרפא, ספריו תיעדו מקרים רבים של ריפוי ביניהם גם פריצות בהילות. לקראת השעה שבע בערב באותו היום ארגמן חווה את שמו של שלמה בשתי נקודות בגבו, זה היה איזור הפריצה בהילה, הוא חש נכון להתקשר… וחייג …
"הלו", קול נעים ענה לו מעברו השני של הקו, "שלום שלמה, שמי ארגמן ויש לי פריצה בהילה", "איך אתה יודע?" שאל שלמה, "מישהי שהכרתי בעברי עזרה לי להגדיר", חוויתי את שמך בשתי נקודות בגבי" ואני מרגיש שתוכל לעזור לי כאן", בוא אלי הערב" אמר שלמה, "נטפל בבעיה".
, "מה המחיר?" שאל ארגמן, ובשומעו את התעריף פנה אל שלמה ואמר "אין לי כרגע אפשרות אבל אגיע אלייך בעתיד", "עזוב כסף" השיב שלמה ברכות, "בוא הערב בשעה שבע כפי שקבענו".
ארגמן נטל את מפתחות המכונית ונסע אל בית הוריו לבקש חלק מהסכום ששלמה ביקש, בהיכנסו שלמה קיבל את פניו בסבר פנים חמות, "כנס, שכב על המיטה", שלמה התיישב על הכורסא לצידו וביקש תיאור קצר על המצב אותו ארגמן חווה, לאחר הקלדת הנתונים אל המחשב אמר "שכב, עצום את עינייך, אנחנו נרפא אותך", ארגמן שכב על המיטה ועצם את עינייו, בחדר שרר שקט, היה נדמה לו כי הכל ריק אבל בעולמו הפנימי החל להתפתח דו שיח, בתחילה כמו חלחול, רוח מג'נטה עשתה את דרכה אל איזור הפריצה והחלה מנהלת דיאלוג עם האנרגיה הפולשנית, "את מתבקשת לפנות את מקומך" הגיע הציווי.

מאבק, כעסים וטינה מילאו את חלל האיזור אך לאחר שעה של עבודה האנרגיה הפולשנית סולקה במלואה, ניתן היה לחוש את חלקי גופתה המרוסקים מוצאים אחד אחד מן האיזור, נראה כי כלי הרכב שלה היה במצב לא שמיש ורק הדהודי הגסיסה האחרונים שלה נשמעו, "קום ארגמן, שב זקוף על המיטה, איך אתה מרגיש?"," הרבה יותר טוב" השיב ארגמן מביט בפליאה אל שלמה כאילו מרלין בכבודו ובעצמו ישב מולו כעת, "אתה רואה משהו?" שאל שלמה, "ידך מלאה באור ירוק" אמר ארגמן, "מעולם לא ראתי כמות כזאת של אור בידו של אדם", שלמה ביקש מארגמן לתת לו את ידיו הוא החזיק בהם ונשא תפילה פנימית, זרם חזק ובעל עוצמה פילח את את איזור עמוד השידרה של ארגמן, המילים הידהדו בחלל הפנימי שעטף אותו "ברוך אתה אדוני מלך העולם שעשה שיסתייע".

ארגמן ירד אל רכבו, תחושת הקלה ענקית עטפה אותו, בן תרבות אשאן הוא היה, הוריו הרוחניים חיבקו אותו, וגופו חווה נקיון יותר חזק ממים, יותר עמוק משמיים ויותר צלול מצבעה של האדמה, למחרת היום הוא התקשר אל שלמה ואמר "תודה, אין לך מושג כמה עזרת לי, תודה. 

ב. הקסדה
שכבות שכבות של עלעלים הן ירדו להן, עוטפות את ראשו של ארגמן, כמו מבנה, חיילים, אולי מאות, אולי אלפים אולי אף יותר, התייצבו בשער התיקון, השמירה התהדקה, כל מי שהגיע אל האיזור הוסט הצידה. למעט הנפשות הקרובות הכניסה לא הותרה לאף אחד. "שלמה, אני חווה כאן משהו חדש לגמרי" אמר ארגמן בשיחת טלפון לאחר כשבועיים, "כן יש בכך משהו, האיזור כולו נמצא כעת במצב של שמירה, זכור שרוח מג'נטה הייתה שם וכמובן גם אני, לפיכך אתה חווה כעת את אשר אתה חווה.

בתקופה שלאחר מכן ארגמן הפך מודע לכך שניהול האנרגיה שלו עבר במלואו אל רוח מג'נטה, תחזוקת הגוף קיבלה משנה תוקף, הפעילות התגברה והגיעה אל כל פינה במימד הפיזי והרוחני, בוצעו שם סילוקים, מעצרים זמניים, עבודות ריפוי וניקוי, היו זימונים לשיחות, בדיקות ודיונים, זוהו שם פטרולים וכלי נשק ממימדים אחרים, נבנו שם מעליות, חדרים, גשרים וחללים סודיים, שערים נפתחו ונסגרו על פי הוראות עלומות, אותיות עבריות ריחפו ומצאו את מקומן, הן נאספו להן גם מעל ראשו של ארגמן וגם באיזור גבו, הפעילות הייתה כל כך רחבה עד כי היה נדמה שאשפר לשוחח שם עם אדוות הגלים ואגלי הטל של ברוש החצר. נהרות הפכו לאויר ונאספו במעלה ההר נושאים עימם זרעים של תקווה אל מחילות סודיות, אורות הבזיקו כמו מגדלור בלב ים.
 אחר כך הופיעו  החיות, הן היו לרוחות ועברו דרך דלתות, הן שינו צורה ועפו, הן לא דיברו אבל פניהן שידרו הכל, אחת מהן הגדילה לעשות וביום בהיר אחד קיפלה את השמיים כמו מעשה אמן אוריגמי יפני והפכה אותם לאחר מכן לנקודה בלתי נראית בחלל העצום, השנייה נהגה לבקר את מי שבחרה, לשאת אותו על גבה ולנסוק אל מחוזות אחרים באמצעות כנפיים ענקיות. כל אלה היוו תפנית מעניינת, ריבוי התופעות אותן חווה ארגמן היו מגוונות ובעיקר חדשות, אם עד אותו זמן הוא חשב שכל העולם פיזי, כרגע הוא התחיל לחוות שיש משהו מאוד חי גם במימדים אחרים. ארגמן החל לחוות תקשורת שנעה באמצעות תנודות אויר.

 
ג. הכוכב
לאחר שנים לא רבות הופיע במרחב גבו של ארגמן כוכב, הוא היה צהוב, קצוותיו הגסות עטפו מבנה מדוייק וסימטרי, מעליו הופיע שלט ניאן ירוק ובו המילה "פתוח", שלמה שכבר הספיק לסור מעולמינו היה שם, תבונתו התגבשה לתודעה של ריפוי שנכחה כל העת בגופו של ארגמן, "אם יש בנוכחותי לסייע, אני כאן" הדהדו המילים, ארגמן החל לחוות מטופלים נישאים על גב אלונקות ומוכנסים פנימה, הם עטו קסדת זכוכית ושהו שם שעות, ימים ואף יותר, הם קיבלו ריפוי.

האחד סבל מכאבי אצבע לאחר שעות עבודה מרובות על המחשב וקיבל שתל חדש, השני סבל מדלקת שתן וזכה לריפוי, כאבי שיניים נעלמו לשלישי. הזקוקים לריפוי הופיעו ובאו בלי לשאול את ארגמן, הסכמתו הייתה חלק מלא מהתהליך…
 כאבי ברכיים פגו לילדה בת שלוש, כאבי גב של אשה בגיל העמידה הודחו מתפקידם, בעיות של בריחת שתן אצל ילדים נפתרו, נוצרו מפגשי זיווג, אצל בודדים ובודדות.
 ארגמן עמד שם מלכת, הוא רק חווה את אשר סביבו, הבריאה הפכה להיות חלק מהטבע שלו והוא היה שותף.

ד. "סאטור"
החיים זרמו להם על מי מנוחות, נוכחותו של שלמה כבר הפכה להיות חלק טבעי בחייו של ארגמן, מעת לעת שצצו אצלו בעיות בריאות כאלה ואחרות שלמה היה שם כדי לרפא, דלקות שתן, כאבי שיניים, כאבי ראש ועוד כהנא וכהנא. בחייו הפרטיים ארגמן היה רווק, הוא חי על כוכב בשם "סאטור" במערכת השמש העליונה, כוכב קטן ואליפטי שבצדו האחד הוא נשק לחור שחור ובצדו השני השקיף על מערכת השמש התחתונה, כוכב של עיר אחת אבל איזו עיר….
אלה שביקרו שם חזרו קצת "אחרים" אבל בעיקר מלאי חוויות, המקום הכי מדהים ב"סאטור" היה מרפסת הצפייה על גגו של בניין ענק בן 780 קומות, זה לא כל כך היה בניין כמו שזה היה המרכז, כל החיים התנהלו שם כיון שבמרחק פסיעה אחת נכח לו בשקט "בון" כך היה כינויו של החור השחור.  חלק מתושבי "סאטור" העניקו לו כבוד וטענו שהוא בעצם כף המאזניים שמחזיקה את העיר חיה, החלק השני פשוט פחד.
כדי להגיע אל מרפסת הצפיה היית צריך להיכנס אל אחת ממרכבות ה"קונפין" אלה נעו במהירות של עצומה ויכלו להביא אותך אל מרפסת הצפייה בשלוש דקות בלבד, באותו היום ארגמן ארח שלוש מידידתיו ממערכת השמש התחתונה, בהגיעם את המרפסת נשמתם נעתקה, היה נדמה כי "בון" זז!, זו לא הייתה הפעם הראשונה שחוויה מסוג זה נגלתה לבאי המרפסת, רבים קודם לכן סיפרו שהם ראו שם מגדל, גשר, מעלית, נסיכות, חיות ואפילו צמצם של מצלמה, הפעם זה היה מעט שונה, המקום הואר באור ירוק בוהק ומרכבות מרכבות של אורות לבנים עשו את דרכן פנימה במהירות, ההתרחשות ארכה דקות ארוכות.
 אני חושבת שיש שם מפגש" אמרה שון לארגמן, "תראה זה נראה כאילו ש"בון" מזמין אליו את האור הלבן, אולי מדובר בסוג של איזון, ככל שהחור השחור הוא יותר שחור הוא בעצם הרבה יותר לבן, אלא שאנו לא יכולים פשוט להכיל את האור הלבן ולכן הוא עוטה עליו גלימה שחורה". ארגמן הירהר בדבריה של שון, "את יודעת" הוא אמר, "אני מאמין ש"בון" הוא השתקפות של ה"אחד" אני מאמין שהוא פועל כפילטר שמסנן אנרגיות".

 

ה. חלומו של האחד
"מצויין" אמר שר החוץ של "סאטור" בצאתו מהישיבה, אני שבע רצון! "אחד – חלום אינטאקטיבי"  יש לנו סלוגן שילווה את מסע הפרסום ל"סאטור", במשרד הפרסום עבדו ימים כלילות על קמפיין הסברה לעידוד התיירות לכוכב, ארגמן היה קופירייטר, את מרבית זמנו הוא חילק בין מסע פרסום כזה או אחר אבל הפעם נדרשה ממנו עבודת חשיבה מעט שונה, הקמפיין עמד להיות מופץ במדיית הכוכבים הנאורים, תקציב החשיפה היה גדול במיוחד, הפעם האחרונה שמסע פרסום עלה אל מדיית הכוכבים הנאורים הייתה לפני 1000 שנים עם השלמת בנייתו של מרכז "סאטור" אותו מגדל בן 780 קומות. "מדובר כאן בתקציב חסר תקדים בהיקפו!" טרח והזכיר לנו שר החוץ בכל שיחת טלפון, "מדיית הכוכבים הנאורים תופעל הפעם במשך שעה אחת ותשדר את הקמפיין ישירות אל המבנה הביו-מולקלורי של כל תושבי מערכת השמש העליונה, התחתונה וגם אל תשעת מנזרי השתיקה הקוסמית, המהלך יוכל למצב אותנו לשנים ארוכות ככוכב מוביל ומשפיע". שעת השין נקבעה ליום ה' 12.4.3006. בשעה 21:00 שעת הפריים-טיים.

באותו היום בדיוק היה מועד האזכרה של השנה השלישית לפטירתו של שלמה. סתם צרוף מקרים הירהר ארגמן, אבל מבחינתם של תושבי "סאטור" שידור הקמפיין היה חגיגה גדולה, אלה שעלו אל מרפסת הצפיה באותו יום סיפרו שראו את "בון" במופע קומיקס מדליק, למטה ברחובות העיר, ילדים ומבוגרים כאחד כמו ניעורו מחדש, הודעות אור הציפו את מרכזיות התקשורת המולקולריות, המוזיקה הציפה את העמודים הווקאליים בפינות הרחוב, בתי המסבאות המו צעירים וצעירות שלגמו את משקאות האורולייט בליטרים, ארגמן עצמו הוזמן לאחת מהמסיבות הרבות שהיו בעיר וכמובן שלא ויתר על החגיגה.

 בשעה 21:00 בדיוק, כמו במסיבת פיות התגלה חיוך מקסים על פניהם של תושבי הכוכב, תחשבו על חיוך אחד במיליון צורות, כך התגלתה ההשתקפות, הקמפיין הצליח לגעת בתושבים.
שלושה שבועות לאחר מכן כבר לא מקום על המעבורות המגיעות ממערכת השמש התחתונה, שר החוץ של "סאטור" שמח לבשר לתושבים שמאה קבוצות מאורגנות של תיירים מתשעת מנזרי השתיקה המרוחקים עתידות להגיע לבקר כבר בחודש הקרוב, במקביל הוא הורה על סלילתו של גשר חדש שיחבר את "סאטור" אל מערכת השמש התחתונה, פרוייקט שאפתני אבל מחוייב במציאות לדעת הממשלה.

 לפעמים אנו חושבים על המשמעות של גשר במונחים של מעבר/הולכה/ניידות אך מבחינת ממשלת "סאטור" מטרתו של הגשר היתה ליצור בעצם את השער המאטפיזי שיאפשר לתושבים להיכנס למערכת השמש התחתונה כדמויות וירטואליות במציאות חלופית בלבד, הטכנולוגיה הייתה קיימת וכעת נוצרה הזדמנות מצויינת ליישם אותה.

)כעת, אם תשאלו קוראים יקרים, מדוע כדאי להיכנס למערכת השמש התחתונה כדמות וירטואלית ולא בדרך הרגילה אזי כדאי שתדעו שמדובר בכוכב של נשים בלבד)

אלה שנסעו לשם בדרך הרגילה פשוט נשארו שם והקימו משפחות, "תופעה זו מבורכת ככל שהייתה יוצרת חוסר איזון בין המערכות ועדיף היה אילו הקמת המשפחות תיעשה במערכת העליונה, שנתרחב ונצמח" היה נוהג לאמר תמיד שר החוץ, "מעברים וירטואלים הם בטוחים יותר כיון שכך ניתן לייצר בביטחה את רמת הגירוי הראויה ולהביא את בנות מערכת השמש התחתונה להשתקע כאן אצלנו".
באותו הערב ארגמן נהנה מבילוי סוער, הכרות נפלאה עם בחורה הובילה אותו היישר אל ביתה, הוא היה מודע לכך שעדיף שלא להגיע אליה פיזית כיון שהיא הייתה תושבת מערכת השמש התחתונה, אבל יחד עם זה הוא חש משיכה לא מוסברת והרשה לעצמו לעבור לילה נפלא וארוך בדירתה המשקיפה, כמובן, על "בון" אותו חור שחור ידוע.

מהצד האחר של החיים "בון" היה לבן, הוא זרח כמו אלפי שמשות והאיר את הכוכב תמידית. ארגמן עצמו לא היה תמים, אמנם הוא "עבר פיזית" אבל יחד עם זה היו בו היכולות לעטות "גלימה" טרם המעבר כך שהוא אף פעם לא הופיע במראהו האמיתי כפי שהוא משתקף בפנימיותן של בנות מערכת השמש התחתונה, כאן היה טמון יתרונו, במילים אחרות הוא בעצם הצליח לבנות את הגשר עליו דיבר שר החוץ בתוך הוויתו הפנימית, דבר שאיפשר לו לחוות מספר רב של מציאויות חלופיות, בלי שהדבר ישפיע על חייו הרגילים, תופעה זו התאפשרה לו הודות למפגשו עם שלמה )יהי זכרו ברוך( ההילר ועם רוח מג'נטה.
בבוקר המחרת ארגמן השכים קום, מבטו ליווה את אורפייה, שיערה היה כחלחל, עורה בהיר ומשיי, עיניה היו חומות ועמוקות, היא לבשה כותונת לילה מסיב אופטי ירקרק שרק הוסיף מימד של סקסיות שגם כך לא היה חסר לה.
למלבושי הסיבים האופטיים של בנות מערכת השמש התחתונה שהיו בלעדיים לכוכב זה היו הרבה יתרונות וכנראה מעט מאוד חסרונות, התכונה הנפלאה ביותר שלהם היתה היכולת לשקף את מצב הרוח של האשה שלבשה אותם, באותו הבוקר ארגמן יכול היה לראות דיי בברור את פטמותיה ואפילו מעט משיער ערוותה של אורפייה. 
מדהים, הוא חשב לעצמו, לילה שלם של מין ענוג והיא עדיין מרגישה אירוטית. כשהתעוררה חייכה אליו והזמינה אותו לנשיקה ארוכה, היא פגשה את חיוכו והצמידה את גופה אליו לעוד כמה דקות של מגע חם ומפנק, זיכריותו ניעורה לחיים והוא החל מנשק את שדיה מבעד למלבושים שהחלו לשנות את צבעם לאדום, אורפייה פישקה את רגליה וביקשה את לשונו והנה עוד רגע קט והוא כבר כמעט ממלא את נשיותה הפועמת בו בהלמות מטאורית, אבל לרגע נעצר, הביט בה בתשוקה ואמר… נדבר מאוחר יותר, אני חייב לצאת כרגע לעבודה. ארגמן מיהר להתלבש, עלה על רכבו ונסע.

הדרך למערכת השמש העליונה הייתה מפותלת וקסומה, במעבר בגבול, התעמעם מעט אור של "בון הלבן" והנוף הבהיר שינה את צבעו. במשרד כבר חיכו לו בריפים חדשים במגירה, הוא עילעל בהן במהירות ולפתע עטה חיוך רחב על פניו, באחד מהבריפים היה כתוב: לקוח: פונשל, כתובת עסק: מערכת שמש תחתונה, מוצר: תחתוני נשים מסיבים אופטיים, הזמנת חשיפה: קמפיין מדיית הכוכבים הנאורים, צלם: שון, דוגמנית הבית: אורפייה. נא ליצור קשר עם מנהל השיווק מר אולנון בטלפון הכוכבי שלוחה 34.
ארגמן הכין כוס קפה חזק וחייג, "שלום, כאן ארגמן" אולנון מנהל השיווק של פונשל ברך אותו לבוקר טוב וביקש לקבוע עימו פגישה במרפסת הצפייה של "סאטור", "אני מגיע עם דוגמנית הבית שלנו אורפייה" הוא אמר, "אתה תאהב אותה, היא מדהימה והמוצר שלנו כעת בחדירה אל מערכת השמש העליונה, תבוא עם ראש פתוח, להתראות הערב."

 
ו. "בון" מסייע
הם עמדו על המרפסת שעה ארוכה ושוחחו, אולנון סיפר בהתרגשות שההחלטה האסטרטגית לשווק את המוצר בפעם הראשונה מחוץ למערכת השמש התחתונה לא הייתה קלה, אבל אמיצה מאוד מבחינתם, "אנחנו בעיקר מודאגים מהשפעתו אם בכלל של "בון השחור" על המוצר שלנו, כידוע לך אתם נמצאים תחת השפעתו ויש מצב שבליעת האור במערכת השמש העליונה יעמעם את יתרונותיהם של הבגדים התחתוניים שלנו". אורפייה לא אמרה כמעט דבר משך כל הפגישה, הא הייתה עדיין דיי מופתעת גם מנוכחותו של ארגמן וגם מ"תנועותיו" של "בון" באותו לילה, נראה היה שהוא לובש דמות של אישה, גם אולגן שם לכך לב, "ארגמן", הוא אמר לפתע, "אני חייב לזוז כעת, דבר איתי מחר".
 אורפייה החליטה להישאר מעט, מייד עם לכתו החלו השניים להתנשק בלהט. שעה לאחר מכן הם כבר היו בדירתו של ארגמן, אורפיה הסירה את בגדיה ונשארה רק שתחתונים לגופה, צבעם היה שחור ואל אף העובדה שכל כולה שידרה מיניות אירוטית הם לא קיבלו את הגוון האדום כפי שהיה קורה אילו הם היו במערכת השמש התחתונה, ארגמן התקשה להסתיר את מבוכתו, אירוע כזה יקשה עליו לשווק את המוצר בהצלחה, הוא ישב על הכורסא, הביט באורפייה וסרק את גופה במבט מצודד. המילים "תיקון ריגשי" הדהדו בחללו הפנימי והוא החל לחוות ריפוי באמצעות נוכחותה של רוח מג'נטה…

 "אתה אוהב אותי?" שאלה, מילותיה חילחלו בטבעיות אל הוויתו, רגשות לא מוכרים הציפו את פנימיותו ולפתע ראה שתחתוניה לבשו צבע, בתחילה כחול בהיר, אחר כך הן עטו ירוק, עברו לצהוב ואחרי מספר שניות הפכו אדומות, מעשה האהבה שלהם לא הותיר מקום לספק אצל שניהם.

השחור הפך לבן, הלבן נהיה שחור, תינוקות באו אל אטמוספירת העולם החדש וחתונות רבות נרקמו, זאת הייתה תחילתה של תקופה חדשה במערכות שני הכוכבים, ושר החוץ? הוא כבר התחיל לחשוב על הקמפיין הבא: דיבורים בתשעת מנזרי השתיקה.