בפעם הרביעית שאימא שלי שלחה לי מייל עם הסיפור על איך בן דוד שלי מפנסילוניה, מצא באו קיי קיופיד את אהבת חייו, שהיא גם אקדמאית, גם נחמדה גם אמריקאית וגם אבא שלה עורך דין עם משרד עצמאי,החלטתי שארבע שנים בלי מערכת יחסים אמיתית זה מספיק, ונרשמתי לאתר.
דפדפתי בין הפרופילים, מיינתי את התמונות ל"לא תרצה אותי", "לא רוצה אותה" ו"אפשרי".
ככה מצאתי את טוני, היא היתה נאה, שחומה כזו, עם שומה מוקצנת מעל השפה, סוג של פנים שמתרגלים אליהם מאוד מהר. הראיתי את התמונה שלה לחתול שלי חואן "היא נראית כמו אחת שיודעת להתעורר סקסי".
חואן הביט בי במבט ספקני
"הו חונצ'וס, אני צריך להסביר לך את זה שוב? יש בחורות שמתעוררות וישר הן כמו קרואסון טרי, מין גמישות שמנונית רכה וטעימה כזו, שפשוט בא לתת להן ביס!".
חואן מחזיר עוד מבט של חוסר אימון.
"אוי חואנצ'וס, מה אתה מבין בבנות ובקרואסונים."
חואנצ'וס ילל בעלבון והלך לגרוס קצת מזון יבש, כל הדיבורים האלה על בוקר וקרואסונים עשו אותו רעב. אני לקחתי נשימה עמוקה וגללתי למטה בפרופיל, הכול נראה בסדר, ונראה היה שגם חואן מאשר אותה.
אז כתבתי לה איזה נדושות מתחכמת.
ומהר מאוד היא ענתה לי באיזה מלל סטנדרטי מאשר.
וחזרתי אליה באיזה הלצה הולמת.
והיא שלחה לי סמיילי קורץ ושני סימני קריאה!!
אז הצאתי בית קפה מקובל למחצה, אבל שקט וסולידי.
והיא קיבלה והציע שעה.
אז הוספתי חצי שעה (שתחשוב שאני עסוק).
וקבענו לערב.
הגעתי חמש דקות לפני ותפסתי מקום קו ראשון לים, לפחות נשמע את הגלים אם השיחה תהייה מתה.
אז הגיעה טוני, והתחלנו את הטנגו של הפגישות הראשונות. דיברנו קצת על אוקיי קיופיד, וקצת על הפרופילים שלנו, וקצת על העבודה, היא סיפרה על המוזר מהרכש שלמרות שאין לה שום הוכחה היא משוכנעת שהוא גונב לה מהמקרר של המשרד את היוגורט שהיא מביאה כל יום שלישי וזה הזכיר לי את הסיפור המצחיק על קרילוב והתפוח האפוי.
היא לא הכירה את הסיפור,
או את קרילוב
סיפרתי לה איך קרילוב הכין תפוח עץ אפוי, ושם אותו על אדן החלון שיתקרר, ובא אליו חבר וכשהוא יצא מהחדר החבר אכל את התפוח האפוי בביס אחד.
וקרילוב התרגז נורא אבל החבר הכחיש וטען שעכברוש ענק קפץ על אדן החלון ואכל את התפוח
וקרילוב אמר "מזל שאתה לא אכלת אותו, כי אני מכיר את העכברוש הזה ושמתי בתפוח רעל חזק כי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה" והחבר של קרילוב החוויר והודה על האמת והתחנן לתרופת נגד.
וקרילוב אמר לו שהוא עבד עליו והתפוח לא היה מורעל אבל עכשיו הוא יודע שהוא אכל את התפוח.
טוני צחקה ואמרה לי שזה טריק מלוכלך, ושהיא לא היתה רוצה להיות חברה של מישהו שככה מעליב חברים שלו בשביל איזה חתיכת תפוח אפוי, הסכמתי איתה, היא אמרה שבכלל תפוחים אפויים זה ממש לא טעים והסכמתי גם עם זה.
היא שילבה רגליים, והברך שלה הציצה מתחת לחצאית, היא היתה מין סוג של ברך מרובעת כזו, חסרת חן, וחשבתי על למה בתמונת פרופיל באוקי קיופיד לא שמים בעצם ברכיים, ואם זה רעיון טוב יותר מלשים פנים? כניראה שבהיתי בברך הרבה זמן, טוני לקחה את היד שלי ואמרה "הברך הזו דיי בודדה, תלטף אותה" ושמה את היד שלי על הברך שלה, בדיוק בפינה המרובעת.
והתחלתי ללטף,כי היא ביקשה, המשכנו לדבר, אני מלטף לה את הברך, מידי פעם מנסה להזיז קצת את החצאית, לחוש ירך שחומה עסיסית והיא הודפת אותי לתחומים הרבועים של הברך שלה.
ועוד כמה סיפורים.
ועוד כמה ליטופים.
והיא מחזיקה לי את הפנים בידיים שלה, כי היא קראה בספר של מורוקאמי שכשמסתכלים עמוק בעיניים רואים את הצבע של הלב, אני לא יודע מי זה מורוקמי, הלב שלי דופק כמו משוגע כשהיא מסתכלת לי עמוק בעיניים, הוא מנסה להיות בצבע הנכון, וכנראה שהוא מצליח כי היא מקרבת את הפנים שלה קרוב קרוב.
לוקחת נשימה עמוקה, לוחשת "אתה לא תפגע בי, נכון?", אני מהנהן, והיא נותנת לי נשיקה אחת מהוססת עדינה, שפתיים מרפרפות אלו לאלו ושומה אחת מוקצנת דורשת את מקומה.
"קח אותי לדירה שלך."
אני בולע רוק בהתרגשות
"זה לא אומר שנשכב יא סוטה."
אני מנסה לתרץ שלא על זה חשבתי
"אני רוצה לראות אותך במגרש הביתי שלך, לראות שלא תפגע בי"
שילמתי מהר את החשבון, בדרך אלי היא ספרה לי על "כל הקריפים של אוקי קיופיד" שלכל אחד מהם יש "זומבים ושלדים בארון" ואיך "אי אפשר לדעת היום מי פתאום יהיה קריפ" ואיך היא "עייפה כבר מהם ורוצה להכיר מישהו נורמלי".
סבוב כפול של מפתח בדלת וישבנו על הספה אצלי בסלון, אני טוני וחואנצ'וק, היא ליטפה אותי והיא ליטפה אותו, ושתינו יין לבן די עלוב שקניתי בדרך במבצע של שניים בחמישים במכולת.
"למה רשמת בפרופיל שהחתול מבין בבנות?"
אני והצורך שלי להיות מיוחד! אני לא יכול לענות על שאלה כזו, לא זוכר בכלל שזה מה שרשמתי, חייב לשנות נושא, נדבר על מוזיקה "בא לי לשמוע רופוס ווינהרט" אני קם לשים את האלבום, מחכה עד שהצלילים הראשונים יציפו את החדר, מביא מים מתישב.
"אז למה?" היא מלטפת אותו, והוא מגרגר התדר המדוייק שכל כך מרגיע אותי
אני שותק
טוני מקצינה אלי את השומה, אחרי כל המיזמוזים שלנו היא נראית קצת כאילו התעוררה סקסי הרגע, אני מגורה, מחורמן, יבש לי קצת בפה, אני לא רוצה לספר, אני רוצה לשכב איתה, אני ארבעה חודשים בלי סקס, אני לא רוצה לספר, זה אישי מידיי, אני רוצה לשכב איתה היום.
היא שמה לי יד על הירך, הזיקפה שלי כמעט נושכת לה את היד, אני טיפה נבוך, היא מחייכת, מלטפת לי את הירך, זה נעים…
"ספר לי" היא מתחנחנת "זה נורא מסקרן."
"שמעי, זה התחיל לפני איזה 7 שנים."
היא נשענת אחורה, עוברת ללטף את החתול המדושן
"גיליתי שאני די טוב בלהביא בחורות לדירה שלי, ודי חלש בלדעת עם יש מצב…"
"לשכב איתן" היא משלימה
אני מהנהן
"סך הכול אני די ביישן, ותמיד חושש שאני עובר את הגבול, שאולי אני פולש לתחום שלה באיזה דרך, שאולי זה לא מתאים או משהו כזה" שותה שלוק מהמים "ואז גיליתי…"
"גילית מה?"
"שחואן מרגיש מתי בחורה בעניין, כאילו, כניראה שהוא מריח את ההורמונים או משהו, אבל תמיד שבחורה בעניין הוא מתחיל לכרכר סביבה, וגרגר בתדר אחר ולדחוף אותי ממנה, סוג של מחול חיזור חתולי."
היא צוחקת, לא מאמינה, חופנת את הפנים החמודות של החואנצ'וק ואומרת לו "אתה יודע מתי נשים בעניין? אתה חתול קשיש וחמוד שכמוך מרגיש מתי אני מתחרמנת? זה מעולה! אחד הטובים ששמעתי" מסתובבת אלי "אז מה הוא אומר עליי עכשיו?"
אני מסמיק, זה לא נעים לי לדבר על זה.
הפנים שלה מתקרבות אל שלי, השומה המתריסה, השפתיים סוגרות על שלי,
לחות,
מלאות,
גמישות
הלשון שלה שנוגעת בפה שלי, מפשקת לי את השפתיים ומעיפה לי עוד שלושה דימויים לפחות מהראש, היא מנשקת טוב, אני מתמסר, היא מנשקת ממש טוב. לאט לאט היא מפרקת את הנשיקה, עצב אחרי עצב בשפתיים שלנו, ככה מרגיש וולקרו שהוא נפרד, אני בטוח!
יושבים על הספה, היא מלטפת את החתול הזחוח,
אני לוקח לרגע את הטלפון מהשולחן, מפעיל את האפליקציה ומקיש על כמה כפתורים.
חואן מתמתח, תופס נתח גדול יותר מהספה, נעמד, מגרגר בטון אחר פתאום.
עובר מעל טוני ובתנועות של בעל הבית נדחס ביני לבינה, דוחק אותי הרחק ממנה, מפנה לטוני את הבטן.
"אז בעצם עכשיו הוא אומר לך שאני מחורמנת?"
"הוא מתחיל להגיד, את מחורמנת?"
היא מלטפת לו את הבטן, מחליקה ליטופים קטנים לירך שלי כשהוא לא רואה "אתה כזה מתוק וישיר, אתה לא קריפ! והאמת? כל המחול חיזור הגברי הזה די מגרה באיזה אופן לא מודע, שניכם מנסים לתפוס את תשומת ליבי, זה נעים לי, חמים לי, כן, כניראה שאני מתחרמנת."
"רואה? הוא נכס!" היא מחייכת "בגלל זה היה לי כל כך קשה שהוא מת."
"מי מת?" היא שואלת בקול חד
"חואן." אני עונה
"חואן הזה מת?" מזיזה את הידיים שלה ממנו בגועל, הוא פותח עיניים צהובות בחוסר הסכמה.
"כן, לפני שנה וחצי, הוא היה החבר הכי טוב שלי את מבינה, לא יכולתי להפרד ממנו ככה, והוא גם הבין בבנות."
טוני עוברת לכורסא, כולה דרוכה, נראה לי שלא חמים לה והיא כבר לא מחורמנת, אני מתחיל לחשוב ששוב אני מדבר יותר מידיי, אבל כניראה שכבר מאוחר מידיי, ניראה לי שאני כבר לא מתוק בעיניה וסקס כבר לא יצא היום.
"ספר לי הכול!" היא פוקדת
"הוא מת, יום אחד, לפני שנה וחצי, לא יכולתי להכיל את זה, אז שמתי אותו במקפיא, עד שאחליט מה לעשות איתו, חודשיים הוא היה במקפיא."
"חודשיים היה לך חתול מת במקפיא?" היא שואלת בקול גבוהה ומפוחד
חואן ממשיך לכרכר סביבה, ולגרגר בטון החרמני שלו
אני אוסף את הטלפון מהשולחן, מביט בשעה, פותח את האפליקציה ומקיש על כמה כפתורים אחרים.
"כן, כה יכולתי לדבר איתו מידי פעם לפני השינה."
"ומה קרה אחרי חודשיים?" היא שואלת מתוחה
"אמא שלי באה יום אחד, היא דאגה לי כי לא עניתי לטלפון בכלל, היא הביאה לי אוכל ואמרה לי לכנס להתרחץ ולהתקלח, כשיצאתי מהמקלחת אמא ישבה ליד השולחן מחבקת קופסת קציצות ועל השולחן היה מונח חואנצ'וק הקפוא, היא שאלה אותי מה אני מתכוון לעשות איתו, חשבתי שהיא כואסת, אז סיפרתי לה הכול, היא הבינה! היא לקחה אותו לאיזה חבר שלה שעבד פעם ברפאל, הוא פחלץ אותו ובנה בתוכו איזה רובוט, וגם אפליקציה לטלפון לשלוט בו."
חואן מעבד כל ענין בטוני, נתתי לו בטלפון פקודה ללכת לטעינה, הוא הולך לפינת החדר, למקום שבו הרובוט שואב אבק מונח, מזיז את הרובוט שואב עם הכף שלו, ונכנס לעמדת הטעינה.
"פוחלץ שהוא רובוט?" טוני שואלת מהמרחקים של הכורסא.
כשהזנב של חואן נוגע בראשי הטעינה העיניים שלו נפתחות לסדקים כתומים, אם טוני היתה מסתכלת בפנים שלו עכשיו היתה רואה שבעיניים רשומים לו אחוזי טעינה.
"כן, רובוט! אני בישן כזה, חושש לעבור את הגבול, לא רוצה להפריע, מישהו צריך לסמן לי שאני בסדר כי אחרת זה לא עובד." שותה עוד שלוק מהיין הנורא, הוא יבש כל כך ששני שבילים נחרטים במורד היובש של גרוני. "שנה לימדנו אותו, כל פעם שבאה בחורה, אני מפעיל לו את התכנית, והוא מפעיל חישנים, ובודק אם היא בעניין ואז….אז אני יודע שיש לי מצב לעשות משהו."
גם היא לוגמת מהיין הנורא, נראה שלה הוא פחות כואב, היא קמה, אוספת את התיק והפלאפון שלה מהשולחן, בדרך לדלת היא מזמינה לה מונית באפליקציה.
אני מנסה להתקרב אליה, אני רוצה עוד מגע.
היא הודפת אותי ויוצאת בריצה וטורקת את הדלת, מבעד להדי הטריקה אני שומע אותה מקיאה ובוכה במסדרון
מתישב על הספה, פותח את האפליקציה ומזין כמה פקודות
חואן מתנתק מעמדת הטעינה, דוחף את הרובוט שואב בחזרה למקום, קופץ בכבדות על הספה, שם עלי ראש ומגרגר בקול נמוך
ברקע רופוס שר I’m out of the game/ I’ve been out for a long time now אני מרגיש שבור, ומחבק את חואן.