בס"ד
אני ניק הרדלי, ציד ראשים, רבים שמעו עלי ועל מעללי , שמי הולך לפני.
ראיתי הרבה במסעותיי ,ידעתי תרבויות רבות, ביקרתי כוכבים רבים, וזהו סיפור קצר על מקרה תרבותי שנתקלתי בו במסעותיי.
אני אומנם טוב במה שאני עושה ואכן מפורסם, אך המצב רחוק מאוד מלהיות ורוד, אני קצר בכסף, מאוד קצר, הגעתי לשפל המדרגה הפעם.
מחשב הספינה הראה שהגעתי ליעד, פניתי לביבק חברי הרובוט.
"ביבק תנחית את הספינה"
"הלוואי שתמות נבלה סרוחה" הוא ענה.
אוי שכחתי,
סיימתי משימה מטופשת ולא רווחית בכלל בכוכב פולינקרטוב, שם נוהגים לתקשר דרך קללות ולא רציתי לפגוע בתרבותם. "נבלה סרוחה" זאת הדרך לומר "כן אדוני" בפולינקרטובית. אבל אין לי זמן, כסף, או כוח לסדר את ביבק עכשיו, אז נסתדר עם זה כרגע.
הגעתי לכוכב, קרטיף , מקום שחשבתי שלא אכנס לשם יותר בחיי, אבל אין לי ברירה, אני צריך עבודה והמקום הזה הוא גן עדן לציידי ראשים מחפשי עבודה. הספינה נחתה בהאנגר של הבר המפורסם ביותר בקרטיף 'העקרב הפיסח'.
"שמור על הספינה ביבק"
"שתשרף נבלה סרוחה" השיב
"גם אתה".
קצת חששתי להיכנס לעקרב הפיסח , אני אכן מפורסם מאוד אבל לא רק בגללי, הספינה שלי: 'טיידי 0086'. היא די מיוחדת.. למען האמת היא שימשה בעבר אממ… לפינוי אשפה, מה שהעניק לי את הכינוי…
" 'צייד הזבל' זה הוא!" צהל זדלוק, הברמן, מצביע כמובן עלי
שיכורים הביטו בי, התפוצצו מצחוק, משפריצים בירה, ושאר נוזלים חוצניים מהנחיריים והזימים , הם לעגו לי ולחליפת הציוד שלי.
נאנחתי,
"הי זדלוק, מה נשמע? אני מקבל בירה על חשבון הבית?" ניסיתי את מזלי
"חה חה! לך זבל? על גופתי המתה" ליגלג
"או, את זה אני יכול לארגן" התעצבנתי
"אתה מוזמן לנסות" זדלוק הביט בי במבט רצחני.
הבטתי בו בחזרה. הוא הביט בי , אני הבטתי בו ואז הוא מזג את הבירה.
"בבקשה, הבירה הרגילה שלך"
לזדלוק היה עסק לנהל והלקוחות שלו הם אנשים שיכולים להרוג בשנייה. הוא בגדול דוגל בלא להסתכסך, לפחות לא על בירה. הוא מרוויח מעסקאות צייד ראשים, וכל לקוח, אפילו "צייד הזבל" הוא נכס…
"אז מה, סוף סוף הגעת לכאן, אני מבין שמצבך בקרשים"
"נאמר שאני בבעיה זמנית, אבל, כן, באתי לשמוע את ההצעה"
"אם להיות כן, ברגע שראיתי שביקשו אותך, הרמתי גבה". דרך אגב, לזדלוק יש רק גבה אחת מרכזית וסגולה, הוא המשיך לדבר:
"הוא התעקש שזה יהיה צייד הזבל, באמת ניסיתי להניע אותו מכך."
"היי תודה רבה באמת, זדלוק."
"הוא מחכה לך בשולחן 4. בהצלחה אלוף, אולי הפעם באמת תצליח לצוד משהו."
נאנחתי שוב, ניגשתי לשולחן , הלקוח חיכה לי שם , מפוחד מעט ומבוייש,
"אתה צייד הזבל? ניק הרדלי?" הדמות המפוחדת שלו הייתה די דומה לבן אדם, עיינים כחולות, שיער בלונדיני, פה מסותת, וחדק זעיר במקום אף.
"ניק הרדלי האחד והיחיד לשירותך, איך אוכל לסייע לך מר?"
"ג'ף, ג'ף בנדיגטון נעים להכיר, אתה בטח כבר מנחש למה הזמנתי אותך, אתה יודע, פה בקרטיף זה נהוג…"
"אוי, כן… אני יודע, תיארתי לעצמי שבגלל זה קראת לי"
"אז אני צריך … אני צריך שתחסל את אשתי".
***
אוף אני שונא את המשימות האלו, הבטחתי שאני לא עושה דברים כאלה, ביבק איך הגענו לזה?
"כי אתה אידיוט מושלם"
"אתה יודע ביבק, לפעמים אני חושב שאתה מדבר רגיל ולא בפולינקרטובית…"
"זה לא מעניין לי את הישבן" ענה.
זה לא שביבק היה רובוט שיחה מלכתחילה, אבל הבנתי לליבתו.
מצד שני, ג'ף הציע המון כסף. אף פעם לא חשבתי שצייד הזבל יהיה כזה מבוקש, מהצד של הלקוחות אני מתכוון..
בכוכב קרטיף יש נוהג, אצלם פירשו את מושג הנישואין "עד שהמוות יפריד ביננו" קצת אחרת,
כיוון שלדעת תושבי קרטיף עורכי הדין הם שורש כל הרוע בעולם ו"מוטב למות מאשר לחתום על עסקה שהכין עורך דין" הוחלט לפני מאות שנים, שכעת על כל זוג שרוצה להתרגש להוציא חוזה חיסול על בן הזוג.
השורד יקבל את כל הרכוש ובכך ימנע מפגש עם עורך הדין מוצץ הדם.
אז, בקרטיף, הנחילו טקס מסיבת גירושין, במהלכו חושפים את חוזה החיסול בפני המשפחה, החברים והשכנים ומציינים את הזמן שהחוזה יכנס לתוקף, הדבר מחייב את נוכחות ציידי הראשים כדי שהטקס ייחשב לטקס רשמי.
מכיוון שאחד מבני הזוג ימות בכל אופן, זה סוג של מסיבת פרידה עם הרבה מאוד כסף כי אין למה לחסוך יותר, די דומה לחתונה עם קצת יותר רצח בעיניים.
ואני עומד להיכנס לטקס שכזה.
***
"לך לכל הרוחות"
"נשיקות ביבק". נכנסתי לאירוע.
ואווו איזה פאר, כמה מוזמנים , מדובר במשפחות מכובדות ואמידות, הורי הזוג חיכו בכניסה.
"שלום לך אתה מצד הפרוד או הפרודה?" נשאלתי
"האמת אני צייד הראשי…"
"אתה?! אז אתה אמור לנסות להרוג את הבת שלי?" אוי, זאת אם הפרודה…
"רק אם לא יהרגו את ג'ף קודם לכן" ניסיתי לנחם.
"מקווה שתכשל כישלון חרוץ"
"תודה לך" עניתי, כעת, אב הפרודה זיהה אותי
"מנוול כזה, איזה חלאה"
באתי לענות לו ואז הוא המשיך
"לג'ף הזה פשוט אין כבוד, הוא רוצה להרוג את הבת שלי עם צייד הזבל, אוי איזה בושה"
"אדוני תירגע בבקשה, אני דווקא צייד מפורסם ואני יכול להבטיח לך שג'ף שילם הרבה מאוד כסף לחסל את הבת שלך, הוא ביקש שאעשה את זה הכי מהיר ומקצועי שאפשר"
האב מלמל לעצמו אבל אני בדיוק נשלפתי על ידי ג'ף,
"ניק הנה אתה, כבר מאוחר אנחנו מתחילים את הטקס! אנחנו הולכים להציג אותך"
הרובוט שופט התחיל בטקס:
"נמצאים איתנו זוג שבחר להפסיק, מצד אחד ג'ף וחברתו לחיים עד כה ג'סיקה, מי יחיה ומי ימות?"
הקהל הריע ומחא כפיים בשמחה ההורים הזילו דמעה. ואני… אני אף פעם לא הצלחתי להבין את תושבי קרטיף.
הרובוט המשיך , הוא הגיע לחלק בו מציגים את ציידי הראשים:
"וכעת, קבלו את הרוצח של ג'סיקה, הצייד המפורסם שלא לשמצה, זהו ניק הרדלי!!!!
מחיאות כפיים, קרטיפים!"
אני חייב להודות שהיה די שקט, מחאתי לעצמי כפיים מובך.
ג'סיקה נראתה רותחת, היא פנתה לג'ף
"אתה רוצה להרוג אותי איתו?? באמת?"
"אני מצטער ג'סיקה חשבתי שתשמחי שבחרתי בו"
"אתה הורס לי את הגירושין, אני לא מאמינה הייתי בטוחה שתפנה ל'מולק הראשים' הוא הכי טוב"
"הוא היה תפוס כל החודשיים הקרובים את התעקשת להתגרש עכשיו".
נפלא, עכשיו גיליתי שאני אפילו לא הייתי האופציה הראשונה של ג'ף.
הרובוט המארגן קטע את השיחה:
"וכעת, קבלו את הרוצחת של ג'ף, היא מוכרת כאכזרית וחסרת פשרות, היא שולטת על צבא רובטים אכזריים , היא מהמפחידות של ציידי הראשים קבלו אותה, אמילי בלקהארט 'המוות השחור'"
זיקוקים נראו באוויר תשואות רמות , מחיאות כפיים סוערות ושריקות נשמעו לזמן רב, אמילי נעמדה ליד ג'סיקה, ואו היא אחת מהטובות ביותר, ג'ף לא אמר לי את זה, הסתבכתי הפעם.
החלק האומנותי הגיע, הפרוד והפרודה רקדו את "הריקוד האחרון" ,בלווי שירים ומנגינות של "חיים רק פעם אחת", ו"אכול ושתה כי מחר נמות", ניצלתי את הזמן לשיחה קלה עם גברת בלקהארט.
"אמילי מה נשמע?" הושטתי לה את היד באדיבות, ואוו איזה עיניים.
"ניק? ניק הרדלי, כמה מפתיע… לראות אותך כאן" היא הביטה בי בזלזול די מופגן.
"תראי ג'ף התעקש ולא יכולתי לסרב לו" היא מדהימה. ג'ף חלף בריקוד לידנו, אמילי פנתה אליו
"ג'ף אם היית אומר לי הייתי מסדרת לך צייד ראשים ממש ממש טוב"
"היי", הערתי " אני יכול לרצוח את ג'סיקה בלי בעיה בכלל, בואי נכבד את התרבות הקרטיפית ואת הטקס הזה"
ג'ף השיב תוך כדי ריקוד צמוד:
"אמילי אני התעקשתי שזה יהיה ניק, תודה על ההצעה"
"היי, בסדר, ההלוויה שלך…" חייכה.
אוקי, אני ממש רוצה ללכת לחללית עכשיו, להמתין לזמן שמותר להתחיל את החיסול ולסיים את הסיפור, גם אם אני לא אצליח אני מקבל חצי מראש, כשחשובים על זה, זאת אופציה לא רעה בכלל ,אקבל די הרבה כסף בשביל להיכשל…. ואמילי, היא ממש מהטופ, שלא תבינו נכון, אני ממש מעולה, באמת, אבל לפעמים לא בדיוק הולך לי.
עם סיום הריקוד הרובוט המשיך:
וכעת הפרוד והפרודה יחשפו כל אחד את חוזה ההתנקשות.
התאריך הוצג לקהל על הולוגרמה ענקית, שעון גדול עם ספירה לאחור החל לפעול.
הרובוט חתם את הטקס
"שבוע מהיום. שיהיה בהצלחה לשני הצדדים."
התזמורת החלה לנגן וכולם החלו לרקוד כאילו אין מחר.
נאנחתי שוב, חזרתי לחללית.
***
"למה חזרת נבלה מסריחה."
"שלום גם לך ביבק."
יש לי שבוע להתכונן, אמילי הזאת , היא מסוכנת, היא לא תבזבז שנייה, הדרך היחידה שלי להשיג את כל הכסף זה להרוג את ג'סיקה לפני שאמילי תהרוג את ג'ף.
ביבק תעלה בבקשה את הקובץ על המוות השחור.
"אתה יכול לקפוץ לי, זה נטען"
"תודה ביבק"
אמילי תנסה לעצור אותי, היא גם עלולה לירות בי או יותר גרוע ייתכן שאאלץ להרוג אותה. אולי כדאי שפשוט אפסיד וזהו.
התמונה של אמילי עלתה.
"היא מכוערת להפליא" העיר ביבק
"צודק ביבק, היא פשוט יפיפייה" אוף, לא הייתי רוצה להרוג אותה, מצד שני, אמילי הזאת יחד עם כולם מזלזלים בי, אני לא יכול להפסיד, לא! השם שלי על הכף אני אעשה את המשימה הזו על הצד הכי טוב שאפשר.
"יש לי תוכנית ביבק, אני חושב שזה יעבוד, הפעם."
"אני לרגע לא מאמין בך, זבל" עודד ביבק.
***
חמש דקות לתחילת החיסול.
אמילי מן הסתם מחכה לשנייה הראשונה שאפשר יהיה להרוג את ג'ף, היא בטח עכשיו עם הכוונת על הראש שלו. אז, החלטתי שאקח את ג'ף איתי, ברגע האחרון, למרות שאמילי הכינה כל מה שאפשר כדי להרוג אותו בביתו.
לג'ף ולג'סיקה היו מספר בתים כך שכל אחד חי בבית אחר.
ג'ף הסתובב בביתו וחיכה לחיסולו המתוזמן, הוא ממש הופתע לראות אותי מתרסק לתוך הבית שלו.
"ניק? מה אתה עושה פה?"
"תיכנס מיד לספינה" ציוותי
"אני לא רוצה לבוא, תן להם להרוג אותי, זה הגורל"
"מה פתאום, אני פה ואני אגן אליך"
"אבל אבל…." פה פשוט חישמלתי אותו ממש חזק עד שהתעלף, ודחפתי אותו לחללית שלי.
ביבק תמריא ותפעיל מגינים בעוצמה מלאה. אנחנו יוצאים לחסל את ג'סיקה.
זמן החיסול הגיע.
-קאבום –טראאאאאאאאאח-
הבית של ג'ף התפוצץ כולו, אמילי המלוכלכת הזו תכננה לפוצץ אותו בשנייה הראשונה.
אבל הוא היה אצלי בספינה, הטיידי הנאמנה שלי שהתרחקה מהמכתש שהיה פעם הבית של ג'ף.
"אתה רואה ג'ף הכל בסדר אתה איתי, אתה בטוח עכשיו" הייתי זחוח
-בוווווווווווווווווווווווווווווווווווום-
הספינה רעדה כולה,
" אוי לא אמילי מאחורי, החללית שלה ה"עוקץ" יורה עלי בלי להפסיק
-טראחחחחחחחח-
עפתי לצד השני של תא הנהג, ביבק נראה נסער, הוא החל לברך מה שאומר שהוא קילל קשות.
"אל תדאג ביבק, טיידי תחזיק מעמד, היא יכולה לירות כמה שהיא רוצה, ספינת זבל היא כמעט בלתי ניתנת להשמדה…"
"אזהרה חמורה ! קרן השמדה מתבייתת" . המחשב קטע את דברי
"בצע תמרון התחמקות" זעקתי.
טיידי השתוללה בחלל, אף אחד לא יודע כמה הספינה הזו גמישה בתמרונים , ספינות זבל צריכות להגיע לכל פינה ביקום ולכל נקודה.
ה'עוקץ' של אמילי חלפה ליד החלון הראשי , ג'ף היה חגור מעולף, ביבק ואני ראינו אותה על ההגאים, המוות השחור בפעולה, היא בחנה במבט את ג'ף המעולף, וכעת הסתכלה בעייני היא הייתה מופתעת.
לקח לי שנייה להפסיק לבהות בעיניים היפות האלו.
"ביבק, היא בדיוק בזווית הנכונה תירה עכשיו."
"תסתום את הפה שלך" ענה בזריזות.
טיידי הטעונה פתחה את קני האשפה, משגרת עשרות פחי אשפה על אמילי. פגיעות ישירות!, החללית העלתה עשן,
הא! היא מנוטרלת. לא יאמן, היא צפה בחלל תקועה. זה הזמן להרוג את ג'סיקה, שמחתי.
ג'ף מלמל והתעלף.
***
שלא כמו גף' שישב בביתו וחיכה למותו , ג'סיקה חיפשה את המחבוא המושלם, שבוע של ריגול וקשרים נתנו לי את המיקום המדויק שלה.
"ביבק סרוק את המתחם." ציוותי.
"נמצאו כלי נשק רבים, נבלה" העיר ביבק.
אמילי שלחה רובוטים להגן על ג'סיקה, חכמה שכמותה. חייכתי.
"רגע לפני שאתה הולך" מלמל ג'ף.
"בבקשה תן לי לדבר איתה לפני שאתה הורג אותה בבקשה ממך" ביקש.
"ג'ף אני מקצוען אני לא נוהג לתת לקורבנות שיחה זה לא מנומס."
"אני מתחנן ניק, אני אכפיל את התשלום שלך."
"רגע אני לא מסכי… אמרת מכפיל? סגור אתה תדבר איתה"
"יש לך חוט שידרה!" סינן ביבק
"מה שתגיד ביבק, טוב, אני יוצא
"שתישרף בגיהנום"
"תודה ביבק" לבשתי את הקסדה.
***
ואוו כמה רובוטים היו שם, השמדתי משהו כמו חמישים כאלו, חמקתי מאיזה עשרות מוקשים, אמילי ממש ממש מקצוענית, היא השקיעה. הנה פה למשל היא שמה מערכת לייזר מתוחכמת מאוד, זה לא פשוט לנטרל כאלה, הייתי צריך לייצר הולוגרמה של ג'ף רץ לכיוון אחד כדי שהיא תירה לכיוונה בזמן שאני מחסל את המערכת .
לא ממש הרגשתי אבל מספר יריות נורו על החליפה שלי, צריך לדעת שחליפת עובדי זבל משוריינת מאוד, יש ביקום פסולת מאוד קטלנית ואנשי הזבל צריכים לעבוד לא משנה מה. אז הרוב לא דגדג אותי אפילו.
הלך לי לא רע סך הכל,
הסתערתי על קבוצה של רחפנים רוצחים והורדתי אותם אחד אחד עם הנשק הפריסקופי שלי,
בטח שילמו לאמילי הון כסף זה כאילו אני נלחם בצבא שלם, האמת נראה לי השמדתי את כולו,
לא נשאר לי הרבה אנרגיה בחליפה או בנשק, ננסה לפרק איזה רובוט ולטוען את המחסניות שלי. הורדתי את הקסדה נשמתי אוויר.
-זבאנג-
זה היה הרגע שחטפתי מכה רצינית בראש והתעלפתי.
***
התעוררתי, מצאתי את עצמי קשור לכיסא, ג'סיקה עומדת מולי, מחזיקה זרוע של רובוט ענקית מאיימת עליי, בוכה .
הידיים שלי, קשורות מאחורי הגב, מפני זבל מוצאים את עצמם הרבה פעמים קשורים מאחורי הגב כיוון שהרבה פיראטי חלל אוהבים לשדוד פסולות רדיואקטיבית.
הקשירה לא הפריעה לי להפעיל את מכשיר הקשר במתג הנסתר בתוך הכפפות שלי, האמת שיכולתי להרוג אותה בעודי קשור אבל ג'ף רצה לדבר איתה, אז רציתי שישמע אותה.
היא הייתה נסערת ובכתה כל הזמן. בקול מתבכיין היא פנתה אליי:
"למה אתה עדיין מנסה להרוג אותי, ג'ף כבר אמור להיות מת עכשיו"
אגב, לפי החוק הקרטיפי אסור לה להרוג אותי, היא תשב כל החיים בכלא. מוזרים הקרטיפים כבר אמרתי ?
"ג'סיקה , הכל בסדר גמור, לא לדאוג"
"לא לדאוג? ג'ף כבר מת נכון?"
"לא.. ג'ף איתי, הבאתי אותו לפה"
"מה? הוא לא מת? אבל…. אמילי.. הייתה אמורה ל…?"
"טיפלתי באמילי"
"לא יכול להיות… היא הכי טובה שילמנו לה הון תועפות ובכלל גם ג'ף אמר ש…"
-טראח-
קיר החדר נפרץ, ביבק הגיח מן העשן ניטרל בחשמל את ג'סיקה ושיחרר אותי.
"רציתי שתמות" אמר ביבק.
"איזה חמוד, דאגת לי" ביבק דובר הפולינקרטובית הבין שכשאמרתי שהכל בסדר גמור, כמובן שהתכוונתי שאני ממש בצרה.
עכשיו ג'סיקה הייתה קשורה בכסא.
האמת שעד למקרה זה, ניסיתי לשמור על מצפון נקי, דאגתי לטפל בפושעים ורוצחים כלאתי אנשים, חייזרים ומיקרובים, עצרתי רובוטים קטלניים, הפעם זה היה חדש לי, להרוג מישהי שכולה מתגרשת, זה אומנם המסורת פה וזה מקובל בחברה הקרטפית אבל… משהו לא בסדר,
אוף. אני לא אעשה את זה יותר.
"ג'סיקה, ג'ף ביקש לדבר איתך… לפני… לפני שאני הורג אותך"
"אז הוא לא מת? באמת?" היא שאלה.
"דברי איתו בעצמך". פתחתי את ההולוגרמה מצג היד שלי.
"ג'סיקה? " ג'ף נראה במלוא חדקו
"ג'ף, אתה חי אני לא מאמינה, הקשענו בחיסול שלך הון תועפות הבאתי את הטובה ביותר"
"ג'סי מאמי, אני מצטער, באמת חשבתי שהוא לא יצליח לחסל אותך, לא חשבתי שהוא יצליח גם להציל אותי וגם להרוג אותך", מה הוא אמר? פה התחלתי להתבלבל.
"ואמילי , היא הבטיחה לי שאתה תמות מהר, מיד וללא כאבים מיותרים" בכתה ג'סיקה והמשיכה
"אבל אני חייבת להודות, אני ממש שמחה לשמוע שאתה חי, כשהגיע זמן החיסול, חשבתי שאתה מת, במקום להרגיש הקלה, הרגשתי ממש רע, היו לנו הרבה ריבים בעבר וממש עצבנת אותי אבל ברגע האמת, לא רציתי שתמות, היה לי ממש כיף איתך במסיבת גירושין לא הפסקתי לחשוב עלייך"
"ג'סי, חיכית למותי כדי שתוכלי להמשיך בחייך, אני כל כך כל מצטער שזה המצב"
"אז אתה לא רוצה להרוג אותה?" התערבתי, זה קצת היה לא מקצועי אבל הייתי חייב.
"לא, ממש לא, התוכנית הייתה שאתה תכשל, ואני אמות מהר, אני בכלל לא ניסיתי לברוח מאמילי"
"ניק, אתה חייב להרוג אותי זאת המסורת, ג'ף , אתה יודע את זה, בבקשה ניק, תהרוג אותי כבר לפני שיהרגו את ג'ף"
תני לי להבין , שכרת את המוות השחור, אבל את לא רוצה להרוג את ג'ף?" עכשיו הייתי ממש מבולבל
"ממש לא, אבל ההורים לחצו שאהרוג אותו, הם תמיד אמרו מסורת זו מסורת", אצלם זה לא מקובל ללכת לגישור או לפתור בעיות נישואין או שהכל טוב או שצריך לחתוך.
"נראה לי מצב נפלא" העיר ביבק.
כן, ביבק צודק, המצב מטופש לגמרי"
גסיקה פנתה לג'ף שוב:
"ג'ף אני מתעקשת, תהרוג אותי או שאני לא אדבר איתך אף פעם"
"ג'סיקה בבקשה, אני לא רוצה אני אוהב אותך מדי" בכה.
"אז אם אתה אוהב אותי תכבד אותי ותהרוג אותי עכשיו ג'ף! עכשיו!! אתה משפיל אותי ואת משפחתי" היה שקט.
"ניק בוא תסיים עם זה" ג'ף הזיל דמעה.
פוי תודה באמת , כבר נרדמה לי היד מלהחזיק את האקדח לראש שלה, הסתכלתי על ג'סיקה והחדק שלה, היא לא רעדה, נראה שהיא השלימה עם מצבה.
נאנחתי לרגע ואז לחצתי על ההדק.
***
חזרתי לטיידי, ג'ף היה נסער.
"למה עשית את זה"
"אתה אמרת לי לעשות את זה"
"אתה יודע כמה יכעסו עלי שידעו שהרגתי את ג'סיקה עם צייד הזבל?"
"אתה איש נחמד ומתחשב" ענה לו ביבק.
"ג'ף!" ג'סיקה נכנסה אחרי.
"ג'סיקה, את לא מתה?"
"לא, רק חשמלתי אותה, היא התעלפה" הם התחבקו.
"אתם יודעים, נראה לי שאתם צריכים ייעוץ, אתם אוהבים אחד את השני!"
"הוא צודק ג'סי, זה מטומטם. אני לא יכול לרצוח אותך יותר. ניק אני מבטל את החוזה"
"ואני ממש שמח שאתה עושה את זה" הערתי.
"אבל איך אני אתמודד עם המשפחה שלי? לעזאזל עם המסורת הזאת, אני מבטלת את החוזה עם אמילי ".
"היית מתה לבטל את זה. היא צריכה להרוג אותי וזהו. את לא תוכלי לחיות בבושה כזאת" הפציר ג'ף.
התעצבנתי מאוד, הם התווכחו עוד ועוד, מתעקשים מי צריך למות.
"אתה אולי תשמח לשמוע ג'ף, אמילי תהרוג אותך אפילו אם ג'סיקה תבטל את החוזה שלך, אחרת זה יפגע בשמה. לא ייתכן ש"המוות השחור" לא גרם למוות. ככה זה מקצוענים, יש להם שם לשמור"
"אז תהרגו אותי וזהו זה יפתור הכל, אני לא מפחד למות, בטח לא מאמילי"
"המכוערת המצחינה הזו"
"אוי כן ביבק, אילו עיניים יש לה, היא משהו , הטופ שבטופ" המשכתי להרהר אחריה עד שהחדק המתנופף של ג'ף העלה את חמתי. נמאס עלי הסיפור המטופש הזה. הכסף או השם שלי כבר לא עניינו אותי.
"טוב יודעים מה, נמאס לי! הספיק לי! ג'ף אם אתה כל כך מתעקש למות שיהיה בהצלחה"
"שיהיה בהצלחה" הוסיף ביבק.
הורדנו את הזוג ליד הבית של ג'סיקה.
והמראתי.
***
ה'עוקץ' המקרטעת והמעושנת הגיעה לביתה של ג'סיקה.
ג'ף היה שם, קשור, מוכן למותו המתקרב.
ג'סיקה בכתה,
"רציתי שזה יהיה מהיר" אמרה, "אבל אמילי פישלה בגדול פה"
"אתה היית ממש חמקמק ג'ף , ניק הזה הרשים אותי מאוד,
הוא גם חישמל אותך והרס את כל רובוטי הרעל ששמתי לך בכוס, הם תוכננו להרוג אותך בשנייה שהחוזה התחיל.
הוא גם הבריח אותך בספינה שלו מציל אותך גם מירי צלפים וגם מפיצוץ עצום ,
גם הפגין תמרוני טיסת חלל הכי טובים שראיתי. וגם חיסל צבא שלם של רובטים ששמתי להגן על ג'סיקה.
וכשחושבים על זה, הוא לא נראה רע בכלל , לא לא". אמילי בהתה בקיר לרגע שקועה במחשבות.
"אמממ….אמילי.. אכפת לך? את יכולה להרוג אותי כבר?" ביקש ג'ף.
"בשמחה" אמילי לא היססה וירתה.
ג'ף חרחר בכיסאו ונדם.
אמילי הביאה אישור חיסול רשמי לג'סיקה.
"היה תענוג לעשות איתך עסקים ג'סיקה".
"הכסף הועבר לחשבונך" השיבה בקרירות.
" שתהיה לך התחלה חדשה ומוצלחת" חייכה אמילי.
***
" 'צייד הזבל' זה הוא!" צהל זדלוק, מצביע עלי.
שיכורים הביטו בי, התפוצצו מצחוק, משפריצים בירה, ושאר נוזלים חוצניים מהנחיריים והזימים , כרגיל, הם לעגו לי ולחליפת הציוד שלי.
"הי זדלוק, מה נשמע? אני מקבל בירה על חשבון הבית?"
"יותר טוב, מישהי פה הזמינה אותך לבירה בשולחן 44 הפרטי"
"מה אתה סח זדלוק"
"אני מופתע בעצמי איש הזבל, תהנה"
נכנסתי לחדר, היה זה חדר לאנשים חשובים מאוד. ציידי ראשים מנהלים את כל הפגישות החשאיות שלהם בחדרים כאלה שהיו אטומים לרעש ולריגול.
"היי אלוף", אמילי הביטה בי בעיניה היפות.
"המשימה הושלמה!, ג'ף הגיע לכוכב ננסי מרוחק כמה גלקסיות מכאן, ג'סיקה חיכתה לו שם באדיבות איזה אחת, אולי שמעת עליה, המוות השחור"
"טוב זה היה רעיון שלך ניק, אתה באת לחלץ אותי מהיסחפות בחלל, מפתיע שתיקנת את החללית שלי כל כך בקלות"
"כן, טוב, אני טוב עם זבל וגרוטאות….בכל מקרה, הם יחיו את פרק ב' ביחד , כמו שרצו בחשאי. מה שכן הרווחנו ביחד יותר ממה שהיינו הורגים אחד מהם, אה ואם תחפשי אותו אי פעם תדעי לחפש את ג'ון סמית."
אמילי צחקה
"לא יכולת למצוא משהו יותר מוצלח מזה?"
"איך אומר ביבק? מעניין לי את הישבן" צחקנו ביחד ושתינו לחיים.
"את הרבה יותר יפה מקרוב, אני חייב לומר המוות השחור"
"ואתה מוצלח יותר משחשבתי, איש זבל".
ואני אשאיר לכם מקום לדמיון.
ופה הסיפור מסתיים, אחרי שמצאתי את עצמי כשאמילי לצידי, התחלתי להיכנס חזק לתחום זיוף מוות רשמי לצרכי גירושין, ובעזרתה של אמילי העסקים מניבים רווחים טובים מאוד.
ואם יש מוסר השכל מהסיפור שלי הוא: "בחיים מתים פעם אחת, אבל צריך לחיות בהם הרבה פעמים".
הסוף