294 רחמים גוב-ארי – הכוכב הלבן

הכוכב הלבן

"מאיר אריאל"
"מאיר אריאל", ענה קול מתכתי צורם.
"גולדה מאיר"
"גולדה מאיר"
"בר רפאלי"
"בר רפאלי"
"אייל גולן"
"אייל גולן"
"ריטה"
"ריטה"
"נורית גלרון"
"נורית גלרון"
"דוד בן גוריון"
"דוד בן גוריון"
"מנחם בגין"
"מנחם בגין"
"עומרי כספי"
"עומרי כספי"
"יוסי בניון"
"יוסי בניון"
"יגאל עמיר"
"יגאל עמיר"
"יורם קניוק"
"יורם קניוק"

ריימאן 1 היה שבע רצון. כל "נוסעי" החללית הכירו את עצמם והזדהו. עכשיו נותרה בפניו משימה אחת חשובה לפני שישגר את הנוסעים אל המטרות : לתת לכל קפסולה את הצורה החיצונית ההולמת של הדמות הממשית – גוף, פנים, קול ולבוש. התהליך הזה ארוך מאד ויכול להימשך כ-3 מיליון שנות אור. ריימאן 1 עשה חישוב מהיר בקצות אצבעותיו וראה את התוצאה המוארת על גב ידו : עד לתחנה ראשונה עומדים לרשותם קרוב ל-4 מיליון שנות אור. הוא נאנח אנחת רווחה ושלח מבט חטוף החוצה. מראה מיליארדי הגלקסיות היה מהמם. הכוכבים טסו במהירות, נסקו והנמיכו טוס, הסתובבו סביב עצמם ובחלקם חגו סביב השמש שלהם. אור וחושך התערבבו זה בזה ורוח חרישית , כמו רוח אלוהים, ריחפה ביקום האין סופי.
"היומאן ריי, כאן ריי 1, איך נשמע עבור ?" חשב ריימאן 1 כשהוא מכוון את מצחו לעבר הכיוון שנראה לו מיקומו המשוער של "הכוכב הלבן".
"כאן היומאן ריי", הבזיקה התשובה במוחו של ריימאן 1, "אתה נשמע מצויין. סטטוס? עבור".
"כאן ריימאן 1. הכל כמתוכנן, כל הנוסעים מוכנים להטענה. אני מתחיל בפעולה. שיגור ראשון יהיה של עומרי כספי לכוכב "באסקט" בעוד קרוב ל-3 מיליון שנות אור. אישורכם. עבור".
לא נתקבלה תשובה. ריימאן 1 אימץ את ראשו חזק חזק עד שמחשבתו קלטה את האישור. שתי נורות ירוקות קטנות נצנצו בשני צידי מצחו, סימן לחיוך של שביעות רצון.
ריימאן 1 נקש בציפורן הזרת של ידו השמאלית על מרכז מצחו. בזה אחר זה נדלקו שלטים זוהרים בכיסאותיהם של "נוסעי" החללית ועליהם שמות הנוסעים. השמות הבהבו למשך כשלושים שנות אור ואחר כך נשארו דולקים באופן יציב.
אט אט לבש כל "נוסע" את דמותו, ככתוב על הכיסא שלו. ספינת החלל ריי 1, בעלת המימדים הגמישים, התאימה את עצמה לנפח הנדרש בכל זמן הטיסה. הנוסעים, שהחלו לקרום עור וגידים ולקבל צורות של אנשים, ריחפו איש איש במקומו, בשני טורים. אט אט החלו עוטים את פניהם – העיניים, האוזניים , האף, הפה, השיער, הלחיים, השיניים. היו שהצמיחו שיער על ראשם, אך מיד השיער נשר וראשם נשאר קרח ומבריק. והיו נוסעים שהצמיחו זוג משקפיים על עיניהם. מהמבטים של הנוסעים היה קשה לדעת אם הם מכירים זה את זה. אמנם, הם הסתובבו בריחופם לצדדים, אך לא ניתן היה להבחין בהבעות פנים כלשהן, המעידות על היכרות.

* * *

העובדים במטה של חברת היומאן ריי בפארק המדע ישבו מול מסכי המחשב. למעשה , היה זה מסך אחד ענק, בצורה של כדור. בחלל הכדור נצנצו מספרים שהראו את המרחק של כל נקודה ביקום, במליוני שנות אור, מהכוכב הלבן.
העובדים היו מרוצים מעצמם. חברת היומאן ריי, ספקית האנשים, היתה ללא מתחרים. רשימת ההזמנות שלה מכל עברי היקום היתה ארוכה מאד והגיעה עד שנת 2084.
אין זה ענין של מה בכך לספק את הכוכבים המבוקשים ב- 32 השנים הקרובות. שמה של החברה הלך לפניה בכל הגלקסיות כחברה אמינה העומדת בהתחייבויותיה מכל בחינה – האנשים שהיא מספקת, האותנטיות שלהם, וגם עמידה בלוח הזמנים הנדרש, עד דיוק של כדי ארבעת אלפים שנות אור.

"יש למישהו מיץ תפוזים טבעי?" הפנה עובד 1 את מחשבתו לעבר חבריו במטה החברה. הוא חש צמא ואימץ את מוחו. כעבור שניה החלו שפתיו רוטטות, ומשנרגע , חשב עובד 1 : "תודה עובדת 4 , היה טעים מאד."
"היכון לשיגור ראשון, ריי 1" חש ריימאן 1 בראשו את השדר ממטה החברה, "עוד עשרת אלפים שנות אור".
"עומרי כספי, היכון לשיגור", קרא ריימאן 1 , "וזכור לסיים את הפעילות בזמן, אין לך יותר ממליון וחצי שנות אור. ריי 2 תאסוף אותך חזרה לכדור הארץ."
עומרי כספי, לבוש במדי סקרמנטו ואוחז בידיו כדור-סל מבריק, הגיע בריחוף ונעמד מול תבנית מתכת עגולה, שקוטרה כשני מטרים. "צא" קרא ריימאן 1.
תבנית המתכת נפערה ועומרי נורה לתוך שרוול בצורת חץ שעטף אותו מכל עבר.
"שיגור ראשון עבר בהצלחה" העביר ריימאן 1 מחשבה בראשו לעבר מטה חברת האם שלו. "מה, בעצם, יש לעומרי כספי לעשות בכוכב באסקט?" שאל.
"יש שם כנס של שחקני כדורסל ישראלים ששיחקו ב-NBA . קבוצת "מכבי באסקט" הינה, כידוע לך, המושבה של מכבי ת"א לשעבר."

איש מלבד קומץ מהנדסים ובעלי החברה היומאן ריי, כמובן, לא ידע כיצד החברה עושה זאת. כיצד היא משגרת ליקום אנשים אמיתיים, חלקם כוכבים שכיכבו לפני עשרות שנים על פני כדור הארץ, וחלקם כבר אינם בחיים מזה שנים רבות.
מאז כבשו בני האדם את החלל, פרחו מושבות בכל הגלקסיות. כדור הארץ נעשה צפוף מדי מלהכיל את טריליוני האנשים. יתר על כן, המוסלמים השתלטו על כל כדור הארץ והשליטו ביד ברזל את חוקי האיסלם בכל מקום. חיי בני הדתות האחרות נעשו בלתי נסבלים, והם נפוצו בכל מרחבי היקום והקימו מושבות חדשות, משוחררות – לפחות בשלב זה – מאימת האיסלם. חברת היומאן ריי קבעה את מושבה על הכוכב הלבן. האמצעים לטיסה לחלל ולהתאמת מערכות החיים לתנאים השוררים בכל כוכב היו עניין שבשיגרה, כך שאנשים לא היססו לבנות את חייהם – חיי הנצח – על פני כוכב אחר. תמיד אפשר לעבור מכוכב לכוכב, מגלקסיה לשניה, ממערכת שמש אחת לאחרת. התקשורת בין בני האנוש היתה קלה מכל מה שידעה האנושות. החיים ביקום פרחו והאתגר היחיד של האנשים היה כיצד להעביר בנעימים את שעות הפנאי האין סופיות. חברת היומאן ריי עמדה על כך בשלב די מוקדם והשכילה לאגור את מיטב הסלבריטיס בכל התחומים ולספקם לכל כוכב ביקום.
החל משנת 2030 החלה החברה, שבעליה היו ישראלים לשעבר, לצבור את התודעה הקוונטית של דמויות ישראליות, ופיתחה דרך ייחודית לבניית דמות וירטואלית מגרעין התודעה של כל דמות אמיתית. בשנת 2045 כבר סיפקה את כל הדרישות למאגר זה. החברה שילמה תמורה גבוהה מאוד לכל מי שהיא חפצה בגרעין של התודעה הקוונטית שלו, וכמעט שכל האנשים שהחברה פנתה אליהם נענו ברצון והתקשרו עם החברה. מה עוד, שהזכות לתשלום מהחברה עוגן בחוזה התקף לצמיתות. הן ההתקשרות החוזית והן שליפת גרעין התודעה וצבירתו במאגר של החברה נעשו בכוח המחשבה בלבד, ללא צורך בשום פעולה פיזית. באשר לאנשים שכבר אינם בחיים, החברה איתרה את צאצאיהם והתקשרה איתם בחוזה. הסייג היחיד עם אנשים כאלה היה, שהצאצא יכיר את המת במידה כזאת שיוכל להעלות את התודעה הקוונטית שלה לתודעה שלו.
היו ביקושים לדמויות אגדתיות כמו הרצל, בן גוריון, מנחם בגין, גולדה מאיר, ישעיהו ליבוביץ, יצחק רבין ואחרים. אלה נידרשו בעיקר על ידי מוסדות ציבוריים שניסו לשמר את התרבות והמורשת של העם היהודי.
היו גם דרישות למדענים, כוכבי ספורט, קציני צבא, נשים יפות ועוד ועוד. אך עיקר הביקוש היה לכוכבי בידור, ובעיקר לזמרים.
חברת היומאן ריי הבטיחה שעד שנת 2070 יהיו במאגר שלה כל הדמויות שתדרשנה, מכל מקום ומכל זמן על פני כדור הארץ, כמובן, בתנאי שהדמויות יסכימו להיות במאגר של החברה.

* * *

כחלוף 24 מיליון שנות אור הגיעה השעה לשגר את מאיר אריאל .
ריי 1 התקרבה לעבר תחנת הקליטה של כוכב "טרמינל".
"מאיר אריאל, היכון לשיגור", חשב ריימאן 1.
אור ירוק ניצנץ על קודקודו של מאיר אריאל שפנה לעבר כן השיגור.
איתרע מזלו והסיבוב שהוא עשה היה חד מדי. הוא נתקל ברגלו של מנחם בגין, ראשו נשמט על חזהו והוא החל להשמיע ציפצוף ארוך.
"היומאן ריי, כאן ריי 1", דימיין ריימאן 1 בראשו הלחוץ, "מאיר אריאל יצא מכלל פעולה. נא הנחייתכם הדחופה. בעוד 6 מיליון שנות אור נהיה מעל טרמינל. מה לעשות?"
"דווח למזמינים של מאיר אריאל והתייעץ איתם", הורגשה התשובה. לשגר מחדש את מאיר אריאל יקח 12 מיליון שנות אור."
כעבור זמן קצר פנה ריימאן 1 לחברת האם שלו :
"הם רוצים במקומו את שלמה ארצי. אתם יכולים לעשות הסבה של יגאל עמיר לשלמה ארצי? עבור".
ריימאן 1 נלחץ. לא קרה לו דבר כזה מעודו.
"שלילי, שלילי", חש ריימאן 1 בראשו. "אין לנו את הגרעין של התודעה הקוונטית של שלמה ארצי. עד היום לא הצלחנו התקשר אתו בחוזה. כל הנסיונות שלנו לעשות זאת עלו בתוהו. נראה שבכל מצב המוח של שלמה דוחה כל גל שמתקרב לתודעתו. נסה למכור להם את יוסי בנאי. אנחנו יכולים לתמסר אותו תוך מיליון שנות אור. מחכים לתשובה. עבור."
"לא טוב, לא טוב", חשב ריימאן 1 לחברה. הם מתעקשים על מאיר אריאל או שלמה ארצי ומאיימים בנקיטת צעדים על הפרת הסכם".

יתר השיגורים עברו בשלום. אחד עשר שיגורים מוצלחים תוך כ-30 מיליון שנות אור.

ריי 1 חלפה מעל כוכב הלכת "כדור הארץ". לא קשה היה לזהות את הכוכב, גם מבלי לדעת את מיקומו המדוייק, וזאת לפי המסגדים שעל פני הכוכב. מיליוני מסגדים נישאו לגובה עצום, כיפותיהם צבועות בירוק עז, בוהק.
ריימאן 1 האט את מהירות הטיסה של החללית והתקרב עוד מעט לעבר כדור הארץ. הוא ראה על המסך שמולו כל מה שהתרחש על פני כדור הארץ. הרחובות היו מלאים אך ורק בגברים, כולם לובשים גלימות לבנות, לראשם כובע סרוג בצורה של סיר בישול, ולכולם זקן ארוך. פה ושם נראו גברים אוחזים בחבל שקשורות אליו מספר דמויות של אנשים לבנים, גברים ונשים, לבושים מכנסיים קצרים או חצאיות אדומות. אנשים אלה היו קשורים זה לזה, ידיהם כפותות, ובחזית פניהם שני חורים שחורים, זכר לזוג עיניים שנוקרו מזמן. לפעמים נראה האיש המוביל שולף מכיסו מספר קפסולות, עובר מאיש לאיש "בשיירה שלו" ותוקע קפסולה לפיו של כל אחד, ולבסוף נוטל גם בעצמו קפסולה.
"תאכלו, כופרים עלובים, אתם בני מזל, שאללה הרחמן עוד מחזיק אתכם בחיים", הצליף בהם בשוט שבידו והבהיל אותם לתוך מחילה באדמה, כמו עדר כבשים. בתוך הבתים הצטופפו נשים עוטות שחורים מכף רגל עד ראש, ורק עיניהן העצובות נראו הלומות פחד ויאוש, כאומרות אין לנו תקווה.
ריגשותיו של ריימאן 1 היו תערובת של חרדה וגעגועים לחיים על פני כדור הארץ לפני כארבעים שנה.
"גורלנו שפר", חשב ריימאן 1 לעבר הכוכב הלבן, "שהצלחנו לעזוב את כדור הארץ בזמן."

* * *

הציפיה לאייל גולן על פני כוכב "גולנוס" היתה בעיצומה. באיצטדיון על שם ארתור רובינשטיין עמדה להתקיים תוכנית הסיום של בית הספר למוסיקה, ואייל גולן היה הכוכב היחיד באותו ערב.
תחנת הקליטה של מצפה הכוכבים על גולנוס היתה ערוכה לקליטה. הטיל שנשא את אייל נפתח בגובה של כשלושת אלפים שנות אור ואייל נחת נחיתה רכה לתוך מושב הרכב בעל אלפי הגלגלים הבלתי ניראים. הרכב השמיע צפצוף קצר ונעלם, כמו בלעה אותו האדמה. בדיוק בשעה היעודה נראה הבזק של אור מסנוור ואייל גולן עמד על הבמה מול המיקרופון הבלתי נראה. הקהל קיבל אותו במחיאות כפיים סוערות. אייל קד קידה והחל לשיר.
ההתלהבות היתה עצומה. איזה כיף שאפשר לשמוע את אייל כמו פעם, כמו על כדור הארץ.
"אמא", פנתה ילדה קטנה לאמה, "איך מגבירים את הווליום?"
"תחשבי חזק על מה שאת רוצה ותשמעי חזק יותר", השיבה האשה.
הילדה אימצה את מוחה. קשת של אורות צבעוניים נמתחה מעל ראשה וחיוך רחב התפשט על פניה.
אייל שר שעה ארוכה והקהל התמוגג מנחת.
"חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות"
שר אייל גולן. אך לפתע החל קולו להצטרד משהו.
ריימאן 1 חש בתקלה והחל לאמץ את ראשו כדי לתקן את המעוות. פתאום השתתק אייל ומפיו נשמע:
"כמו מתוך סרט, רגע עוצרת."
ריימאן 1 נלחץ. הוא כיווץ את שפתיו חזק חזק.
"אל תגיף… את… התריסים", קירקר אייל גולן, "חפש…בין…המילים…"
רגלו השמאלית של אייל גולן החלה רועדת. במקום נעל השפיץ השחורה שלו החלה לבלוט על רגלו נעל עקב אדומה.
"איך לי הבטחת…", נכנס קולה של אשה, "יחד נגשים חלומות…"
רגלו של אייל גולן נעלמה. ליד רגלו הימנית צמחה רגל חשופה של אשה, חלקה למשעי, ומעליה החלה ללבוש צורה חצאית ירוקה, צמודה.
"זה לא אייל גולן," החל להישמע רחש בקרב הקהל, "זה הקול של שרית חדד."
ריימאן 1 איבד כמעט את עשתונותיו. מעולם לא היתה לו תקלה כלשהיא, והנה עתה כבר תקלה שניה. הוא נחרד, עצם את עיניו כדי להשתחרר מהסביבה. לרגע נראה שזה עזר.
"יפה שלי, את כל מילות האהבה אקשור בסרט…" נשמע קולו של אייל גולן.
"אתה תותח, אין, אין עליך, מתה עליך, אתה הגדול מכולם",שרה בקול רם שרית חדד.
שתי הרגליים היו כבר של שרית חדד, וגם החלק העליון של אייל גולן החל לשנות צורה. חזהו החל להצמיח זוג שדיים מתחת לחולצתו המשובצת, המכופתרת.
"היומאן ריי, כאן ריי 1", שידר מוחו הקודח של ריימאן 1 לעבר הכוכב הלבן. "אסון, קטסטרופה! מכוכב גולנוס מאיימים ליירט אותנו. אייל גולן הופך לשרית חדד. אני לא מצליח להתגבר על התקלה. אנו בסכנה! מה קורה?"
דממה. נראה שהקשר בין ריי 1 להיומאן ריי ניתק.
ריימאן 1 התהפך, נעמד על ראשו ועצם את עיניו בכל כוחו.
"אותך אני רוצ…צה…, תהיייייי ליייי לכ…ללללללללה", פירפר אייל גולן.
פניו של אייל נעלמו.
"יאללה, לך הביתה, מוטי, שלום ותודה."
שרית חדד עמדה על הבמה, כאילו היא שרה כאן מזה שעה ארוכה. הקהל נחלק לשתי קבוצות. חלק אחד מחא כפיים סוערות וצעק "שרית, שרית", וחלק אחר שרק וצעק "אייל, אייל".
"אם תקרא לי מלמטה אני אקרא למשטרה, אז תשיג לך חיים, כי אין לך ברירה."

* * *

ריימאן 1 כיווץ את מוחו לכדי גודל של אגוז קטן, אך ללא הועיל. שום שדר מתחנת האם לא נקלט בראשו. ברוב יאושו זנח את מערכת התקשורת המוחית ופנה למערכת הגיבוי. הוא נטל את האייפון "נוסטרדמוס" והחל לוחץ על המספרים.
במרכז הבקרה של היומאן ריי נדלק האור במסך הבלתי נראה.
"בוס, כאן העובד התורן", פנה למנהל המשמרת, "יש מסר מריי 1 במערכת התקשורת האלטרנטיבית. נראה שהם בצרות."
"ריי 1, כאן היומאן ריי", הקליד בוס במקלדת הוירטואלית שבחלל חדר הבקרה. "אחד המדענים הצעירים שלנו עורך ניסויים על הגרעינים של כמה אנשים. נראה שאיזה וירוס חדר למערכת וגרם למעבר של אטומים בין הגרעינים. אנחנו מנסים לבצע שיחזור של הגרעינים ממערכת הגיבוי הפרוגלקסית, בינתיים ללא הצלחה. עד היום בדקנו רק את מערכת הגיבוי, אך מעולם לא הפעלנו את מערכת השיחזור בסביבה אמיתית. נסו להחזיק מעמד. ריי 2 כבר יצאה לדרכה לאסוף את הנוסעים שלכם למסע חזרה לכוכב הלבן. יתכן שהיא תוכל לאסוף גם את הצוות שלכם."
ריימאן 1 קפץ על רגליו. הוא ראה בבהירות את המסר על המסך בן חמישה האינץ' של האייפון, אך הדבר לא שיפר את מצב רוחו.
"היומאן ריי, הכוכבים טרמינל וגולנוס הכריזו מלחמה על הכוכב הלבן", תיקתק ריימאן 1 על לוח המקשים. "אני מבחין בספינות הקרב שלהם שועטות לעברנו במרחק של כ – 15 מיליון שנות אור. הן משדרות כי בכוונתן להשמיד את ריי 1 ואת ריי 2 ואחר כך להמשיך לעבר הכוכב הלבן ולהשמיד גם את היומאן ריי. מה אתם…"…

טייסי ספינות הקרב של טרמינל וגולנוס השמידו בקרן קצרה את ריי 1 וריי 2 ושעטו לעבר הכוכב הלבן. בחולפן מעל כדור הארץ הבחינו במיליארדי אנשים, לובשים גלימות לבנות, בעלי זקן ארוך, נעליהם מונחות לצידם והם כורעים על ברכיהם בין המסגדים הענקיים, ולאחר מכן הם מזדקפים ושואגים:
"אללה אכבר! אללה אכבר!"
"מהר, מהר, הגבר את המהירות למקסימום", קרא מפקד הלהק בקשר לספינותיו. "אנו חשופים לסכנה ממשית, אנו מעל כדור הארץ ויש חשש רציני שנותקף על ידי תושביו. אני חש במוחם הקודח של תושבי הכדור. לעזוב את האזור במהירות. הסכנה מיידית! אני חוזר: לעזוב את האזור במהירות. אתם חופשיים לברוח לכל עבר ביקום. איש איש לנפשו…לנפשו…לנפשו…לנפשו…"…
לפתע הבזיקה במוחו של מפקד הלהק תשדורת מהיומאן ריי:
"טייסי טרמינל וגולנוס היקרים! אל דאגה, אל דאגה, ממש לפני מיליון וחצי שנות אור הכנסנו לשימוש את הטכנולוגיה האולטימטיבית שלנו – החלפה תודעה שלילית של אנשים חיים בתודעה חיובית, על ידי התחברות של גרעין של הטוב המוחלט לתודעה של אנשים אלה ללא ידיעתם וללא אפשרות של התנגדות מצידם. אפילו אין צורך לאתר אנשים אלה. הכל נעשה במישור של השלטת הטוב המוחלט, ששום גורם לא יוכל, לעולם, לנצח נצחים, בשום יקום, להתחבר אליו ולשנות אותו או למנוע את שליטתו המוחלטת!"
מוחם של טייסי הלהק נשם לרווחה.