מסע מסוכן
פרק א
דורון התעורר לקול כריזה מוקלט אשר נועד לזרז את הנוסעים ולייעל את הליך העלייה והירידה מהמעבורת.
"בעוד כחצי שעה ננחת בירח אלפא-04-דלתא. שינויי כבידה יחולו בהדרגה. אנא הדקו את חגורות הבטיחות והשמעו להוראות אנשי הצוות." ההודעה הייתה מוקלטת וחסרת משמעות, שכן אף איש צוות לא היה נוכח במעבורת מלבד הטייס, ואילו חגורות הבטיחות של הנוסעים איבדו מתקינותן לעיתים קרובות וחשש מהתקעות אבזם הנעילה לאחר הנחיתה הרתיע את רוב הנוסעים, שחששו(כפי שקרה ותועד פעמים רבות בעבר) לפספס את חלון הזמן הקצר בו תיפתח דלת המעבורת האוטומאטית.
למעשה, דורון היה הנוסע היחיד במעבורת זו אשר לא הייתה יוצאת בכלל אלמלא קבוצת תיירים שהיו אמורים למלא אותה בדרכה חזרה "מכוכב המוות". הכוכב התיירותי קיבל את שמו המורבידי בזכות אוקייאנוס המלח העצום שעטף את הכוכב לכל רוחבו. הוא הכיל ריכוזי מלחים גבוהים במיוחד שלא איפשרו קיום חיים, למעט מספר זניח של זני תמנונים משונים שניצפו לעיתים זוהרים במעמקי המצולות. הסביבה המליחה ועתירת המינראליים של הכוכב שוווקה לתיירים כבעלת תכונות תראפיותיות עילאיות(כל עוד לא שכחת לשתות מספיק מים בין השעות של הדממה הנצחית ששררה על הכוכב). כחלק מניסוי שנועד לבחון את השפעת תנאי הכוכב על גוף האדם, יובאו קופי מקוק צעירים. מסתבר כי השתזפות לאור השמש הכחלחל של הכוכב וספיגת המינראליים שהיו בשפע באוויר הכפילו את תוחלת חייהם של הקופים. ניסוי מעט שנוי במחלוקת, שכן קבוצת הביקורת של הניסוי הייתה מורכבת מקופי מקוק אשר חיו בתנאי שבי על כדוהא ולא הורשו כמעט להתרועע חברתית, מה שהוביל לבעיות לחץ דם מוגבר, חוסר שינה ועוד תחלואות שונות הקשורות במתח נפשי.
כשהמעבורת נחתה עמד דורון מול דלת היציאה, מוכן לזנק אל אולם ההמתנה הבא בדרכו אל יעד התיירות הנכסף. הוא מזה 5 שנים לא יצא לחופשה. מתוכן 4 שנות לימודים מפרכות ו7 עבודות זמניות שונות שלקח על מנת לממן את לימודי התואר היוקרתי שבחר בפקולטה להנדסת חשמל.
כעת כשייצא אל אולם הנוסעים בירח, ייאלץ להמתין במשך כמה שעות עד שתגיע מעבורת קצרת הטווח "מכוכב המוות" ותיקח אותו לשם.
הוא המתין, מביט על דלת המעבורת. אך זו, בקול דממה אדישה למאוויו, מיאנה להיפתח.
"אני לא מאמין" הוא צעק לעצמו(כי ידע שאין אף אחד ששומע בלאו הכי). בגלל טעות טכנית קטנה הוא יפספס את הטיול הגדול של אחרי תואר שכל כך הרבה זמן חיכה לו וחלם עליו?
חלפה דקה. עוד דקה. הוא ידע שיש חלון זמן מסויים שבו המעבורת מתחילה בהכנות לקראת המראה מחדש. הוא דפק על דלת הטייס אך אף אחד לא ענה. במהלך אחרון של ייאוש וחוסר ברירה החליט דורון לבעוט בדלת החוצצת שבין תא הנוסעים לתא הטייס. הוא בעט אך הדלת לא נפתחה. הוא ניסה שוב ושוב אך כוחו אזל לפתע והוא התיישב על ריצפת הנוסעים הקרירה, שקוע בדכדוך.
כאשר הרים את ראשו לפתע הבחין כי אחד הצירים של הדלת התעקם מעט ואיפשר לצפות לתוך תא הטייס. הוא קם והציץ אל מבעד לחריץ שנפער.
המחזה היה מקפיא דם. הטייס ישב על כיסאו, ראשו מוטה לאחור . לסתו שמוטה, ופיו ועיניו פתוחים.
באיזשהוא שלב במהלך 22 שעות הטיסה הארוכות חווה הטייס אירוע טראומטי שגרם למותו הטארגי. המעבורת טסה במשך אי אלו שעות באמצעות טייס אוטומאטי בלבד!
דורון זכר משנתו הראשונה בלימודי הנדסה, כי טיסה בחלל במהירות דחף-על אינה מאפשרת שליחה/קליטת אותות שדר מסוג כלשהוא. ברגע שמעבורת נכנסת למהירות דחף-על היא מנתקת כל קשר עם העולם החיצון ולא ניתן לדעת מה מצבה או אפילו לאתר את מיקומה.
הבעיה הייתה שעל מנת לחולל איזה שינוי במצבו העגום, היה חייב דורון להיכנס לתא הטייס.
הוא התיישב בחזרה על הריצפה והסתכל על החלל המתכתי והשומם סביבו. מי שבנה את המעבורת הזאת בהחלט חיפש את הדרך האקונומית והמינימליסטית ביותר לבנות חדר נוסעים. הרעיון מאחוריי תכנון שכזה הוא שאם תקבל בתחילה מעט מותרות תדרוש גם מעט במהלך הטיסה עצמה. השיטה הוכיחה את עצמה ברוב המקרים…
כנראה בזכות זווית הראייה שהשתנתה, הבחין לפתע הבחין דורון בשלט "יציאה" מעל דלת המעבורת. השלט אמור היה להידלק כאשר הדלת נפתחת אך כעת היה כבוי ולכן לא הבחין בו קודם לכן. בתוך השלט נמצאת נורת לד זעירה ודורון ידע זאת. הוא תלש את כיסוי המגן של השלט והוציא את הנורה שהייתה חבויה בפנים.
מכשירו הסלולארי של דורון היה בכיסו. כל נוסע הורשה להעלות לטיסה רק את מכשיר הסלולאר האישי שלו, וזאת לצורך בידור בזמן הטיסה הארוכה והמתישה.
התכנית של דורון הייתה לייצר מתח יתר בנורה שיגיע מסוללת המכשיר הסלולארי. את הנורה הוא מיקם בצמוד לציר העליון של הדלת. כאשר הנורה תתחמם מספיק היא תייצר פיצוץ זעיר אך ממוקד שייתכן ויפרק את הדלת מציריה.
בקורס "אלקטרוניקה מתקדמת" שלמד דורון בשנתו השלישית באוניברסיטה, נדרשו הסטודנטים לבצע שינוי מבני במכשיר סלולארי ולבנות אפליקציה שתוכל לייצר מתח חשמלי מתוך מכשיר סלולארי ש"טופל", כך שמלבד טעינה אלחוטית המכשיר יוכל גם לשדר החוצה את המטען החשמלי שבו(אמנם רק לטווח זעיר של כמה ס"מ). דורון ביצע אז את הפרוייקט על מכשירו האישי. למרות שלא האמין שיצטרך באמת להשתמש בה, הוא שמר את האפליקציה במכשירו כמזכרת מלימודיו.
למזלו של דורון אותו קורס שלמד היה חדשני מכדי שרשות-אבטחת-החלל תוכל לזהות את השינוי המבני שביצע במכשירו.
הוא קירב את המכשיר בסמוך למנורת הלד ולחץ על "החל פריקה". בדיוק כמו בניסוי בכיתה, המנורה החלה להאיר חזק יותר ויותר ודורון תפס מחסה מאחורי אחד מכיסאות הנוסעים. לפתע נשמע פיצוץ מחריש אזניים.
כשהתקרב לדלת זיהה כי תכניתו עבדה. הציר נשבר ואיפשר מעבר בין תא הנוסעים אל תא הטייס.
דורון התבונן על הגופה שמולו, אך התעשת במהירה. הוא ראה כבר גופות בחייו וכרגע חייו שלו בסכנה גם כן. הוא הרים את הגופה והניח אותה בעדינות בפינת החדר.
הוא התיישב בכיסא הראשי והסתכל על מסך השליטה. קומבינציית נקישות על גבי מסך המגע הובילה אותו לאפשרות פתיחת מגן גשר הפיקוד של המעבורת וחשיפת הכיפה השקופה שכיסתה את תא הפיקוד. הוא לחץ על אישור.
לאחר כמה שניות ארוכות של המתנה נפתחה כיפת המגן במלואה. מבט מהיר סביב אכן אישר – הוא נחת על ירח, אך כמה סריקות נוספות של שדה הראייה שלפניו ולפתע הוא הופיע – הענק האדום. כוכב הלכת שהקיף הירח אינו כוכב לכת ארצי כלל. תמונתו נראתה מטושטשת מדי ולכן העידה על מבנה גזי דחוס מכדי לקיים חיים.
דורון פנה שוב למסוף המחשב וניסה לדלות מידע על מיקומו.
פרק ב
קולינקוס07 היה בסה"כ עוד כוכב לכת מרוחק שנתגלה לראשונה בשנת 2368 ע"י מדען רוסי הידוע בשם ואסילי קולינקוס. ואסילי היה הפקח הראשי של חללית המחקר הבין-כוכבית הבלתי מאויישת 22-RS. רוב בוגרי האקדמיה שגדלו עימו כבר מצאו ירחים וכוכבי לכת חדשים הראויים למחיה והטביעו את שמם(וזכויותיהם המסחריות) עליהם לעד. הם כבר מזמן עזבו את פרוייקטי התגלית הממשלתיים של כוכבי הלכת ופנו להקמת מכרות והתיישבויות מחקר על אותם כוכבי לכת וירחים חדשים שגילו. ואסילי חסר המזל מצא עד כה 6 כוכבי לכת מדבריים שאף אחד לא ירצה להתקרב אליהם לעולם. החללית 22-RS תחת פיקוחו הייתה כבר לקראת סיום שירותה ונזקקה לטיפולים מכאניים רבים.
22-RS התקרבה לנקודת מפגש תאורטית עם צבר אסטרואידים ולכן הייתה צריכה לבחור כיוון אחר להמשך שיוט. ואסילי תמיד נענה באדיקות רבה להנחיות הזהירות הנדרשות אך הפעם החליט להמשיך ישר עם הכיוון הקיים. ממילא החללית משייטת לה כבר 9 שנים ומעולם לא מצאה דבר בעל ערך.
לאחר 18 וחצי שעות שיוט נוספות במרחבי החלל הבלתי ממופים, הבחין ואסילי בכוכב לכת בעל קרינה חזקה. שווה בדיקה. הוא שלח ל 22-RS פקודת שינוי כיוון אל עבר האור הבוהק.
כעת נותרה המתנה של שבועיים, ותקווה קלושה שלפחות תשמור את שיעמום המונוטוניות של המסע תחת שליטה.
מבעד לטלסקופ החל הכוכב להתגלות, אך בתחילה היה בוהק מדי לצפייה. ואסילי שינה זוויות וניסה לעמעם את בהירות הצפייה באמצעות מסננים אלקטרוניים שמנעו אור ברוחב גל גבוה מדי.
לפתע התבהרה התמונה והפכה ממוקדת: שמש. מערכת כוכבים חדשה. בסריקה ראשונית לא נמצא כוכב ראוי להתיישבות מסוג כלשהוא. סריקה מעמיקה יותר הגדילה את סיכויי האיתור של אדמה הראויה להתיישבות פי 50, מה שהעמיד את ההסתברות הכוללת כעת על פחות מעשירית האחוז למציאת איזשהוא כוכב ראוי. זו לא הפעם הראשונה שואסילי מתאכזב. לכן הוא לא חשש כעת כמו בפעמים קודמות כאשר החל בסריקה מלאה של מערכת הכוכבים החדשה שגילה.
אף אחד מכוכבי הלכת וירחיהם לא היה ראוי למחיה או אפילו לשליחת חללית מחקר. אף אחד, למעט ירח קטנטן וכמעט חסר משמעות בגודלו. בעקבות תגלית לא מבוטלת זו עזב ואסילי את מחלקת איסוף מידע ראשוני ופנה לחקר אותו ירח אשר קרא על שמו בקיצור – 1V. לאחר שביקר בו בעצמו, וגילה אי אלו משאבים נדירים עליו, הוחלט כי הירח רווחי מספיק בכדי להופכו למכרה יהלומים. היה צריך לקדוח עמוק לתוך ליבת הירח על מנת לכרות אותם. מזלו של ואסילי שניתן היה לשנע את אותם יהלומים בקלות אחרת לעולם לא הייתה מתאפשרת הקמת המושבה הירחית והוא לא היה מקבל את המימון הנדרש.
כמעט מאתיים שנים ארציות חלפו מאז מותו של ואסילי. פסלו התנוסס עדיין במרכז המושבה הירחית 1V.
מרבץ היהלומים כבר מוצה לגמרי וכעת החלו צאצאי המתיישבים בהארצה של הירח, אשר הייתה אפשרית מפאת גודלו הזעום.
הם הצליחו לייצר אטמוספירה למרות תנאי הכבידה הדלילים. זאת לאחר שהתקינו מחולל כבידה עצום שהוטמן בליבת הירח, היכן שנחפר בעבר לכריית יהלומים. שדות חקלאיים הוקמו לאחר מכן ורובוטי ענק עבדו אותם יומם וליל ללא הפסקה. תושבי 1V היו מאושרים ונהנו מחופש זכויות מלא ואוטופיה חברתית.
השנה הייתה 2655, 1V כבר היה לירח תיירותי אשר הכיל 600 אלף תושבים. קצב ההתרבות הוגבל לשניים לכל זוג. הכל נעשה בהסכמה של התושבים שידעו את מגבלות הכוכב עליו הם חיים.
אותה שנה משגשגת התגלה גם זן הוירוס הראשון FRE-01 אשר חיסל 3 אחוזים מן האוכלוסיה.
סגר מלא על 1V הוחלט ע"י המועצה הארצית. מעט דיפלומטים ותיירים הצליחו לצאת בזמן.
07-FRE לא הגיע זמן רב לאחר מכן. 7 אחוזים נוספים מהאוכלוסיה חוסלו בתוך 5 חודשים.
אנשי הרפואה שעל הכוכב לא הצליחו להתמודד עם קצב שינוי המוטציות הקטלניות של וירוס FRE. הם קיוו בחוסר אונים כי לבסוף תהיה מוטציה אשר תהפוך אותו ללא קטלני. אך המוטציות תמיד שמרו על תכונותיו התוקפניות של הנגיף. ארבע מאות התושבים האחרונים שנותרו מ 1V היו ברובם מדענים ואנשי רפואה אשר שהו בבידוד במשך רוב תקופת המגיפה- מזה 5 שנים.
הם שהו בתוך מושבת המחקר העתיקה של הכוכב, אשר שופצה לצורך בידודם. אך למרות מאמצים רבים לא הצליחו לייצר חיסון ראוי למגיפה. תגליתם היחידה הייתה שהנגיף התפתח בגלל תנאי הכבידה החריגים ששררו שעל הירח. חוסר הכבידה של הירח באזורים מסויימים שבהם לא הצליח מחולל הכבידה לשלוט באופן מלא- הוא שהשפיע על אופן התרבותו של הנגיף.
מתברר כי ירחים אינם באמת ראויים ליישוב ואילו תגליתו של ואסילי הייתה תגלית זמנית בלבד.
פרק ג
'פשפוש' נוסף ברשומות המעבורת גילה כי התנגשות כמעט בלתי מורגשת הסיטה אותה ממסלולה במהירות בדחף-על והיא שינתה כיווני מסלול בקצב אקספוננציאלי עד שאבדה לה היכולת לאתר את עצמה במרחבי החלל העצום.
מפאת מרחקה האדיר מכל מסלול חללי מוכר, נאלצה המעבורת לשנות כיוון אל עבר אזורי מפות חלל אסורות על מנת לנחות לפני שייגמר הדלק למנוע דחף-העל. מזל שהמחשב הצליח לאתר קונסטלאציית כוכבים אחת מבין אינספור רשומותיו, אשר תואמת את תצורת הכוכבים שנצפו על ידו בכמה שניות מסויימות בזמן הריחוף האקראי בחלל. באמצעות מידע זה יכל המחשב לפחות להכניס את המעבורת לכיוון נסיעה יציב אל עבר איזור מוכר.
שינוי כיוון זה, ביחד עם מותו הפתאומי והבלתי ברור של טייס המעבורת, הוביל את המחשב לבחור במסלול אל עבר 1V שהיה הכוכב הקרוב ביותר לנחיתה.
אך כעת המעבורת נמצאת על ירח הנטוש מזה 15 שנה. חידוש הטיסה אינו אפשרי. המעבורת זקוקה לדלק על מנת להמשיך ליעד חדש ואין לדעת אם היא מיועדת כלל לבצע מסע ארוך שכזה.
דורון היה אובד עיצות. הוא שקל להפעיל את פתיחת דלת הנוסעים אך אימת המגיפה עצרה בעדו. ייתכן כי הוירוס מתפשט אווירית ואפילו נשימה אחת עשויה לחרוץ את גורלו.
הוא מצא מסיכת חמצן בתא הטייס אך זו הגנה רק על דרכי הנשימה. הוירוס הקטלני ב 1V יכול ללבוש כל צורה ולהגיע בשלל מוטציות קטלניות.
דורון שהיה כבר רעב מהנסיעה הארוכה קיווה למצוא חטיף אנרגיה או אפילו רק משקה סוכרי כלשהוא שירגיע את בטנו המקרקרת. רשות התעופה הבין-גלאקטית לא אישרה מכירה/העלאת מזון או שתיה למעבורות הנוסעים. הוא לא היה מסוגל לאכול עוד ממנות החלבון המהונדסות האלה, חסרות הטעם, שחולקו לנוסעים מדי 3 שעות דרך פתח היציאה של אוטומאט המזון.
מאחוריי מושב הטייס הבחין בארונית לא נעולה. אך כל מה שמצא בה היה מגבת אישית ואקדח קטן עם מחסנית בתוכו, חבילת מסטיקים פתוחה ומכשיר הסלולאר האישי של הטייס המנוח.
הוא הניח את האקדח על גבי לוח המחוונים והחל ללעוס את המסטיק האחרון שנותר בחפיסה. טעם קולה-תות-בננה. לפי הסדר הזה המסטיק ישנה את טעמו בכל 15 דקות לעיסה רצופות ורק אז יהפוך לעיסה חלבונית שניתן יהיה לבלוע ללא חשש.
על הריצפה בסמוך לדלת תא הטייס הייתה ידית אחיזה. דורון הרים את הידית וגילה תא ציוד קטן. בתוכו הייתה מקופלת חליפת חלל תקנית. הקלה עצומה נחתה עליו לפתע כאשר הבין כי לא יצטרך להמר בחייו ביציאה מהמעבורת.
"אולי עוד אצא מכל זה בשלום." אמר לעצמו. הוא הרים בחזרה את האקדח ותחב אותו בתוך אחד הכיסים הרחבים שנתפרו באיזור המותן של החליפה.
"פתח דלת נוסעים-> אישור". דורון הקיש על מסך המגע ושמע מאחוריו את ואקום האוויר משתחרר בזמן שדלת היציאה מהמעבורת נפתחת. האישור היה עבור פתיחה ידנית. סגירה או פתיחה מחודשת תתבצע גם היא ידנית מהצד החיצוני של המעבורת. מצב אוטומאטי עבור הדלת בוטל בגלל מצב החירום אליו נקלעה המעבורת לכן היא לא נפתחה על פי הצפי- שהיה מיד לאחר הנחיתה.
דורון צעד אל מחוץ למעבורת. הוא מיהר לסגור את הדלת אחריו.
באולם הנוסעים ב1V שררה דממה מוחלטת. הדבר הראשון ששם לב אליו היה סימני האבק בכל מקום.
הוא המשיך להתקדם בין חנויות הDUTYFREE המעטות שהיו שם. הן היו כולן סגורות ונעולות עם סורגי מתכת. לפתע נשמעה שריקת רוח מרחוק.
הוא התקרב אל מקור השריקה וגילה כי אחת מדלתות הכניסה הייתה פתוחה למחצה.
דורון פסע החוצה אל העולם החדש שכעת נחת בו. עולם מבודד ללא סימני חיים. עולם שהיה אמור להיות בסגר מוחלט, אלמלא אלגוריתם השרדותי אחד שאילץ את המעבורת עליה שהה לשנות מסלול ולהסתכן בנחיתה.
מחוץ לאולם הנוסעים היה מרכז קניות שהיה גם מרכז התיירות בכוכב הקטן. היה זה רחוב ארוך ובו חנויות רבות לאורכו. מותגים איכותיים מכדוה"א יובאו הנה ללא עלויות שילוח מכיוון שמטעני תובלה היו דבר שבשיגרה. חנויות נעולות וריקות מסחורה עם הכיתוב "ללא מע"מ" מתנוסס בחלונות הראווה השונים, כאילו להזכיר לאחרון התמימים שאינו יודע שהכל כאן נמכר ללא מס ערך מוסף. הוא המשיך אל עבר מלון רב קומות שהיה אחד המלונות המרכזיים בעיירה הקטנה. דורון שבר את דלת הכניסה באמצעות פח אשפה כבד שמצא ליד ונכנס אל הלובי. המראה היה מחריד. למזלו אינו חייב להריח את האוויר המאובק שבפנים.
שלדים מצהיבים אכולי ריקבון, יושבים או שוכבים בתנוחות מוזרות על הספה, על הריצפה, בכל מקום. כנראה מקום מפלטם האחרון של כמה מתיירי הכוכב שנאלצו לחכות למותם. לצד כמה מהגופות נחה קופסא קטנה עליה הכיתוב "Suicide Pills". סוכנות החלל האמריקאית של האלף הקודם הייתה מחלקת קפסולות כאלה לאסטרונאוטים עוד בתחילת דרכה בחלל למקרה שלא יוכלו לחזור אל כדוהא. כיצד הגיעו הקפסולות לכאן לא היה ברור…
הוא תהה האם כל המוות הזה מסביבו אינו מכניס את גופו למין מצב הישרדותי. הוא בהחלט הרגיש את ליבו פועם בקצב מהיר יותר וראייתו הייתה חדה בהרבה. הוא חשב שאולי עליו לקבור את גופתו של הטייס המת שהשאיר אחריו במעבורת אך במחשבה שניה החליט דווקא לקחת אותו חזרה לכדוהא. שאלות לגבי מותו יישאלו והוא יצטרך לתת עדויות ולהסביר כמה דברים…
דורון חיפש מאחוריי הבאר ומצא כמה קופסאות שימורים ישנות ומשקאות אלכוהוליים שלא נפתחו. הוא שם הכל בתיק יד גוצ'י ש"ששאל" מאחד הלקוחות 'הצהובים' שישבו ליד.
דורון כבר פנה לצאת מהמלון כששלט קטן שנשען על סטנד ריצפה צד את מבטו: "קזינו. קומה 1-" חץ מעוקל הצביע לכיוון המעלית.
הוא החליט לרדת במדרגות. הקזינו היה במצב טוב יחסית. לא נראה שביקרו בו זמן רב מאוד. כנראה שיצר ההישרדות גובר על תאוות הבצע.
הוא פנה מהר אל עבר הקופות, חולף על פני שיירת מכונות המזל המאובקות בדרכו.
דלת הכניסה לתוך תא הקופאי הייתה נעולה בשרשרת עם מנעול.
בלי לחשוב פעמיים שלף דורון את האקדח וירה היישר לתוך איזור הבריח המתכתי. המנעול 'קפץ' הצידה ונחת בחזרה על הריצפה. בקושי שריטה. דורון החל לפנות חזרה אל קומת הלובי כשלפתע ראה מטף לכיבוי אש. הוא ידע שהאבקה בתוכו מסוגלת להגיע לטמפרטורת קיפאון מיד עם שחרורה לאוויר.
הוא לקח את המטף, הסיר את הניצרה וכיוון את ההתזה לתוך מנעול המתכת. לאחר עשר שניות של התזה מתמשכת הוא שלף שוב את האקדח וירה בדיוק לאמצע חור המנעול. המנעול התפרק לרסיסים.
דורון נכנס לתוך תא הקופאי ומולו נגלה תיק גב כבד למראה. בתוכו היה כסף, הרבה כסף. מישהו הכין את התיק הזה לבריחה מהירה מהכוכב אבל לא הספיק לצאת בזמן. מזלו של דורון התהפך לפתע מאזרח נטוש בעיר זרה לאזרח עשיר הנטוש בעיר זרה. כעת כל אשר נותר לו הוא לצאת מהכוכב הארור הזה בחתיכה אחת.
פרק ד
מנוע דחף-העל זקוק לפלזמת שמש מרוכזת. באופן עקרוני היה הדבר דומה לפיסת שמש בצורתה הנוזלית שהכילה אנרגיה עצומה אשר יכלה להגביר את מהירות מנוע דחף-העל אל מעבר למהירות האור.
הוא ידע עפ"י רשומות החלל שבמעבורת, כי תחנות הדלק ב 1V רוקנו עפ"י תקנות הסגר. גם אם באיזה אורח פלא נותר בהן משהו, הוא היה מתפוגג עד כה מפני שפלזמת שמש שאינה נמצאת בתנועה מתמדת דועכת לאחר 5 שנים לכל היותר.
דורון ישב מחוץ למלון. שני תיקיו הכבדים לצידו מוטלים על הריצפה.
השמש האירה. העצים התנוססו ברוח. סה"כ אפשר לחיות ככה חשב לעצמו. יש לו כוכב שלם לרשותו ואוסף שלדים מצהיבים בכל פינה שישמשו אותו לחברה כשישתעמם. אולי הוא פשוט יחכה לאיזו משלחת מחקר שתגיע לצלם דוקומנטרי על הכוכב המת הזה. בטח יקראו לו "הכוכב שקפא בזמן" או משהו בסגנון.
עלוני אטרקציות נופש שהצהיבו כבר כמעט לבלי היכר נחו על דלפק הקבלה בבית הקפה בו ישב: "סיור בכבידה נמוכה באיזור הקוטב הירחי. בואו להרגיש קלים עד 75% ממשקל גופכם". עלון אחר קרא: "סיורי MoonROVER 4X4 לאורך אגם ואסילי". לפתע לכד את עיניו של דורון עלון אחד ובו נכתב: "סיור במכרה היהלומים הישן וביקור באתר מחולל הגרביטציה המודרני – מסע היסטורי לאורך התפתחותו של 1V מרגע הקמתו ועד היום".
דורון לא הבין הרבה במחוללי גרביטציה אך הוא קיווה כי יש להם איזשהוא קשר עם פלזמת שמש. הרי מחולל הגרביטציה הוא הדבר היחיד שעדיין נמצא בתנועה מתמדת בכוכב הנטוש הזה. סביר להניח כי הוא מונע בעצמו ע"י פלזמת שמש ממוחזרת.
מאחוריי המלון מצא דורון רכב באגי 4X4. הוא עלה עליו והזין את קואורדינאטות הנסיעה לכיוון אתר מחולל הגרביטציה.
בהגיעו לנקודת הציון הופיע מולו שער עצום ואטום למראה שהוביל אל תוך עמקי מנהרה תת קרקעית. כנראה שרכבו שלח אות אלחוטי כלשהו, ולפתע נפתח השער בקול נהמת מנוע הידראולי חרישי אשר נבלע בתוך עמקי המנהרה.
הוא נסע לאורך קילומטרים ספורים של כביש סלול בתנאי אפילה מוחלטים אך לרכב הבאגי שברשותו היו פנסים עוצמתיים שהאירו את החשיכה. לבסוף הגיע לקרוואן קטן שהיה מרכז הניהול של המחולל העצום.
דורון נכנס פנימה והחל לחפש מידע במסופי המחשב. הוא גילה כי אכן מחולל הגרביטציה פועל על פלזמת שמש טהורה, ועל מנת לשנע אותה החוצה ממנועיו הוא זקוק למיכל פלזמת שמש פחמני אשר היה קיים כבר במקום ומוכן לשימוש. הוא התפלא כמה קלה הייתה הגישה לבקר הדלק במתקן. הפלזמה התמלאה באלפית השניה והייתה מוכנה לשינוע החוצה באמצעות גרר. הוא חיבר אותו לבאגי שלו, שהיה עדיין טעון דיו בחשמל.
פרק ה
בדרך חזרה לכדוהא דאג דורון לכבס, לקפל ולהחזיר את חליפת החלל למקומה. כאשר עשה זאת גילה כי קרע קטן נוצר ברגל שמאל של החליפה. באותו מקום נחבל גם קלות ברגלו מרסיס הקליע שירה אז כשניסה לפרוץ את המנעול, אך לא שם לב לכך עד כה. הוא לא ידע כי חליפת החלל מיועדת רק להליכת חלל ולצורך תיקוני חירום קצרים בלבד. במבט לאחור נמלא בעתה מהמחשבה על גובה הסיכון שלקח מבלי משים.
הוא תפר היטב את החור בחליפה וקיווה שלא ישימו לב לכך. אך אחרי כמה שעות החליט להיפטר מהפריט המפליל לגמרי. כשישאלו אותו היכן הייתה החליפה הוא יגיד שאינו יודע על מה מדובר.
למזלו ידע דורון כיצד לשנות את רישומי הטיסה. הוא מחק את תוכן כל הרישומים מאז התקלה הראשונית. הוא מילא אותם במידע טכני שיראה כאילו המעבורת אבדה בתחילה אך בזכות תושיה רבה והפריצה שלו לתא הטייס, הוא הצליח לפחות להחזיר את המעבורת למסלול תקין. כמובן "שעשה זאת" רק לאחר כמה ימים שהספינה נותרה עומדת נטושה בחלל, מושבתת בשל איבוד אוריאנטציה של חיישני המעבורת ומותו של הטייס. מזלו שלא אכל דבר מלבד החלבון חסר הטעם שסופק ע"י אוטומאט המזון, שהרי כל מזון אחר היה מתגלה בגופו בקלות. הוא גם נפטר מתיק הג'וצי שלקח עימו ולא צרך כלל את האלכוהול או המזון שהיו בתוכו.
אסור לו להרגיש רע עם סיפור הבדייה שיצר. הוא יודע כיצד הרשויות יודעות להאשים בקלות. כמה פעמים שמע על מקרים של אנשים שנעצרו על לא עוול בכפם רק מפני שהיו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון? לא, זה לא הזמן לשתף פעולה. זה הזמן לדאוג לדורון ולדורון בלבד.
כשהגיע לבסוף לכדוהא היה עליו להמתין בירח כמה שעות עד שישוחרר ממעצר ויכנס לתא החקירות.
בתחילה התייחסו אליו החוקרים כרוצח מהרמה הבזויה ביותר. הוא הבין זאת ולכן לא שיתף פעולה אלא דבק בגרסתו. הוא ידע שהחוקרים הרגישו שהוא משקראבל לא היה לו אכפת. שקר הוא אומנם סממן חזק לכך, אך אינו תמיד עדות ברורה לביצוע פשע.
החקירה הפכה להרבה יותר מקלה כאשר התבררה סיבת המוות: הטייס הוותיק עבד יותר מדי שעות נוספות על קווים ארוכי טווח שלא אפשרו לו מנוחה כראוי. מנת יתר של סם ממריץ שנמצאה בדמו גרמה לפקיעת ווריד באונת מוחו השמאלית.
קפסולת החירום, שתנחת באוקיינוס ההודי בעוד 13 יום ו8 שעות בדיוק, הכילה את תיק הכסף שמצא ב1V. הוא יאסוף את התיק בעצמו(יש לו רשיון צלילה בינלאומי 2 כוכבים!). לאחר מכן ימשיך ל'חופשת פיצוי' במאלדיביים. אולי אפילו יתבע את חברת התעופה שכמעט גבתה את חייו? במחשבה שניה אולי עדיף שלא. דורון מעולם לא היה אדם דתי אך לאחר חוויה כה מסוכנת הוא ידע לקבל את מה שאלוהים נתן לו ולא לבקש דבר מעבר לכך.