לחיים

הלילה החשוך מאוד מנע מאורי לראות את הכביש שלפניו, שתי אלומות האור שריצדו על האספלט השחור היה הדבר היחידי שיכול היה לראות. אולי במצב אחר היה נוהג ביותר איטיות אבל הכמות הנדיבה של האלכוהול שזרמה בדמו הסירה ממנו את מנגנוני הזהירות והוא נסע במהירות גבוהה עד מסוכנת על הכביש המתפתל מולו כשמדי פעם הוא מטה את ההגה בחוזקה מצד לצד כשפנסי הרכב ריצדו על חול במקום על אספלט.

הוא גישש בידו על המושב שלצידו מחפש אחר חפיסת הסיגריות שהיתה אמורה להיות שם, משמצא, שלף סיגריה הניח אותה בפיו ושלף את המצית מכיס חולצות. האור שבקע לרגע מהמצית האיר  את דמותו של אדם לבוש מדי צבא אך המדים המרושלים וגילו של האיש הצביעו על כך שהוא כנראה במילואים.

העשן שהיתמר מהסיגריה חסם לרגע את שדה הראייה שלו, הוא נופף בידו מול פנין במטרה להזיז את העשן ואז ראה דמות קטנה חוצה את הכביש שלפניו, הוא ניסע לבלום בכל כוחו אך איחר את המועד. קול חבטה עמום נשמע מקדמת הרכב שהזדעזע קלות תוך כדי נסיון הבלימה עד שעצר לגמרי.

אורי זינק במהירות ממושב הנהג כשהוא מביט בעיון מסביבו בנסיון לאתר את הדמות שנראתה קודם. לפי עוצמת החבטה ידע אורי כי הפגיעה היתה קשה הוא רק קיווה שזאת היתה חיה ולא אדם שעבר בטעות במקום.

לאחר רגע קצר הבין שתקוותו נתבדתה, במרחק של כמה מטרים מהרכב שכבה דמות קטנה ומצונפת בתוך עצמה שום תזוזה לא ניכרה.

אורי רץ לעבר הדמות וירד על ברכיו כדי לודא את מצבה. הוא הוציא את המצית מכיס חולצתו ובחילה עלתה בבטנו בשעה שראה פנים של ילד כשדם מכסה אותם.

אורי תפס את ראשו בשתי ידיו חש כי הוא עומד להקיא בכל רגע. לאחר שהתאושש קמעה הביט מסביבו כמחפש עזרה למרות שידע שלא תבוא כזאת הוא היה באמצע הדרך לבסיסו בדרום בכביש די מרוחק שגם במהלך היום לא נהגו מכוניות רבות לחלוף בו.

אחוז יאוש שלח את ידו אל צוואר הילד בנסיון אתר סימני חיים, לאחר שניות קצרות הבין כי הילד מת. לא היה שום סימן לדופק.

לפתע שמע זמזום חד כאילו אלף דבורים התעופפו סביבו, הקול היה כל כך חד וצורם עד שנאלץ לכסות את אוזניו בגלל כאב שהחל לחוש.

אורי הביט סביבו מנסה לגלות את מקור האור ואז ראה גוף עגלגל מרחף בגובה די נמוך במרחק לא רב ממנו, אור כחלחל בקע מהחק העליון של הגוף שריחף במקום אחד מולו ללא תנועה.

אורי נעמד על רגליו מביט בגוף בתמהון, מעולם לא ראה דבר כזה. לרגע קצר המשיך הגוף לרחף עד שנחת על הקרקע לאחר עוד רגע קצר הפך הגוף לצהוב בהיר שקוף ואורי יכול היה לראות מעין דמות אדם בתוכה.

אורי הביט במחזה בתמהון, הדמות יצאה מהגוף והחלה לנוע לעברו, אורי חש בפחד מה, הוא מיהר לרוץ לעבר הרכב שולף מהמושב את תת המקלע שהיה מונח שם כשהוא מכוון אותה לעבר הדמות הנעה לעברו במין ריחוף איטי.

אורי המשיך לכוון את נשקו לעבר הדמות אך מאחר וראה כי אין בכוונתה לפגוע בו המשיך לכוון כשהוא עוקב במבט תמה אחר הדמות שפנתה לעבר הנער השוכב מת.

הדמות קרבה אל הנער, התכופפה לעברו בוחנת אותו לרגע קצר, אחר שלחה לעברו את שתי ידיה, אור כחלחל קלוש אפף את ידי הדמות ואחר כמו ברק נשלחו לעבר הנער שהתעטף לפתע בגלימת אור כחול כהה. הדמות המשיכה לשלוח את קרני האור לעבר הנער עוד שניות מספר ולהפתעתו של אורי החל הנער לזוז לאיטו עד שהתישב על מקומו משפשף את עיניו בתמהון. משראה הנר את מה שמרחש מסביבו, פרץ בצעקה קם על רגליו וברח מהמקום.

אורי הביט מוקסם בדמות שעמדה מולו, האור הכחלחל כבה והדמות נשארה עומדת ללא תנועה מולו, הוא לא יכול היה לזהות תווי פנים מחמת החושך.

לרגע לא ידע אורי מה לעשות, אחר חייך לעצמו כשהבין כי ניצל ממעשה שהיה עלול לעלות לו בישיבה ארוכה בבית כלא. בצעד בטוח ניגש אל הרכב, שלף מתחת למושב את בקבוק הויסקי ושב לעבר הדמות שהמשיכה לעמוד לא תנועה מולו ממתינה לראות את מעשיו.

אורי חלץ את הפקק והושיט את הבקבוק לעבר הדמות שהמשיכה לעמוד ללא תנועה, אורי חיכה לרגע ואחר הבין כי הדמות אינה מבינה את כוונתו. הוא הושיט את הבקבוק לעבר פיו, לגם כמה לגימות ואחר הושיט שוב את הבקבוק לעבר הדמות הממתינה.

הדמות נעה קלות לעברו, שוב בקעה קרן האור הכחלחלה מידה ונשלחה לעברו של אורי, משנתקלה בבקבוק יכול היה אורי לחוש כי הוא נשלף מידו מתרומם באויר ומרחף באיטיות לעבר הדמות.

הבקבוק התרומם באויר קרב אל ראשה של הדמות וזרם של ויסקי קלח אל המקום שם היה אמור להיות הפה של הדמות. הקילוח פסק משנגמר הנוזל בבקבוק. אורי הביט בדמות וחיוך של סיפוק על פניו, למרות שלא ידע דבר על הדמות חש אליה קרבה עקב העזרה שקיבל.

לפתע חל שינוי מוזר בדמות הוא החל מתעוות, אדים עלו מסביבו, הגוף שהיה דומם עד כה נדלק באור אדום בוהק כשהוא מהבהב במהירות עולה וגוברת ושוב החל הצפצוף מחריש האוזניים לפלח את האויר.

אורי נסוג אחורנית כשהוא מכוון את נשקו מחדש אל הדמות שנעה סביב עצמה במהירות מטורפת ואדים פורצים לכל עבר.

לפתע תם הכל, הדמות צנחה על הרצפה והחלה מתכווצת. הגוף העגול הפסיק לנוע, נטע על צידו והתהפך, לאחר עוד רגע עלה ענן אדים גדול משניהם והם נעלמו פתאום כאילו לא היו.

אורי עמד לרגע המום על מקומו מביט בתדהמה במקום בו היו לפני רגע הדמות והגוף ועכשיו נותר רק מכתש קטן.

הרגת אותו” שמע פתע קול, אורי הסתובב בפחד וראה את הנער עומד על קצה גבעה מצביעה על המכתש שנותר.

לא” אמר אורי בקול חלוש “לא הרגתי אותו, שתינו ויסקי לחיים והוא נעלם פתאום”

אני ראיתי שהרגת אותו” התעקש הנער “אפילו יש לך את הרובה עוד בידיים”

אורי הפיל את הנשק על הרצפה בחוסר אונים, מביט בנער העומד על ראש הגבעה.

זה היה רק לחיים” אמר. “רק עשינו לחיים והוא נעלם, לא יושע מה קרה לו”

הנער הביט בו לרגע, ליטף את סנטרו והביט לעברו של אורי.

אולי” אמר “אולי הוא היה מוסלמי והויסקי הרג אותו, לא כל מה שטוב בשבילך לחיים זה טוב למישהו אחר”

אורי התישב על הרצפה, לא ידע מה לומר.

אולי” אמר לבסוף בעיפות “אולי הלחיים הרג אותו” 

סוף