מבעד למראה

אורות הפלורוסנטים במשרד הקטן התחלפו באורות אדומים מהבהבים והאזעקה התחילה לצווח בקולי קולות. קולונל ג'ונסון הרים את ראשו מערימת דוחות המשימה במשרדו הקטן הסמוך לחדר הבקרה. כעבור כמה שניות התפרץ לחדר סגן אוהורה.
"מה קרה?" שאל הקולונל
"הממ… פתאום הופיע בשמיים איזה… הממ… עצם ענק…" מלמל סגן אוהורה בבלבול.
"מה זאת אומרת עצם ענק? מה זאת אומרת הופיע פתאום? איפה בכלל הופיע?"
"רגע אחד הוא לא היה שם ורגע אחר כך הוא היה שם… עדיף שתראה בעצמך".
הקולונל התלווה לסגן אוהורה ושניהם נכנסו לחדר הבקרה הגדול. חדר הבקרה של מערך ההגנה האווירית של ארצות הברית היה אולם רחב ידיים המכיל שורות שורות של שולחנות עם תחנות עבודה מתקדמות. מולן השתרע מסך ענק שכיסה את הקיר כולו והציג את מפת ארצות הברית ועליה נקודות שייצגו כל כלי טיס אזרחי או צבאי ואת כל מנגנוני ההגנה האוויריים של המדינה.
סגן אוהורה הצביע על נקודה אדומה מהבהבת במזרח המדינה. "שם, מעל אנאפוליס במרילנד".
"מה זה?" שאל הקולונל "יש זיהוי?"
"אנחנו לא יודעים מה זה. מה שזה לא יהיה, זה לא זז. זה פשוט עומד שם. אבל החלק היותר מוזר שזה פשוט הופיע שם. תסתכל".
סגן אוהורה פנה אל אחת מעמדות העבודה והעלה על המסך הגדלה של העיר אנאפוליס וסביבותיה.
"זוהי הקלטה של הנתונים של איזור אנאפוליס מלפני כמה דקות". על המסך היו כמה נקודות נעות שייצגו מטוסים. סגן אוהורה הקיש על כמה מקשים וההקלטה נעה קדימה במהירות גדולה. אחרי כמה רגעים הוא הקפיא את ההקלטה. "תסתכל כאן" הסגן הצביע על נקודה על המסך "עכשיו אין שום דבר. אני מתקדם עכשיו בפריימים בודדים בקפיצות של שנייה". הסגן הריץ את ההקלטה כמה שניות קדימה והנקודות שייצגו את המטוסים נעו באיטיות על המסך. הסגן הריץ עוד שנייה בודדת קדימה ופתאום הופיעה נקודה חדשה. "הנה, בדיוק עכשיו העצם הופיע, בדיוק בשעה 22:22:06. שנייה אחת הוא לא היה שם ושנייה אחת אחר כך הוא שם". הסגן עבר למהירות רגילה "ומאז, במשך כמה דקות, העצם לא זז אפילו לא אינטש".
הקולונל הסתכל בשקט. "אני רוצה הגדלה על המסך המרכזי. מה לגבי זיהוי של העצם?"
הסגן הקיש על עוד כמה מקשים ועל הקיר ממול הוגדל איזור אנאפוליס ותפס רבע מהמסך הענק.
"עוד אין לנו זיהוי של העצם. הנתונים היחידים שיש לנו בינתיים הם שזהו עצם מלבני באורך מאתיים מטר וברוחב 100 מטר. הוא מרחף בגובה 1000 רגל. לפי החיישנים הוא מאוד דק, פחות ממטר".
"איזה יחידות כוננות יש לנו באזור?"
הסגן הקיש על כמה כפתורים ומיד הופיעו על המפה יחידות הכוננות באיזור.
"תזניק את מטוסי הכוננות משדה התעופה אנדרוס ואת מסוקי הכוננות מבסיס פורט מיידי. ותיצור קשר עם האקדמיה הימית. אני רוצה שהם ישלחו את יחידת הכוננות שלהם לתצפת מהקרקע. אני רוצה קשר עין עם העצם הזה. אני רוצה לדעת מה זה וכמה שיותר מהר. תודיע גם לכל היחידות באזור להעלות את רמת הכוננות שלהם לדרגה 4".
במשך דקות ארוכות האנשים בחדר הבקרה עקבו אחרי הנקודות שייצגו את המטוסים ואת המסוקים הנעים לעבר העצם. עד מהרה הגיעו הדיווחים הראשונים.
הטייסים אישרו את נתוני החיישנים שזהו עצם מלבני באורך 200 מטר וברוחב 100 מטר. הם דיווחו שהוא מקביל לגמרי לקרקע ושהוא חסר עובי, "הוא נראה דק כמו נייר" תיאר אחד מהם. מלמעלה הוא היה שחור לחלוטין, חלק וללא שום סימנים. הנתון המפתיע התקבל מטייסי המסוקים ואושר בהמשך גם על ידי הצוותים הקרקעיים. מלמטה העצם שיקף את המראה מתחתיו. "זו מראה דקיקה ענקית שתקועה לה בשמיים" תיאר טייס אחד המסוקים. תמונות הגיעו מהמצלמות על המסוקים והוקרנו על המסך המרכזי.
הקולונל נאנח ואמר "תשיגו לי את הנשיא".
שעה וחצי מאוחר יותר הנשיא כבר לא היה באסיפת התורמים אלא ישב בחדר המצב בבית הלבן וסביבו חברי קבינט ומספר יועצים צבאיים.
"מהו המצב הנוכחי?" הוא שאל את קולונל ג'ונסון באמצעות קו הטלפון המאובטח.
"רמת הכוננות הועלתה בכל האזור אדוני הנשיא. חמש טייסות מטוסי קרב ושתי טייסות מסוקי קרב חגות ליד העצם. מטוס איווקס כבר באיזור. שתי סוללות טילי נ"מ ושלושה צוותי תצפית קרקעיים כבר פרוסים. המשמר הלאומי צפוי להשלים את סגירת האזור בשעה הקרובה".
"יש מידע חדש אודות העצם? אנחנו כבר יודעים מה מניע אותו או איך הוא נשאר באוויר?" שאל הנשיא.
"אנחנו עדיין לא יודעים אדוני הנשיא. הדבר היחיד שגילינו עד עכשיו הוא שהטמפרטורה בצד העליון של העצם גבוהה בחמש מעלות ביחס לסביבה. לעומת זאת הטמפרטורה בצידו התחתון זהה לטמפרטורה של הסביבה. עדיין אין לנו מידע או השערות לגבי כיצד הוא מרחף במקומו או מה מניע אותו". פירט הקולונל ואז הוסיף בקול קצת יותר מהוסס "אדוני הנשיא, אני חושב שכדאי לשקול בשנית את ההחלטה שלא להתחיל לפנות את האוכלוסייה האזרחית מהאזור. יש שם כ-40 אלף איש".
"אני לא רוצה ליצור בהלה אצל התושבים. עד שלא נדע יותר לא נבצע שום פינוי. צוותים שלי מטפלים בכלי התקשורת ומונעים פרסום" השיב הנשיא בנחרצות והוסיף "מה לגבי המיסוך האלקטרוני? הוא כבר פרוס באופן מלא?"
"המיסוך פרוש לגמרי. כל התקשורת האזרחית באזור ממוסכת. מאחר ואנחנו בשעת לילה כמות התלונות קטנה יחסית". השיב הקולונל. לפתע נראה כאילו דעתו של הקולונל מוסחת ולקולו נוספה נימת דריכות. "אדוני הנשיא, רק רגע. משהו קורה כאן. רוג'ר, תעביר את השידור אל הצג המרכזי ותעביר אותו גם לחדר המצב בבית הלבן".
על הצג המרכזי הופיע העצם בהגדלה. השוליים שלו החלו לזהור בזוהר חיוור ופני המראה כבר לא שיקפו את הקרקע תחתם. במקום זאת החלו להיווצר במראה עננים כהים. העננים הפכו להיות כהים יותר ויותר והשוליים הפכו לבוהקים יותר ויותר עד שמסגרת העצם בהקה בלובן מסנוור.
"העצם התחיל לפלוט כמויות גדולות של אנרגיה, אדוני הנשיא". אמר הקולונל.
במרכז המראה נפער רווח בין העננים הכהים, כמו עין סערה. אור לבן בהק בו ומתוכו הגיחה דמות. הרווח בין העננים נסגר מאחורי הדמות אבל הדמות עדיין נותרה מוארת ובוהקת.
"תרחיקו את המסוקים לטווח ביטחון. רוג'ר תגדיל את הדמות. אני רוצה לראות מה זה".
רוג'ר הקיש על כמה מקשים והמצלמות הגדילו את הדמות.
הדמות הייתה דמות גבר. הוא היה עצום במימדיו, בגובה של כעשרה מטרים. גופו היה שרירי ומחוטב ועורו חלק ושזוף. פניו וגופו היו מפוסלים ומושלמים. הוא לבש חצאית לבנה וענד חגורה מוזהבת רחבה ועליה, בצד גופו, הייתה תלויה סכין מוזהבת בתוך נדן מוזהב גם כן. היה לו שיער לבן ארוך וחלק שירד עד מתחת לכתפיו ואת פניו עיטרו זקן ושפם לבנים, קצרים ומטופחים להפליא. עיניו השחורות והעמוקות שכנו מתחת לגבות שחורות. בידו הוא החזיק מוט אור בוהק ומתפתל. נראה היה כאילו הוא מחזיק ברק בידו.
"הוא נראה כמו איזה אל יווני, כמו זאוס" צחקק אחד הטכנאים.
לפתע הדמות התחילה לדבר. הקול היה קול עמוק ומהדהד ונשמע כאילו הוא מגיע מכל הכיוונים בו זמנית.
"איזו שפה זו? מה הוא אומר?" הנשיא לא הצליח להסתיר את המתח שאחז בו.
"אני לא יודע אדוני הנשיא, אבל מסתבר שהעצם משדר מידע רב בכל התדרים".
"מידע? על מה אתה מדבר?"
"האנרגיה שנפלטת היא לא אקראית. היא נפלטת בכל התדרים ובכל אחד מהם אנחנו מזהים תבניות ברורות אבל התבניות לא מוכרות לנו. אנחנו מנסים למצוא משמעות". ענה הקולונל תוך סימון באצבעותיו אל עבר טכנאי המחשב.
הדמות דיברה במשך כמה דקות ואז השתתקה. רגע אחרי שהדמות הפסיקה לדבר הבוהק בשולי המראה נחלש במהירות עד שנותר זוהר חיוור בלבד.
"מה קרה עכשיו?" שאל הנשיא
"הממ… העצם הפסיק לשדר אנרגיה והדמות פשוט עומדת שם ולא עושה כלום" ענה הקולונל "אנחנו עדיין מנסים לפענח את המסרים".
הדמות נשארה דוממת במרכז סופת העננים. המדענים והטכנאים עמלו במרץ לנסות לפענח את המסרים אך ללא הצלחה יתרה "אנחנו בטוחים שמידע רוכב על התדרים אבל אנחנו לא מצליחים אפילו לפענח מהי יחידת המידע".
כעבור כחצי שעה הדמות התעוררה לחיים. היא הפנתה את מבטה כלפי הקרקע באיטיות ואז הושיטה קדימה את ידה הפנויה עם כף היד כלפי מעלה, לעבר המראה. העננים הכהים התחילו לסעור בעוצמה גדולה יותר. בסערת העננים הכהים שוב נפער רווח אלא שהפעם לא בקע ממנו אור לבן אלא התגלה עיגול אש אדום צהוב בוער. העיגול הלך וגדל במהירות עד שתפס כמעט מחצית מגודל המראה. לפתע, הדמות שריחפה לצד עיגול האש הורידה בחדות את ידה כלפי מטה. בתגובה, עיגול האש התפרץ מטה והפך להיות עמוד אש. ברגע שעמוד האש פגע בקרקע תחתיו החריד פיצוץ עז את העיר. כל מה שהיה בנקודת הפגיעה הושמד מיידית וגל ההדף שנוצר התפשט במהירות והחריב כל מה שעמד בדרכו.
"תורידו אותו" צעק הנשיא. "תשמידו את הדבר הזה עם כל מה שיש לנו".

שני הגברים נכנסו למעבדה. שניהם לבשו חלוקים לבנים וענדו תגי שם שהודקו לכיס החולצה.
"פלטה 2, נכון?" שאל הראשון.
"כן".
הגברים התיישבו ליד שולחן גדול עם כמה עמדות עבודה.
"בוא נתחיל, איפה קובץ המעקב?" הגבר הראשון חיפש במשך כמה רגעים את קובץ המעקב בין התיקיות במחשב "הנה, מצאתי".
"מתי הייתה הפעם האחרונה שבדקנו את הפלטה?" שאל השני.
"הממ…" הגבר הראשון התעמק לרגע בקובץ "לפני 500 שנה לפי השעון המקומי של הפלטה. אתה רוצה להתקין את המוניטור? אני רוצה לעבור על התוצאות של הבדיקה הקודמת".
הגבר השני התעסק עם עמדת הבקרה והתחיל להתקין את המוניטור לפלטה בזמן שהגבר הראשון קרא בעיון את תוצאות הבדיקה הקודמת.
"המוניטור מחובר, אני מפעיל אותו, בוא נתחיל את הבדיקות".
הגבר הראשון הסתכל בעמדת הבקרה "מיקמת את המוניטור יפה, בדיוק מעל נקודת יישוב" ואז הוא הוסיף בחיוך קל "לפחות הפעם לא פספסת שוב ומיקמת אותו מעל מים".
"חה חה, מצחיק מאוד…" ענה השני.
הגבר הראשון עיין במסך ובחן את הנתונים השונים שזרמו אליו מהמוניטור. "האוכלוסייה גדלה מאוד ונראה שגם הרמה הטכנולוגית שלהם השתפרה מאוד. הניצול הסביבתי של משאבים טבעיים קצת מוגזם". הוא המשיך והתבונן "הממ.. הם עברו להשתמש במכונות. אפילו יש להם מכונות מעופפות".

"התקדמות טכנולוגית מרשימה" אמר הגבר השני "מסתבר שהרעיון שלי לתת משקל יותר גדול לאינטליגנציה עבד".
"טוב, אז בוא נעבור לבדיקת האינטליגנציה. איזו רמה ננסה?"
"אחרי כל כך הרבה זמן גידול הם צריכים לעבור לפחות את רמה 5" הגבר השני עיין לרגע בקובץ והוסיף "בבדיקה הקודמת הם הצליחו לעבור את רמה 3. בוא נבדוק רמה 6".
"נשלח כרגיל בכל התדרים או נשלח תדרים חלקיים?" שאל הגבר הראשון.
"בכל התדרים. מספיק שאנחנו בודקים אותם ברמה 6, בוא לא נקשה עליהם יותר מידי".
הגבר הראשון הקיש על כמה מקשים במוניטור. על מסך הבקרה של המוניטור הוצג תהליך שליחת המסרים הפשוטים ובסיומו התחלפה התצוגה והציגה מונה זמן יורד. שני הגברים נשענו לאחור בכיסאות וחיכו.
"אני אביא לנו שתייה. אתה תשגיח על המוניטור?"
הגבר הראשון יצא מהמעבדה וחזר אחרי מספר דקות עם שתי כוסות מהבילות. הוא הגיש אחת מהן לגבר השני ושניהם שתו בזמן שהם חיכו לסיום הבדיקה. הם כבר סיימו מזמן לשתות כאשר מונה הזמן הגיע לאפס ונשמע צפצוף יחיד. על המוניטור הופיעה הודעה שבישרה על תוצאה שלילית לבדיקה.

"המממ… דווקא חשבתי שהם יעברו את הבדיקה בקלות. אולי הגזמנו קצת עם רמה 6" אמר הגבר הראשון והוסיף "נעבור לבדיקת רמת הכניעות?"
"אולי הפעם לא נעשה את מכת הברקים? אולי נעשה את עמוד האש? כבר מזמן לא עשינו אותו. מה אתה אומר?"
"טוב, בשבילך" חייך הגבר הראשון והקיש על כמה מקשים.
שני הגברים התבוננו בתמונות מהמצלמה שהותקנה על המוניטור וצפו בעמוד האש נוצר ושועט אל הקרקע ועל גל ההדף מהפיצוץ החזק. "תמיד אהבתי את האפקט של עמוד האש" הגבר השני חייך בהנאה.
כעבור כמה רגעים הופיעו במצלמה שובלי אש רבים שהתקרבו במהירות אל המוניטור. עם הנגיעה במוניטור הם התפוצצו בפיצוצים עזים.
"היי תראה, הם מנסים לתקוף את המוניטור". הגבר הראשון חייך והוסיף "אני חושב שאפשר לקבוע בוודאות שהם נכשלו בבדיקת הכניעות. לא רק שהם לא הפגינו כניעות אלא הם הפגינו תוקפנות ברורה. גם בבדיקה הקודמת הם יצאו תוקפנים אבל אז הרמה הטכנולוגית שלהם הייתה יותר נמוכה והם הרביצו אחד לשני בחרבות. מאז התוקפנות שלהם רק עלתה ועכשיו הם משתמשים בטילים. אני חושב שאין ממש צורך להמשיך בבדיקות. התוצאה ברורה. הם בבירור לא מתאימים להיות גזע של משרתים ואין שום שיפור בתוצאות הבדיקה ביחס לבדיקות הקודמות אלא להיפך, הם מתאימים פחות ופחות ככל שהם מתפתחים יותר".
"כן, אני נאלץ להסכים". השיב הגבר השני עם נימת אכזבה בקולו "דווקא קיוויתי שהפעם נצליח. חשבתי שאחרי הבדיקה האחרונה הם ישתפרו. זה כבר פעם שנייה שהפלטה נכשלת".
לפתע נדלקו עיניו של הגבר השני "אבל מצד שני הם יכולים להיות מועמדים מאוד טובים לתחרות הישרדות הגזעים. תמיד אמרתי שאינטליגנציה חשובה יותר מסתם כוח ופראות. איך תיאודורוס קרא לגזע שהוא גידל לתחרות? דינו משהו, לא?"
"דינוזאורים" ענה הגבר הראשון.
"כן, כן. הדינוזאורים האלה הם רק כוח ופראות. הגזע הזה הרבה יותר טוב. יותר חלש פיזית אבל הרבה יותר חכם. תראה באיזו יעילות הם מנצלים את הסביבה שלהם ובאיזה מכונות יעילות הם משתמשים. בעזרת האינטליגנציה שלהם הם מתגברים על החולשות הפיזיות שלהם. הם בטוח ינצחו את הדינוזאורים בתחרות. אנחנו חייבים לשמור את הפלטה הזו" הגבר השני סיים עם מבט תחינה על פניו.
"נו באמת, אנחנו לא יכולים. כבר נכשלנו פעמיים. אנחנו כבר בפיגור גדול בלוחות הזמנים עם ההזמנה הזו של גזע של משרתים. כבר מתרוצצות שמועות שהלקוח עלול לבטל את ההזמנה. מה גם שנשארו לנו רק שתי פלטות. פלטה מספר 3 מקולקלת ולא נראה שהיא תתוקן בזמן הקרוב ואני לא צריך להזכיר לך מה קרה לפלטה מספר 1".
"באמת היית צריך להזכיר לי את התאונה הזו? לא מספיק שניכו לי חמש משכורות לכיסוי הנזקים?" התלונן הגבר השני.
"אני יודע שאתה אוהב את תחרות הישרדות הגזעים ורוצה מאוד לנצח את תיאודורוס אחרי שהוא הביס אותך בתחרות לפני שנתיים אבל אנחנו חייבים את הפלטה הזו בשביל להתחיל את הגידול פעם נוספת, בתקווה שהפעם זה סוף כל סוף יצליח. אתה תנקה את הפלטה הזו ואני אכין את המרק הראשוני החדש".