בחירות בע"מ
לא היה לי כוח ללכת לעבודה היום,
אני כבר מזמן רוצה להתפטר, בייחוד אחרי שהבוס הכריח אותי לקחת תפקיד חדש וקשה.
הייתה לי הודעה מהפלאפון,
מסתבר שיש לי אפלקציה חדשה "אי צ'וז” (IChoose "אני בוחר")
נראה מעניין, האפלקצייה פנתה אלי
"בוקר טוב מייקל, איך תרצה לקום:
ציפורים מצייצות בעליזות
או
מופע צרחות גותי שימריץ את הבוקר
יש לך 5 שניות לבחור."
או וואו צריך לבחור מהר, לא הייתי רוצה להקפיץ את השכנים המבוגרים שלי ב7 בבוקר, בייחוד מר רוזנווטר, הוא ממש עם רגל בקבר, זאת בטח סתם בדיחה חולנית אז אני אבחר ב…
הזמן עבר, האפליקציה בחרה במופע צרחות.
הפלאפון נדם, אופס.
טוב, לא קרה כלום, התיישבתי במיטה, היה שקט.
טוב נו, סתם ניסו להצחיק כנראה.
צחצחתי שיניים צ'ק צ'ק צ'ק הרעישה המברשת
צ'ק צ'ק צ'ק שהתחזק עם הזמן, צ'ק צ'ק צ'ק , רגע אחד, זאת לא המברשת שלי, זה רעש של מסוק.
רצתי לפתוח את החלון, הליקופטר שחור התייצב מול חלון ביתי, בחלקו האחורי להקת רוק, חבריה מאופרים בלבן ושחור, הם פצחו בצרחות בזמן שהמתופף דפק ללא הפסק.
מיהרתי להתלבש ולצאת מהבית. לפני שנכנסתי למעלית הצטרף אלי מר רוזנווטר הגמלאי, רועד כולו , זאת אומרת הוא רעד הרבה יותר ממה שהוא רועד בדרך כלל.
"קמתי בבוקר" אמר עת שנכנס עמי למעלית ולחץ על קומת הלובי
"ולפתע פתאום החלו לירות עלי הקוזאקים"
"מר רוזנווטר, אני בטוח שזאת היה פשוט מנגינה רועשת".
"אני זוכר בדיוק איך זה היה להיות פרטיזאן, אתה שומע אותי"? הוא רעד אף יותר.
הפלאפון שלי רטט בהודעה, זאת היית האפליקציה.
"נוסעים במעלית? אולי נכניס קצת אקשן:
המעלית מתרסקת לרצפה
או אולי
המעלית משתגרת מהגג
יש לך עשר שניות להחליט "
עשר שניות? אוי לא, מה שאני לא אבחר זה יהרוג אותנו. רגע אחד, המעלית כבר יורדת, אולי נספיק לברוח?
קומה 4, תשע שניות.
קומה 3, שבע שניות, אני רק צריך לעכב את ההחלטה שלי
קומה 2, חמש שניות,
קומה ,1 שלוש שניות.
אני חייב לצאת מהמעלית, אבל מר רוזנווטר לא יספיק, שיט, מה לעשות.
טינג,
קומת הלובי הגיעה, תפסתי את מר רוזנווטר וקפצתי איתו מהמעלית.
"מה נראה לך שאתה עושה"? צעק עלי כשריחפנו בהילוך איטי אל מחוץ למעלית.
"הזמן עבר, האפליקציה בחרה בשיגור המעלית" צעק הפלאפון שלי.
הספקתי לרפד את הרצפה עבור מר רוזנווטר, הוא נחת עליי,
הוא היה רך להפליא.
המעלית השמיעה קול מוזר מאוד ופשוט נדהפה אל הגג. היא פרצה את הקומה האחרונה ועפה לאוויר אל מחוץ לבניין, עוברי אורח בהו במעלית הנוסקת למסלול היקפי מסביב לכדור הארץ.
אבק ועשן פצחו מהפיר אל הלובי, מכסים אותי ואת מר רוזנווטר באבק ובטיח לבן.
הפלאפון רטט
"מר רוזנווטר חוטף התקף לב
או
מר רוזנווטר חוזר לעצמו"
טוב, זה קל, אני מעדיף אותו על דייר צעיר ומרעיש. כמובן שבחרתי במר רוזנווטר חוזר לעצמו.
הוא היה מיושב על הרצפה, ראיתי רק את גבו, הוא התחיל לצחוק.
חשבתי שזאת התמוטטות עצבים. אני רציתי להתמוטט מעצבים.
התקרבתי אליו, טפחתי על כתפו, הוא הביט בי, היו אלה פנים של אדם צעיר וצוחק.
"מר רוזנווטר?" הוא נראה בגילי.
"תקרא לי אדי. תשמע! זה ממש הזכיר לי נשכחות! כמו הפעם ההיא שברחנו מהרכבת בפולין".
הוא התיישר במהירות כאילו מעולם לא עבר ניתוח להחלפת ירך.
אדי רוזנווטר הלך לדרכו, משאיר אותי די המום מהמצב. השעה! אני אאחר לעבודה,
רגע! אני צריך להסיר את האליפקציה הזאת,
הפלאפון שלח לי הודעה:
מייקל מסיר את האפליקציה ומת מכספת נופלת
או
מייקל משאיר את האפליקציה.
ואוו זה לא ייגמר טוב עבורי,
נראה שאני שבוי של האפליקציה הזאת. בחרתי במייקל משאיר את האפליקציה.
הפלאפון ענה לי
"זאת הגישה! המשך כך"
עניתי לפלאפון שלי בקול:
"ובכן אפליקציה, אני צריך ללכת לעבודה, אפשר לעשות את זה?"
האפליקציה ענתה:
איך מייקל יגיע לעבודה?
"מרדף משטרתי מלהיב
או
על גבי עדר של פילים
שלוש שניות להחליט"
רגע, אני לא יודע מה להחליט. לכל הרוחות, פילים יהרגו את כל מי שברחוב.
אני בוחר במרדף משטרתי,
האפליקציה הודיעה על בחירתי:
"בחרת במרדף משטרתי על גבי עדר של פילים"
מה???
פיל התפרץ מקיר הבניין שלי, הוא תפס אותי בחדקו והניח אותי על גבו ודהר, הוא החל לדלג על הכביש הפקוק, מרסק מדי פעם כמה מכוניות חונות.
נראה לי שהייתי חיוור מאימה, לא שזה נגמר בזה.
כאילו משום מקום החלו לרוץ אחרי עשרות פילים חובשים מה שנראה כמו אורות משטרה וסירנות. הם רדפו אחרי.
איך לכל הרוחות? שאלתי את עצמי.
מסוק משטרה החל לעקוב אחרי.
איך אני אמור לברוח מהם? החזקתי במושכות הפיל שלי וניסיתי לדהור איתו בכמה שפחות נזק משני.
אההה משאית! היא התפרצה אלי כשדהרתי לתוך הצומת. אין לי איך להמנע מזה, אני צריך לבדוק באפליקציה אולי יש משהו שאני יכול לעשות
הפיל בלם בחוזקה, עפתי באוויר, עמדתי להתרסק כשהספקתי לבחור באפקלציה
מייקל לומד לעוף
לא הספקתי לקרוא את האופציה השנייה
נפנפתי בידי, זה לא עשה הרבה, חיכיתי למגע עם רצפת הכביש, עצמתי את עיניי.
אך הבום לא הגיע.
המשכתי ליפול? לא, אני עף! פרץ סילון יצא מידי ורגלי, ואוו אני עף, אני עף מעל העיר, זה די מדהים! אני טס! איזה יופי, העיר כל כך יפה מלמעלה.
ציפור התנגשה לי בפנים.
איכס נוצות, מלמלתי.
מה זו האפליקציה המוזרה הזו?
אני לא זוכר שהורדתי אותה, אני לא זוכר מה היה אתמול.
מלבד כמה ילדים העיר הייתה די אדישה לאיש מעופף. כדאי שאנחת לפני שיגמר לי המזל, הדלק או משהו כזה. אה כמובן,
אני לא יודע לנחות…
חיפשתי ברחבי העיר מקום רך לנחיתה. אני לא חושב שיש פה משהו כזה. רגע! יש לי רעיון!
יש בריכת שחיה בגג מלון דילטון, תמיד ראיתי אותו מהמשרד שלי, חלמתי ללכת לשם, אבל היה לי יקר מדי. הרהבתי טוס לעבר מגדל דילטון,
אני לא הטייס המוצלח ביותר, אז זה לא מפתיע שכמה אנשים נזרקו לברכה בטעות בגללי. אחד השמנים שנפלו לברכה עשה גל מאוד מרשים.
הוצאתי את הטלפון
מגלשה
או
קרב אוויר עם שחפים
אני לא אוהב שחפים תוקפניים אז בחרתי במגלשה. הפסקתי לעוף, צנחתי אל עבר הבריכה, הייתי מוקף במתרחצים מבולבלים כשתחתית הברכה נפערה,
המתרחץ השמן נשאב אחרי לתוך הבור שהוביל לתעלה שהקיפה את בניין מלון דלטון
הייתה זו מגלשת מים מעוקלת סביב כל בניין דלטון. צעקתי בהתחלה אבל התחלתי להתרגל למהירות הזו. האמת היה מאוד מהנה והיה ברור לי שאם אנסה לבלום, השמן ימעך אותי.
הגעתי לתחתית הבניין, קפצתי הצידה והתחמקתי מכדור הבשר הגדול שנזרק לכיווני.
ואו מאוחר, אני חייב להגיע לעבודה. האמת שאני די קרוב לשם, אולי אספיק, אני רטוב לגמרי, החליפה שלי סחוטה.
היום יש לי יום גדול בעבודה,
הבוס הציע לי תפקיד חדש אבל אני ממש חושש. אני לא יודע אם לקחת את זה או לא. זאת הזדמנות אבל התפקיד די גדול עלי, אוף, אני תמיד לא יודע מה לבחור,
זה מזכיר לי משהו מעורפל. פתחתי את פרטי האפלקציה המשוגעת, היא נוצרה ע"י חברת "בחירות בע"מ" .
התקרבתי לכניסה של בניין העבודה שלי.
היי הנה סנדי,
אני מאוהב בה כל כך, היא בדיוק מגיעה לעבודה,
אם אבחר את התפקיד החדש אני כבר לא אראה את סנדי יותר.
אף פעם לא הצלחתי לדבר איתה, תמיד חששתי לדבר איתה, האפלקציה רטטה בכיסי
"לקבל דחייה מסנדי
או
הפתעה"
נו באמת למה שאבחר בדחייה מסנדי, בחרתי הפתעה.
סנדי רצה לכיווני, ואוו זאת באמת הפתעה. היא פנתה אלי. רעדתי מהתרגשות כשהיא אמרה לי
"תציל אותי!!"
עשרות זומבים הקיפו אותנו. מאיפה הם צצו לכל הרוחות? אוי שיט מה אני אעשה?
פילי משטרה התפרצו, מעיפים חלק מהזומבים לכל כיוון. על אחד מהם רכב מר אדי רוזנווטר, הוא היה מאושר. הוא החזיק מקלע גדול וירה לכל עבר ולא הפסיק לצחוק, הוא הביט בי ואמר
"זה כמו בפולין" וירה לכל עבר.
עכשיו יש לנו הזדמנות,
"בואי סנדי", תפסתי לה את היד, היא הייתה כל כך נעימה.
היא הלכה איתי. חשבתי להכנס למעלית ואז נזכרתי שהאפלקציה עלולה לשגר אותי לירח.
"ניקח את המדרגות"
"מייקל, לא ידעתי שאתה כזה החלטי פתאום". היא צודקת, גם אני לא ידעתי את זה.
התחלנו לטפס במדרגות,
"נגיע למשרד שלנו וננעל אותו"
אם יש מישהי שרציתי להנעל איתה, זאת סנדי.
"אני שמחה שאתה איתי" אמרה לי מתנשפת במדרגות
האפלקציה שלחה לי רטט
נצל את ההזדמנות
מה? רגע, אין משהו לבחור? אני צריך להחליט מה לעשות עם זה?
טוב לעזאזל עם זה, החזקתי את ידה של סנדי, נעצרתי והיא נעצרה.
סנדי, אני לא יודע אם נשרוד את זה וגם אם כן, התפקיד החדש שלי יוציא אותי מכאן אז אני חייב להתוודות בפניך,
תמיד אהבתי אותך. מאז שראיתי אותך במשרד, לא הפסקתי לחשוב עלייך.
הפלאפון שלי ניגן מוזיקה רומנטית שמילאה את כל חדר המדרגות באווירה רגועה
סנדי הייתה שקטה. משהו הולך לקרות עכשיו.
החלטתי לנשק אותה.
נשקתי לשפתייה, העולם עצר מלכת לרגע,
הרגשתי את נשימות הפה שלה,
זה היה מצחין.
פתחתי את עיני,
זה היה מר רוזנווטר הזקן.
ניסיתי להשאר רגוע אבל אז צרחתי
"אהההההההההההההההההההההההה"
"ממש כמו בפולין" ענה לי מר רוזנווטר.
ברחתי ממנו,
רצתי במעלה המדרגות
האפליקציה הזאת, מה היא עושה לי?
לא מעניין אותי כלום, אני מסיר אותה עכשיו!
נכנסתי לאפשרויות בפלאפון ובחרתי הסרת התקנה.
הפלאפון קפץ בהודעה נוספת
"מייקל מסיר את האפליקציה וקופץ אל מותו
או
"מייקל מקבל קידום מהבוס שלו"
אמרתי כבר שלא מעניין אותי, אני מסיר את האפליקציה.
מייקל מסיר את האפליקציה, החלטתי.
הפלאפון היה שקט לרגע.
הודעה חדשה צצה
"ברכות, בקר במשרדי חברת 'החלטות בע"מ' בקומה שלוש"
קומה שלוש? זאת קומה מתחת למשרד שלי.
רגע, עכשיו נזכרתי! הגעתי לשם אתמול במקרה.
הייתי מיואש, לא ידעתי מה לבחור. האם לקחת את התפקיד או לא? לוותר על סנדי כשאלך לתפקיד החדש? הרי עוד לא דיברתי איתה, לא לקחתי צ'אנס, אני כל כך פחדן.
כשירדתי במדרגות נתקלתי במשרד חדש, "החלטות בע"מ" היה מסקרן, אז נכנסתי.
הם התקינו לי את האפליקציה הזאת.
והיום אני יודע שאני רוצה את התפקיד החדש, אני יודע שאני רוצה את סנדי.
היום המשוגע הזה, הכל קשור לחברה הזאת ,"החלטות בע"מ", אני חייב לפתור את זה.
הלכתי לקומה שלוש, על דלת הזכוכית היה כתוב בכתב ענק: "החלטות בערבון מוחלט" .
נכנסתי למשרד שלהם,
יחיסת לא הופתעתי לגלות בחלוק מעבדה את הבוס שלי אך מה הוא עשה שם?
מייקל, אני שמח שאתה פה, הצלחנו, האפליקציה עבדה, היא הפכה אותך להחלטי יותר.
זעמתי.
"השתגעת??? אתה יודע מה עבר עלי?"
-"כן, להקת רוק, מעלית משתגרת, עדר פילים משטרתי, טיסה אנושית, מגלשת מים, מתקפת זומבים, נשיקה לסנדי (בערך), הסרת אפליקציה, ועכשיו התמודדות עם הבוס שלך"
אתה לא באמת הבוס שלי, נכון?
"בוודאי שלא, אני בסה"כ מייצג את כל הקונפליקטים שלך ואתה מתקדם היטב מייקל, אתה משתנה, אתה הופך להחלטי סוף סוף.
האלגוריתם שלנו לא טועה אף פעם, הוא משפיע לך על המוח, גורם לך לחשוב דברים, מציף לך את הפחדים שלך כמו שהגוף שלך עושה בחלום.
"אז שום דבר לא היה אמיתי?" תהיתי.
"תבין מייקל, האפליקציה שלנו יכולה לעזור לך,
היא תוכל ללוות אותך לכל החיים, היא תכריח אותך להחליט, היא תגרום לך לבחור ומהר.
אתה תצליח בחיים – כל עוד האפליקציה איתך, אתה תמיד תבחר את הדבר הנכון"
"תסביר לי, האם אני הוזה עכשיו? או שכל מה שקרה היה באמת? למה לי להמשיך בטירוף הזה?!"
"יש עוד הרבה דברים שיכולים לעזור לך מייקל, אבל אתה צריך להחליט. לפעמים אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים אבל אנחנו עדיין לא בוחרים בזה".
בהיתי ב'בוס' שלי בבלבול
"מייקל, הגיע הזמן שתחליט את ההחלטה הסופית שלך, מה שלא תעשה אתה כבר אדם אחר."
הפלאפון נדלק, צחקתי
שוב צריך לבחור,
אבל הפעם החלטתי,
החלטתי לתת לכם לבחור,
מה מייקל יעשה:
"להצליח בחיים, לקבל את התפקיד החדש, לעבור לגור עם סנדי"
או
"להתחיל מחדש את היום, בלי האפליקציה".