מצלמות.
מצלמות בכל מקום. מצלמות אבטחה, מצלמות בסלולרי, מצלמות דיגיטליות.
הכל מצולם, הכל חשוף, הכל עולה לאינטרנט ונחשף לעיני כל.
משהו קורה במקום כלשהו – ומיד מסתבר שיש תמונות ויש סרטים. הנה קטע שצילם עובר אורח שנקלע למקום, והנה סרט של מצלמת אבטחה. אחת. ועוד אחת מזוית אחרת… אנחנו מכוסים מכל הכיוונים. גם כאלו שלא ציפינו להם. ובעתיד החשיפה תגבר ועוד מצלמות יוצבו בכל מקום אפשרי…
ובעת כזו של חשיפה ללא גבולות – נשאר תחום אחד באפלה. תחום שלם שאין לנו שום תמונה ממנו. רק כמה ציורים שנהגו מן הדמיון. אני מדבר על העבר. העבר הקרוב ובעיקר הרחוק. עשרות ומאות שנים אחורה.
אולם גם תחום זה נפתח בפנינו. וזהו סיפור המעשה:
ברק שלג ישב במעבדת מחשבים שלו וניסה להבין מה השתבש במערכת שבדק. המשימה היתה פשוטה. הוא קיבל מסך מחשב והתבקש להפוך לקובץ את כל מה שהוצג על המסך הזה בחודש האחרון. זו היתה הזמנת עבודה של אחראי אבטחה שחשד באחד מעובדיו שהוא גולש לאתרים 'אסורים'. ברק ראה במשימה אתגר בר ביצוע, איתר את רכיב התוכנה שאחראי על רישום האותות, חיבר אותו ל'טיים ליינר' שסינכרן כל תמונה על ציר הזמן, ויצר קובץ של סרט וידאו שבאופן רציף 'מנגן' את כל מה שעלה על המסך. העיבוד של התהליך – ה'רינדור' לקח זמן ובדרך כלל השאירו את המשימה לשעות הלילה כדי להגיע בבוקר ו'לנגן' את הסרט.
אולם הסרט שהתנגן הפעם לא כלל תוכן אינטרנטי, ולא רצף של מסכי מחשב. זה נראה בהתחלה כמו קובץ ארוך של שיחת סקייפ בוידאו או מצלמת מסך. אולם האיש לא דיבר ולא תיקשר. אלה היו שעות ארוכות של פנים מביטות במסך, מקלידות, עונות לטלפון. זה היה כאילו שהמסך עצמו צילם את כל מה שנשקף מחוצה לו. ברק חיפש ב'טיים ליין' את שעות הלילה וניגן את הקובץ במהירות – כן, הנה המשרד מתרוקן ומחשיך, הנה מגיע המנקה, "מחטט קצת במגירות שלך…" רגע – ומי זה? עובד אחר ניגש למחשב ועובד עליו, מכניס דיסק לכונן, ואז עושה שיחה מהסלולרי שלו. "הנה פרצת האבטחה שחיפשנו…" אמר בליבו.
אבל לאט לאט נבטה בברק ההבנה. הוא הצליח לייצר סרט של כל מה שהמסך הזה 'ראה' מחוצה לו, כלפי חוץ. זה נשמע לו די מטורף. הוא לקח את המחשב הנייד שלו – וניסה לשחזר את החיבורים על מסך מחשב אחר. המחשב של המעבדה שלו. היה קצת קושי בחיבורים, ולאחר שני נסיונות כושלים כמעט אמר נואש. אבל אז חיבור מקרי אל פני המסך – משטח זכוכית – נתן את התוצאה הרצויה. כעת נותר להגדיר את הזמן – "בוא נלך 3 חודשים אחורה" אמר לעצמו – ונתן למחשב לייצר את הקובץ. מקץ מספר שעות ניגש לקובץ וניגן אותו. זה עבד. שעות של שגרה במעבדה שלו לפני 3 חודשים. כן היה חורף אז, הנה ברק והנה עוזרו, והנה בלילה … "מה זה? חתול?…" משהו רץ על שולחן העבודה שלו…
אני צריך לחשוב. יש כאן משהו. הוא הרים טלפון לעדיה. שותפו וחברו הטוב, יחד שירתו ביחידת מחשבים צבאית. עדיה הבטיח להגיע מיד.
עדיה ראה את קבצי הסרטים, ושאל מיד – איפה המצלמה? זו נראתה לו מתיחה. אבל הוא החל לזרוק רעיונות תוך כדי בדיקת החיבור בין המסך הישן למחשב. "רגע – את הכבל הזה חיברת לפני השטח? וכאן הוא אוסף נתוני עיבוד? בעצם מה שעשית כאן – ואני לא בטוח שנצליח לשחזר את זה… זה שהפכת את משטח הזכוכית למעין לוח צילום, ש'הקליט' את קרינת האור שפגע בו. בדיוק כמו השבב בליבה של כל מצלמה דיגיטלית… ובעזרת המחשב אתה יכול להריץ את ה"סרט" שמצולם על לוח הזכוכית. אתה מבין?" עדיה התלהב. "תן לי באופן תיאורטי מראה, ראי, ואוכל לנגן לך כל מה שהראי הזה "ראה". אי פעם! וגם נוכל לבחור את הזמן, ולראות מה השתקף בו באותו זמן. זה מטורף!! …זה גדול!. בוא ננסה את זה. זה בטח לא יעבוד…"
ברק ועדיה נכנסו לחדר האמבטיה. הם חיברו את המראה שמעל לכיור למחשב. החיבורים צריכים להיות מדוייקים, והם ביצעו אותם. ברק העלה את התוכנה, ניגן שנה אחורה – "רק שנראה איזו תמונה" התפלל בינו לבין עצמו. ברק מקליד תאריך ומבקש תמונה בודדת – רק לוודא שיש משהו לראות. המסך חשוך. "רגע – תקליד זמן של עבודה, שיהיה אור." ברק מריץ תאריכים ושעות. רגע רגע – על המסך נראית אשה צעירה מסדרת את שיערה ואיפורה – "סוזי!" הוא קורא. "היא עבדה פה לפני שנה ועזבה לחופשת לידה…" עדיה נראה המום.
"מה?" שואל ברק, "אתה בסדר?" עדיה אוסף את עצמו. "אתה מבין את זה? אתה מבין??" ברק עסוק במחשב עונה עניינית "זה נראה לי די פשוט… כמו חיבור של כמה אלמנטים יחד… צילום, הקלטה, סרט ועיבוד של הכל… זו התוכנה הקטנה שלי שמריצה הכל יחד…"
עדיה קוטע אותו ולוקח אותו חזרה למעבדה.
"שב. עזוב רגע את המחשב. אתה מבין מה המשמעות של זה?"
"קודם כל צריך לבדוק עוד…"
"ברק – אני מדבר על הפוטנציאל!"
"כן .. יש פה סטארט אפ יפה… חברות אבטחה ישמחו לקבל תיעודים של מה שקורה בשירותים של מקומות העבודה…"
"כן? ומה אם נתחבר למראה בחדר האמבטיה של אנג'לינה ג'ולי ונשלוף ממנה תמונות אחרי המקלחת?"
"בעלה יתעצבן לא?"
"רגע – אם זה עובד עם מראה זה יעבוד גם עם שמשת חלון שקופה? ואולי משטחים אחרים גם? חייבים לנסות… משטחים קשים… משטחים חלקים… וואו כמה דברים לבדוק…"
"זה כמו שכל משטח חלק הוא בעצם מצלמת אבטחה. ואתה רק צריך להתחבר אליו ולהוריד למחשב כל מה שהוא הקליט"
"כמה פשעים אפשר יהיה לפענח…"
"מעניין כמה שנים אחורה אפשר לקבל את התמונות…"
"אתה יודע שאין בעולם צילום מלפני 1820. תאר לך שנביא צילומים של ההיסטוריה…
בטוח שיש משטחי זכוכית בני מאות שנים…עדיה – זה שלנו, זה נראה לי גדול, בוא נישן על לילה ונחשוב מחר מה עושים. בינתיים אף מילה."
"סגור."
למחרת בבוקר שניהם הגיעו לפני הזמן למעבדה. "כל הלילה חשבתי על זה. זה פשוט ענק". "אני רוצה לבקש ממך טובה" אמר ברק. "בוא תעזור לי, ניקח את המכשור ונתחבר לראי בדירה שלי". "מה כבר תראה שם לא ראית?" שאל עדיה. "היתה לי פריצה בבית. אני יודע את התאריך, והגנב היה חייב לעבור מול הראי, והחרא הזה הוא עשה את זה בשעות היום כך שגם אור יהיה לנו". הם עזבו את המעבדה לכיוון ביתו של ברק. מול דלת הכניסה היה ראי גדול. הם התחברו אליו, וברק החל 'לשחק' עם התוכנה. " 24 בדצמבר 2009. אני זוכר את התאריך. הנה… הנה הבן-זונה…" הם ראו סרט באיכות טובה, "יש קצת 'שלג' בתמונה אבל אם נעביר אותה בפילטר הדיגיטלי התמונה תשתפר בהרבה" אמר עדיה. "עזוב את איכות התמונה, יש לי את הפרצוף של הפורץ הזה… איזה בן זונה". ברק שמר את הקובץ. "אני מקווה שהמשטרה תתפוס אותו לפי הצילום". "אל תהיה בטוח" אמר עדיה. "כבר הביאו להם צילומים של מצלמות אבטחה, וזה לא עזר…" "רגע, רגע, יש לי את הזמן המדוייק" אמר ברק "אז למה שלא נבדוק אם ידידנו הפורץ לא הגיע הנה במכונית?" ברק ועדיה ניגשו לחלון הגדול בקומת הכניסה. "מזל שהצמחים לא מסתירים את הרחוב". הם התחברו לחלון. ברק הקליד את הזמן המדוייק. "הנה, הנה 'ידידנו' מגיע לדלת. בוא ניקח אותו קצת אחורה…" הפורץ נראה הולך ברברס מן הדלת אל המכונית שחנתה ברחוב. "סוברו סטיישן צבע אפור. "עוד קצת אחורה" אמר עדיה. "הנה! הנה המספר שלה! הלך עליו!" ברק הגדיל את התמונה והמספר הוצג בבירור על המסך. "אני לא יודע אם בית משפט יקבל את זה…"
"רגע. רגע." ביקש ברק. "אם אנחנו כבר מחוברים. תן לי את התמונה המוקדמת ביותר שאתה יכול."
עדיה התעסק במחשב. "אין כאן שום דבר מלפני 1987." "נכון, זו השנה שבנינו את הבית…" "רגע. הנה תמונות מלפני עשרים ושלוש שנים. הנה צוות הפועלים. אתה מזהה מישהו?" "הנה אני. בחיי. הייתי עם זקן אז… לא יאומן!".
"בוא נחפש את השמשה או הראי הכי ישנים בארץ. אני בטוח שנוכל להביא תמונות משם" קרא עדיה. "אין כאן איזה בניין מתקופת המנדט?" "איזה חלון מתקופת התורכים?" "אתה יודע מה? בוא נלך לשוק הפשפשים ונחפש איזו מסגרת ישנה לתמונה. נתחבר לזכוכית – והעבר שלנו. מה אתה אומר?" "לא! לא! אתה לא בכיוון. מה מעניין אותי תמונות מהעבר של אנשים שאני לא מכיר? בוא נלך למקומות ששם קרו דברים. ושם נתחבר לחלונות שצפו על האירוע. תאר לך שנביא תמונות חדשות של רצח רבין!" "היה שם איזה צלם חובב לא? שצילם את יגאל עמיר מסתובב שם" "טוב, אז בוא נחשוב על אירוע שלא צולם בכלל" אמר ברק בתחושה שהוא מחזיק את המפתח לעולם חדש שמצפה להתגלות.
שלוש שנים אחרי –
במרומי בניין המשרדים המפואר של חברת " " Bygone-Scope הסטארט-אפ הישראלי המצליח של כל הזמנים שוכן משרדם של ברק ועדיה. הם שכללו את המצאתם. אתה יכול לבוא עם מסך בכל גודל, אפילו של טלפון סלולארי ולהצמיד אותו למשטח הרצוי. התוכנה מבקשת להגדיר זמן ועל המסך תוכל לראות כל מה ש'נקלט' על גבי המשטח. בלחיצה נוספת אתה לוכד או מקליט את ה"סרט" שראית. ועוד לחיצה משגרת אותו לאתר אינטרנט כמו "יו טיוב" ומאפשרת לכולם לראות ולהגיב.
לאתר "יו טיוב" נוספה קטגוריית זמן.
מאות אלפי קטעים היסטוריים הועלו לרשת.
להלן מבחר בלתי מייצג:
חיבור לשמשת מכוניתו של הנשיא קנדי סיפק סרט שבו נראה בבירור מקור ירי נוסף שלא היה ידוע עד אז. הנושא נחקר מכיוונים חדשים.
שי ברמן חזר מנסיעת עסקים וקנה את המכשיר בדיוטי פרי. כשחיבר אותו למראת האמבטיה בביתו, גילה להפתעתו גבר זר מסתובב בביתו. אשתו נאלצה לקבל את הסכם הגירושין שהציע לה. הוא העלה את הסרט לרשת עם כמה 'ברכות' לגבר המצולם.
בארצות הברית הועלו מאות סרטים בהם רואים 'סלבס' ברגעים פרטיים בחדרי מלון בהם שהו. פתאום יש שיטפון של צילומים של ידוענים בכל המצבים…
בחיבור למראה בארמון ורסאי התקבל סרט שבו רואים את לואי ה-16, ואת מארי אנטואנט. מומחים אישרו את אמיתות התמונות.
הכומר כריסטו העלה סרט באיכות גרועה של אבן ריצוף רומית מה'ויאה דולורוזה' בירושלים. בסרט רואים דמות מטושטשת סוחבת צלב…
מתנחלי חברון שלחו סרטים ממערת המכפלה – לטענתם המזוקנים הם אברהם אבינו ועפרון החיתי בזמן מכירת מערת המכפלה.
במצרים מנסים, בינתיים ללא הצלחה, לייצר תמונות של בניית הפירמידות.
בניסוי שבוצע על משטח גרנית קדום יש צילום ראשון של דינוזאור בתנועה…