משחק מחושב מאת יפי זקן וולמן

ליאת הרהרה עמוקות בהצעה שנפלה לפתחה ממקום העבודה החדש בו החלה לעבוד, לא מכבר. מקום העבודה , עסק ביצירת סמלים המותקנים בכל מיני רשתות וחברות ולהם מסר מסוים . אחד המטלות הראשונות שקיבלה מן המנהל שלה , צעיר נמרץ , היה לבנות משחק עם סמלים שימשוך את קהל חבריה בפייסבוק להשתתף בו ולגלות את סודו. בעיני רוחו, הוא הבחין , כבר בריאיון העבודה כי מדובר בבחורה עם יכולת להצעיד את החברה קדימה והחליט לאתגר אותה כבר בימיה הראשונים במקום העבודה. המנהל היה איש רחב אופקים עתיר שאיפות ויעדים וזה התאים ככפפה לליאת ולתכניותיה.
המילה אייקון שפירושה סמל תפסה תאוצה ומקום נכבד בעידן הנוכחי ובעגה של שפת הלשון הדיגיטלית. . ליאת הייתה מודעת לסמלים ולאייקונים של שפת המחשב והחליטה שהיא תיצור שרשרת של רמזים שיובילו לפתרון האייקון , כמו מלאכת רקמה שרוקמים לאורך זמן "מי שיחשוף את האייקון כתבה, יזכה למשהו נדיר. היא לא רצתה לפרט את הפרס , רצתה להשאיר אותו עמום וליצור איזו התלהבות ולהט להגיע לכתב החידה שבנתה . היא לא שיערה לרגע להפתעה הגדולה שהאייקון יביא לסף דלתה.
היא פרסמה בפייסבוק שלה צילום של לב אדום עם חץ , נתנה הסבר תמציתי מספק וכתבה "צאו לדרך " . לליאת היו כ – 1000 חברים בפייסבוק , אבל מהר מאוד הבינה שרק חלק קטן יירתם למשחק . לא כל חבריה היו הרפתקנים ובטח שלו שוחרי אייקונים. חלק מחבריה היו מן הדור הישן , מתעבים את הקשר הדיגיטלי וירטואלי ורק מתעניינים בתמונות נוף שהיא שולחת ממסעותיה המרתקים. לליאת היו יחסי אהבה ושנאה עם הפייסבוק למרות שצברה במשך השנים 1,000 חברים והתלהבה מאוד בתחילת הדרך, אט אט חדרו סדקי שעמום להתלהבותה היא העדיפה לחוות חוויות מרתקות וליצור קשר אישי מאשר דיגיטיאלי וכך מן המקום הזה החלה לרקום את המשחק שהטיל עליה המנהל.
סימני הדרך שהוסיפה בפייסבוק לכתב החידה , היו שונים ומשונים כל מיני תמרורים , סמלים , חפצים ותאריך יעד לפתור את הפירוש לאייקון סוף ספטמבר 2016. כל רצונה היה להוכיח לבחור הצעיר שהיה המעביד שלה שהיא מסוגלת ליצור ואולי אולי תקבל הערכה ותפקיד בכיר בחברת ההייטק הזו.
גלית חברתה לפייסבוק החליטה שהאייקון הוא סיפור אהבה ושהיא תגלה את בחיר ליבה של ליאת. ליאת הייתה רווקה בגיל 35 וגלית חשבה שזה עולם התוכן שבו שרויה ליאת. היא בדקה את הגברים שהיו בפיסבוק וביקשה חברויות. החלה לבדוק מי כותב לייקים לליאת , הסתכלה בתמונות והחליטה שיואב שמחמיא לליאת בפיסבוק הוא הלב עם החץ . היא שלחה בדואר הפרטי של ליאת את התשובה וקיבלה תשובה שלילית. ליאת גיחכה , רק היא ידעה כמה מתוחכם האייקון שלה.
ליבנת אף היא החליטה לפצח את האייקון . לב עם חץ , מה זה מביע , אולי בעיות בריאות חשבה לתומה. אבל ליאת נראית ממש בריאה ומדוע שתפרסם אייקון שיוביל את החברים בפייסבוק למקום הכול כך אישי שלה. לא יתכן היא אמרה. אבל אולי היא צריכה השתלת לב במקום הלב שנפגע. החץ הוא הפגיעה בלב. זהו אני בטוחה אמרה ליבנת היא צריכה השתלה . אשלח לה את התשובה הזו. היא שלחה לה בדואר הפרטי בפייסבוק את התשובה לאייקון "את מחפשת תרומת לב לידיד משפחה" .
היא ניסתה לעדן את המסר לא להיכנס לנבכי ונימי נפשה של ליאת . ליאת השיבה לה תשובה שלילית ובינה לבין עצמה תהתה על שלל הפרשנויות שיכול להניב לב אדום עם חץ הנעוץ בו.
איתי החליט להירתם למסע אחר האייקון אולם בשונה מהאחרים הוא החליט כן להשתמש בתמרורים, בסימני הדרך ובחפצים. היו צדפים בתוך החפצים הוא החליט שהיעד הוא חוף הים . הוא ידע שליאת הולכת לחוף מסוים וגם ידע את מקום הישיבה הרגיל שלה באותו חוף , כך שגם רמזים התווספו לצדפים שהיו בין סימני הדרך שנתנה ליאת . הוא הלך לחוף הים וחיפש את המקום המאוד מיוחד שישבה בו סמוך לו , ניצב סלע גדול מנוקב בנקבים ומערות קטנטנות. שהולכות לאורכו ורוחבו בעלות צורות אמנותיות שונות . הוא מצא פתח בצורת לב, או זה הרמז אמר בליבו . הוא תר בעיניו אחר מה שחיפש ולא מצא , , הוא דחף את ידו והוציא פיסת נייר, לחה, מקומטת , מהוהה והיה כתוב בה , "לא אתן לך לפצוע את ליבי" אולי זה קשור . אולי המכתב הזה , הוא האייקון של הלב עם החץ שבתוכו . הוא התלהב מאוד ורץ חזרה הביתה לכתוב לליאת שמצא את האייקון . הוא כתב לה את הפירוש והיא ענתה לו בשלילה. רעיון טוב יש לאיתי, חשבה בינה לבין עצמה , אבל הוא רחוק כמרחק השמש מהאייקון שאליו היא מכוונת.
דן החליט אף הוא לפצח את האייקון של ליאת . הוא הסתכל בשלל הרמזים שנתנה ליאת . אחד הרמזים היה כתוב על פיסת נייר . על הנייר הייתה משורטטת מפה ובה רחובות בשתי וערב . מעל אחד הבתים ברחוב היה מסומן לב . או זה האייקון אמר דן בליבו . אלך לרחוב הזה . הוא עלה על האוטובוס וירד לרחוב שצוין במפה. הוא הלך ברחוב לאורכו מספר פעמים ופתאום מצא בנין נמוך קומה ואפרפר ומעל כתובתו היה שלט "ליבי" , הוא דפק על דלת המשרד ונכנס , פגש בפקיד אפרפר , עם משקפים שכיסו את מרבית פניו ושאל בהיסוס "מה זה כאן". זוהי עמותה שמסייעת לילדים שיש להם פגם בלב. תודה רבה אמר ורץ בהתלהבות לביתו לענות על כתב החידה . הוא כתב לליאת "ליאת היקרה אני חושב שאת מתנדבת בעמותה שמסייעת לילדים עם פגם בלב להחלים ולהיות כאחד האדם". ליאת הודתה לו אמרה לו שהרעיון שלו נפלא, אך זה לא הפירוש של האייקון .
כל יום קיבלה ליאת כל מיני תשובות שלא היו בקנה אחד עם האייקון שהציגה בפייסבוק . עד שיום אחד כאשר פתחה את הדואר הפנימי שלה בפייסבוק מצאה צמד אותיות . היא החווירה וליבה פעם בחוזקה . מה זה ? לא הייתה שם שום כתובת, שום שם , אף לא רמז אחד. היה רק צמד אותיות "שה" היא ניסתה להבין מה צופנות שתי האותיות האלה והחלה לנחש "שירת המקהלה" , לא זה לא זה , אמנם הייתה במקהלה בימי נעוריה , אך לא היה לה שום געגוע לימים האלה. שנת הדרקון . כן , כן , זה שנת הדרקון, נזכרה במסע שלה לאסיה ובפגישה שלה עם המרצה שלה דוקטור יוגב שלימד אותה ספרות סינית. לא , לא יתכן , לא מאמינה שהוא רוצה שאחזור לשם , אמרתי לו שאין סיכוי שמשהו יצליח במערכת היחסים המורכבת הזו . היא המשיכה לנסות לפענח את האותיות . לפתע נפלה עליה עייפות והיא החליטה ללכת לישון . מחר יום חדש אנסה שוב ונרדמה כעבור שניות אחדות עם חיוך על פניה.
למחרת קמה עם משב רוח של מרץ , שתתה את הקפה בשקיקה ופתחה את המחשב . היא התבוננה בזוג האותיות האלה שחוללו סביבה במחול שדים , עיניה התרוצצו סביב האותיות כמבקשת למצוא את פשרן. "שה" . שאלת המחקר. כן זו שאלת המחקר זה דר' פלד , כן דוקטור פלד רצה מאוד לשכנע אותה לסיים את המחקר . אבל הוא לא בפייסבוק , לא, לא יתכן . זו לא שאלת המחקר . ממש לא איך בכלל הגעתי לזה . נכון תמיד רציתי לחקור את ההשפעה שיש לעצב על תיפקוד הלב . אהה אולי הוא מנסה לתת לי תשובה על הלב עם החץ . אבל איך הוא הצליח לכתוב בפייסבוק שלי. אהה, אולי הוא יצר קשר עם אוהד החבר הטוב שלו ששיתף אותו באייקון והוא זה שאמר לו את הפירוש של האייקון. אוהד בחיים לא היה מזהה את הפירוש הזה לולא דר' פלד שנתן לו את התשובה הזו. אבל עדיין זו לא התשובה , לא נראה לי שהוא השיב לי באייקון על האייקון שלי. זו טעות , טעות . "שה" מה זה "שה" . לפתע ידעה בדיוק מה הן האותיות שחגו סביבה במעגל . זה שוליית הקוסם
הספר שניר והיא הכי אהבו לעיין בו כשהיו נערים . הספר עבר כל כך הרבה ידיים שהפך לספר מהוה , חלק מאותיותיו דהו וכריכתו הייתה בלוייה , אבל הטעם , הטעם הזה שהספר הותיר אצל שניהם , לא יפוג . היא המשיכה להשתאות על הגילוי הזה , אבל רגע איך ניר ראה את האייקון שלי של הלב עם החץ . ניר בחו"ל וזמן רב לא היינו בקשר. הרהרה בינה לבין עצמה . עדיין ליבה נהה אחרי ניר שבילתה עימו שנים רבות והפרידה הייתה כל כך כואבת ומעיקה . הוא החליט להגר לארצות הברית . ימים לא יכלה לחזור לעצמה , הלכה ברישול אבדה עניין בספרות עברית ובשירה. מה ניר מנסה להגיד באותיות "שוליית הקוסם" שהלב עם החץ והאייקון שכתבה מזמין אותו להגיע חזרה לישראל ולנסות שוב להמשיך מהיכן שהפסיקו , איך ניר הסיק שהלב עם החץ מרמז על כך. היא החליטה שהיא הולכת לספרייה בשכונה היכן שהיא וניר היו מבלים בקרים רבים כאשר היו בורחים משיעורים משעממים ומבלים בקריאה בספרייה.
היא ניסתה לשחזר את תחילת ההחלטה על האייקון של הלב עם חץ הקופידון , אך מהר מאוד ההתרגשות חנקה את גרונה והסיטה אותה ממחשבותיה.
היא ניגשה לספרנית וביקשה את הספר שוליית הקוסם . היא זכרה את הספרנית הוותיקה שעבדה לפחות יובל שנים בספריה ותמיד העיפה מבט לעברה ולעבר ניר כמנסה לאמוד את גודל אהבתם . ליאת לא אהבה את ההצצה לעבר גילויי אהבתם וחשה בחוסר נוחות מול מבטיה בספרייה.
למרבה הפלא הספרנית כאילו ידעה בדיוק מה היא רוצה והגישה לה את הספר . היא חייכה חיוך ענק וחשפה את שיניה כאילו מבינה מה קורה , מה זה מה היא מנסה להגיד בחיוך הזה ?????????היא הלכה לחפש פינה שקטה . בפינה היא עלעלה בספר ופתאום ראתה שבינות דפי הספר יש פיסת נייר . בפיסת הנייר היה כתוב אני נמצא בבית הורי וממתין לך. היא לקחה את פיסת הנייר ומסרה את הספר לספרנית
היא דהרה אל בית הוריו שברחוב השחר העולה . או זה גם "שה" שחר עולה, לא השחר העולה זה "הה" . היא לחצה על הפעמון הדלת נפתחה לרווחה , שם ניצב ניר והיא נפלה בינות זרועותיו , לא מאמינה לאן הביא אותה הסמל והמשחק הזה.