תחנת החלל הדיפלומטית קצ"ה שעה: 6:30 בבוקר – יום לאחר התקרית.
דוד סטון, טכנאי בכיר בתחנת החלל הדיפלומטית קצ"ה, הביט בדאגה בשאריות הרובוט שסודרו בקפדנות על שולחן העבודה. נראה, שגופו של הרובוט P.R.O.T-231 לא ניזוק, רק מעגלי התפקוד והזיכרון. ומערכת הצילום האוטמטית נעלמה – כנראה בזמן העברת הרובוט למעבדה. בעקבות רגישותה של המשימה, דוד היה לבדו במעבדה. שאר הטכנאים קיבלו הצבה זמנית למעבדה אחרת בתחנת החלל.
הוא הרים מכשיר קטן מהשולחן והקרין את הדו"ח פעם נוספת, מקווה למצוא משהו, שאולי פיספס בשש הפעמים הקודמות שקרא אותו. הדו"ח היה קצר ותמציתי באופן מתסכל.
"דו"ח קצין משמר תחנת החלל "קצ"ה" מס' 225890 – דיק ורן – שעה: 17:33, שעון מקומי.
משמר התחנה נקרא לסקטור גמה-653 – המרכז לתיאום ראשוני מול גזעים תבוניים חדשים – בעקבות דיווח על רובוט משתולל. כששומרי התחנה הגיעו למקום, הרובוט P.R.O.T-231 זוהה יושב על רצפת שטח המחיה מרכז לתיאום, סביבו גופותיהם של עשרה נציגים דיפלומטיים מהגזע – קורית'ל – ושבע גופות של עובדי תחנה. על מנת למנוע קורבנות נוספים הוחלט לפעול בתקיפות ובמהירות.
קרן אלקטרומגנטית הופעלה כדי לנטרל את הרובוט. מעגליו הפנימיים נשרפו, הגוף לא נפגע.
המשימה הושלמה בהצלחה.
סוף דיווח."
ההולוגרמה המשיכה לרחף באוויר ללא קול.
דוד שתק.
"זה לא הגיוני", מלמל לעצמו. "מה גורם לרובוט הנימוסים וההליכות הטוב ביותר בתחנה לצאת מכלל שליטה?"
דוד הביט במעבדה סביבו, ציוד מחשוב וניתוח חדש הובא רק לצורך ניתוח המקרה הזה. איך יכול להיות, שרובוט יפגע ביצור חי? ועוד יותר מזה, רובוט שהתוכנה לשמירת חיים חוזקה אצלו, כדי שלא יפגע בדיפלומטים שמגיעים לתחנה.
הוא ידע שהוא עובר על החוקים, אך הוא לא הצליח לחשוב על שום פתרון אחר. הוא ניתק את הרובוט ממערכת המחשב המרכזית בתחנה, כך המידע שנשמר לא "יזדהם" בעדכונים שיגיעו מהמחשב המרכזי. הוא החליף את מעגלי התפקוד והזיכרון שניפגעו, מקווה שישאר מספיק "מפרוט", כדי לענות על שאלות.
בתום העבודה, הרובוט התיישב על שולחן העבודה, עיניו בוהקות באור אדום מכאני.
"פרוט" קרא דוד לרובוט, בוחן את תגובותיו. "דו"ח מצב."
"השעה 7:52 בבוקר, התקבל פירוט משימות לתאריך הנוכחי. מבקש אישור לבצע."
"המתן" הכריז דוד, כשהרובוט החל לקום מהשולחן. "הרץ סריקת מערכות ודווח על אירועים או שגיאות חריגות."
"מריץ סריקת מערכות" השיב הרובוט מיד. "המערכות מתפקדות בתשעים וחמש אחוז יעילות. נזק ממקור לא ידוע במעגל הזיכרון, ללא יכולת להציג השלכות."
דוד ידע בדיוק מה ההשלכות, פרוט שכח את היום האחרון בחייו. הוא אולי יוכל לחזור לעבודה, אך הוא לא יוכל לענות על שאלה ישירה מה היה הגורם לתקלה.
"הוסף פקודה חדשה בעדיפות עליונה" פקד דוד. "צרף את הטכנאי הבכיר דוד סטון כמבקר פעילות ושותף לכל משימה ומידע והחל סדר פעילות יומי."
הוא הפר חוקים נוספים במתן הפקודה הזו ובכך שנתן אישור לרובוט יחיד במינו – מסוכן – להסתובב בתחנה ללא אבטחה נאותה. אבל אם הוא רצה לגלות מה באמת קרה אתמול, עליו לשחזר את יומו האחרון של פרוט.
מפגש ראשון – גנב
המשימה הראשונה של פרוט הייתה לאסוף דיווח – משגריר הרוטקא עצמו – על גניבה שהתרחשה בשגרירות.
לכן כעבור שעה קלה, הגיעו דוד ופרוט לבושים במדים רישמיים של תחנת קצ"ה, לשגרירות רוטקא. השגרירות כולה עוצבה כמו קן ציפור ענקי, עשוי גזעי עצים שלמים שהובאו במיוחד מכוכב הבית של הרוטקא. הרוטקא – גזע חייזרי דמוי ציפורים ארציות, בגודל שני מטרים ומנהגי תקשורת, הכוללים ציוצים, תנועות כנפיים וזנב. כל נציגי הרוטקא בתחנה, התכסו בנוצות סינטטיות בנוסף לטבעיות כסמל למעמדם בקן.
מחוץ לקן השגרירות עמדו אנשים רבים והביטו במה שנראה כמו ריב, שעומד להתלקח. כשהתקרבו הבחינו בקצין משמר התחנה בעיצומו של וויכוח קולני עם נציג רוטקא, שדוגמת נוצותיו מורכבת מגלים של אדום ושחור. ביניהם עמד רובוט פרוטוקולים, שדוד יכל להשבע, שאם היה מסוגל להפגין הבעות פנים, היה כעת על סף בכי.
סביבם עמדו חיילי משמר התחנה ונציגי ביטחון השגרירות, אוחזים בכלי נשק שונים בעצבנות. מסביב להם עמדו סקרנים שהוסיפו ללחץ ולרעש שבמקום.
"מבקש אישור להתערב" אמר פרוט לאחר שבחן את המצב. "נראה שהרובוט אינו מסוגל לסייע לצדדים להגיע לשיח פרודקטיבי."
"מאושר."
פרוט לא המתין לרגע, פצח רצף ציפצופים וצווחות, מתקדם לעבר מרכז הוויכוח תוך כדי ניענוע ידיו, ראשו ואחוריו.
דוד הבחין שהקלה שטפה את פניו של קצין המשמר, אך ברגע שפרוט התקרב מספיק, הבעתו התחלפה לאימה צרופה. לא היה לו צל של מושג מה המשמעות של הציוצים והתנועות של הנציג הרוטקואי.
דוד ניסה להתקרב אך מעגל הסובבים, הרעש של הרוטקואים והאנשים המתווכחים, מנע ממנו לשמוע את כל פרטי השיחה. נראה שפרוט באמת התייצב כאן אתמול בבוקר. הוא קיבל את הדיווח לגניבה ואף אמר, שידוע לו מי גנב מהשגרירות. הוא סרב לחשוף את המידע אז וגם כעת לא שיתף אף אחד מהצדדים.
לאחר כחמש דקות שיחה, הושיט הקצין את ידו לפנים. פרוט תפס את ידו ולחש דבר מה באוזנו. הקצין קפץ בבהלה ושלח את ידו השניה לנשקו. פרוט שיחרר את אחיזתו, נותן לידו של הקצין ליפול לצידי גופו. הקצין, הינהן בראשו פסע לאחור, סימן לאנשיו וכולם נעו לעבר היציאה מסקטור השגרירות. הרוטקואים חזרו לשגרירות, סוגרים את ענפי הכניסה בפני מבקרים.
הסיבה לשינוי הקיצוני של קצין המשמר – הקלה ואימה – כשפרוט הצטרף לשיחה בינו לבין נציג הרוטקוא, התבררה לדוד ברגע שהקצין חלף על פניו, בדרכו לעבר היציאה מהסקטור. תג השם התנוסס על המדים. "קצין משמר תחנת החלל "קצ"ה" מס' 225890 – דיק ורן", הקצין שניטרל את פרוט אתמול.
"על מה זה היה?" שאל דוד כשפרוט חזר.
"אחד מתכשיטי הקן נעלם," הסביר פרוט. "לדבריו של הציפור המגן, לקחתי ממנו את הפרטים אתמול והתחייבתי שהתכשיט יחזור עד היום בבוקר. כמו כן, קצין המשמר דיק ורן כמעט איבד את ידו הימנית כשהושיט אותה לפנים. הרוטקואים נוגסים במה שמוגש להם והמקור הזה אינו רק ליופי."
דוד היה בהלם. כמות המידע הדרוש לרובוט נימוסים והליכות היה מדהים. אך מה שהדהים אותו ביותר היה, שהספיקה שיחה אחת כדי להחזיר לפרוט סגנון דיבור של רובוט מנוסה ולהפסיק עם הניסוח הנוקשה, שרבים מהרובוטים החדשים נוטים להשתמש בו.
"ולמה הם התווכחו?"
"הציפור המגן דרש לזמן אותי על מנת להודות לי בשם השגריר בעוד שקצין המשמר טען שהדבר אינו אפשרי עקב שהועברתי לתפקיד אחר."
"ומה קרה לתכשיט?"
"התכשיט נמצא במקומו בשגרירות היום בשעות הבוקר."
"תוכל להסביר לי איך ידעת?"
"תכשיטי הקן נחשבים לאחד הפריטים היותר מוגנים בתחנה. הם לא שווים הרבה מכיוון שרובם עשויים מחומרים ממוחזרים מכוכב הבית של הרוטקוא. כלומר, שמי שגנב את התכשיט היה מעוניין במעשה ולא בשווי המעשי שלו. עונה זו, היא עונת החיזור של הדירעורבאים. בגזע זה הנקבה מפגינה את יכולותיה הפיזיות על ידי גניבת חפצים מאובטחים והשבתם למקומם בתוך עשרים וארבע שעות – זמן מקומי."
"אני מבין את פעולת הגניבה, אך מדוע להחזיר את מה שנגנב?" שאל דוד מבולבל.
"אם אתה חושב שקשה לגנוב משהו, נסה לפרוץ למקום ממנו גנבת אותו מלכתחילה ולהחזיר אותו מבלי להתפס. כמו כן, כשאתה מחזיר את החפץ אתה מפגין גם חוסן נפשי. אינך כבול לרכוש ולרגשות עליונות, שהדירעורבאים רואים בהם בזויים."
"כיצד היית ממשיך מכאן?" שאל דוד.
"הייתי ניגש לנסיכת הדירעורבאים ונותן לה את קוד הגישה למנהרות התחזוקה בסביבת השגרירות של הרוטקוא. הייתי צריך לוודא, שאני עומד במילה שלי", השיב פרוט במה שנשמע כמעט שובבי.
מפגש שני – חצר המלכות
"איך אתה בכלל יודע שמדובר בנסיכה?" שאל דוד, כשיצאו מרכב השינוע המהיר.
"הנסיכה היא היחידה שיכולה להתמודד עם ההשלכות והסיכוי להתפס בעת גניבה מרשימה כזו," ענה פרוט ללא שהות. "חוץ מזה שאר הדירעורבאים בתחנה הם זכרים."
דוד הביט בפרוט וצחק. איך הרובוט יצא למסע הרג חסר מעצורים? במהלך שנות פעילותו הוא פיתח אישיות וחוש הומור. דוד היה חייב להודות שהוא מתחבר לפרוט הרבה יותר משמתאים לתפקידו.
ארמון הדירעורבאים – דירעורבאים כולם בני מלוכה, לכן כל מבנה בו הם מתגוררים מיד מקבל את התואר ארמון – ניצב בסקטור אלפא-086, אחד הסקטורים הישנים בתחנה. מכיוון שהדירעורבאים העריכו ניתוק מרכוש, ויכולות פיזיות מרשימות האזור הפך לשטח פראי יחסית. צמחיה בלעה את הטכנולוגיה וחיות שונות ומשונות מכוכבי הממלכה הדירעורבאית חיו באין מפריע.
פרוט הוביל אותם בתוך סבך שיחים שהגיע עד לגובה החזה, מתחת לשורשיו של עץ עצום שגדל בתוך אולם, שמטרתו נשכחה עם השנים. ממש מתחת לעץ, מוקם פתח גישה למנהרות התחזוקה. הפתח נראה במצב טוב ושריטות רבות עיטרו אותו – סימן שהרימו והורידו אותו לעיתים קרובות.
פרוט עצר את דוד והביט בעיניו.
"זכור, כולם בני מלוכה. אם הוא מחזיק מגרפה ומפנה את השביל אתה עדיין פונה אליו בתואר הוד מעלתך. חלקם מבינים מספיק את שפתינו כדי להעלב ואנו לא מעוניינים בזה. אני ככל הנראה אוכל לצאת מהמצב בדיבור או לברוח, אבל יהיה חבל לאבד אותך. אתה נראה בן-אנוש נחמד."
פעם נוספת העוקצנות הזו, היכן הוא למד אותה?
פרוט הקיש על המכסה – צליל מתכתי הדהד מטה אך נבלע לחלוטין בצימחיה שסביבם. קול יללה, צווחה וגירגור נשמע מתחת לרגליהם. פרוט השיב באותו אופן, משנה מעט את הסדר ואת הצלילים אך דוד לא הצליח לזהות דבר מעבר לכך.
כעבור רגע המכסה נפתח ומהפתח הגיח, יצור בגובה חצי מטר מכוסה כולו בדים ישנים. רק עיניו – לפחות דוד ניחש שהם עיניו – נראו מבעד לבדים, צבעם כה עשיר שלא ניתן להגביל אותן לצבעים בודדים."
"משהו לא בסדר" לחש פרוט. "הוד מעלתה הנסיכה עדיין לא שבה לארמון."
נהמות ויללות נוספות חלפו בין פרוט לדמות שלפניו הופכות לצורמניות באופן מדאיג.
"דוד, האם בסמכותך להפעיל את משמר התחנה או לקרוא לסיוע רפואי?" שאל פרוט.
"רק אם זה נועד לעצור או לטפל בנפגעים כתוצאה ממכונה שיצאה משליטה" השיב דוד מבלי לחשוב.
"אני מבין" ענה פרוט ולא הרחיב.
הדירעורבאי העביר מבטו המשונה בין פרוט לבין דוד.
"למה… את… לא..לא.. הוד-מעתה?" פנה היצור בגימגום לדוד.
"הוד מעלתך," החל דוד לענות מבלי לדעת כיצד לסיים את תשובתו, הוא כלל לא הבין את השאלה. "אנחנו נמצא אותה" ניחש את מה שרצה הדירעורבאי רצה לשמוע.
"מ-מ-מהר… ב-ב-בקשה." עיניו של היצור שינו צבעם לכחול עמוק יותר מכל כחול שדוד הכיר.
פרוט קד לפנים ודוד עשה כמותו ומיד הם פנו לאחור והחלו לנוע לעבר רכב השינוע המהיר. דוד התקשה לעמוד בקצב, פרוט נע במהירות כמעט רץ.
"מה קרה?" שאל דוד, "מדוע אנחנו רצים?"
"אני חושש, שמשהו נורא קרה לנסיכה. ואם אני צודק ייתכן שהתחנה כולה בסכנה."
מפגש שלישי – קורבן
דוד היה בהלם שהם מצאו אותה בכזו קלות, כאילו פרוט ידע בדיוק היכן היא נמצאת. אולי מעגלי הזיכרון שלו שמרו חלק מהמידע, אך הגישה אליו נפגעה ומאפשרת רק גישה מוגבלת?
באחת ממנהרות התחזוקה בסמוך לשגרירות הרוטקוא, נחה מכוסה במצע עלים דקיק גופה קטנה – הנסיכה הדירעורבאית, לדבריו של פרוט. דוד לא העז להסתכל מתחת למעטה העלים.
"אם התכשיט הוחזר לקן, משמע שהיא מתה היום בשעות הבוקר" הסיק דוד.
"אני חושש שהיא מתה הרבה קודם לכן," סתר אותו פרוט. "את כיסוי העלים אני שמתי עליה, בהתאם למנהגם. אתה יכול לראות את תביעות הרגליים שלי בכל האזור, כנראה מחיפוש העלים. אף אחד אחר לא היה כאן."
"אבל זה אומר שמישהו אחר החזיר את התכשיט במקומה!" התפלא דוד. "מי יעשה דבר כזה?"
"ישנו רק גזע אחד, שאני יכול לחשוב עליו" השיב פרוט לאחר רגע של מחשבה. "הקורית'ל בסקטור גמה-653, גזע חדש שהתגלה."
מפגש רביעי – תקלה
הסקטור לקידום יחסים עם גזעים חדשים שיתגלו היה אחד המראות המופלאים ביותר בתחנה. אזורי מחיה הבנויים מכמעט כל חומר מצוי בגלקסיה. המרכז פרסם, שמקרה חמור של אלרגיה לחומרים לא התרחש כבר למעלה ממאתיים שישים שנים ארציות. מאכלים שונים ומשונים, מתקני רפואה מתקדמים והכל בסקטור אחד.
"כמעט ואין מידע על הקורית'ל" סיפר פרוט לדוד בדרכם לסקטור גמה-653. "בהיותם גזע חדש שהתגלה לא מזמן, אנחנו יכולים להתבסס רק על דו"חות התצפית שבוצעו על כוכב הבית שלהם. על פי הדו"ח מדובר בגזע של צמחים תבוניים. לא זוהה שום אמצעי מלחמה בכוכב, וכל הגזעים מהתבוני ביותר ועד המשני ביותר פעלו יחד להשגת מטרות משותפות. לא זוהו יכולות טלפתיות. כל הפרטים האלה העניקו לקורית'ל דירוג שלוש – פצפיסט.
הקורית'ל נראו כמו פרחים סגולים עם מרכז חושתי בגווני צהוב. גודלם נע בין סנטימטר – זרע – לבין עשרות מטרים – עץ זקן.
דוד ופרוט עמדו בכניסה לאזור המחיה המיוער – האזור אותו הקורית'ל בחרו – גדרות משמר התחנה מנעו גישה לציבור הרחב. הגדרות חסמו את הגישה לדלת אוטומטית כבדה. קיר אחד של אזור המחיה היה עשוי חומר שקוף, כך שניתן להשקיף פנימה מבלי להכנס – שיעור שנלמד אחרי שהגרורלק אכלו את כל מי שנכנס לבדוק את אזור המחיה שלהם.
הם הציצו פנימה וראו שחלק מרצפת היער נצבעה באדום ארגמני. על פי דיווחי החדשות פרוט הרג את כל הנציגים הדפלומטיים שהיו בתחנה. בנוסף לשבעה נציגים אנושיים, שבאו לעצור אותו.
פרוט שבר את הגדר החיצונית ודוד הצליח לפרוץ את המנעול האלקטרוני על הדלת האוטומטית ולאפשר להם גישה למקום.
הם פסעו לתוך יער. מדהים מה המהנדסים הביולוגים יכולים ליצור. אזור מחיה חי ונושם בתוך תחנת חלל. פרחים בצבעים שונים, עצים ושיחים הקיפו אותם מכל עבר. קולות חרקים, ובעלי חיים שדוד לא הכיר נשמעו מסביב. הם ניסו לחקות את צעדיו של פרוט בפעם הראשונה שהגיע לכאן אך, כמות הצמחיה וטביעות הרגליים במקום הפכה את המשימה לבלתי אפשרית.
"אין דרך להמנע מכך" לחש דוד, קולו נשמע זר במקום.
"צריך לחקור את האזור האדום" אמרו שניהם באותו הזמן, רק שדוד הוסיף "ולהסתכן בחזרתה של התקלה".
פרוט לא הגיב.
הם פסעו לתוך האזור האדום, האדמה והצימחיה עוד לחים מהדם שנשפך עליהם. פרח סגלגל וקטן צמח במקום, ונראה שהוא ממש שותה את הנוזלים המבחילים שנספגו באדמה.
כשהתקרבו אליו, הפרח נסגר מעט, נפתח ונראה שעלי הכותרת שלו נעים בקצב. כעבור רגע שב למלאכת היניקה.
"אני נזכר" מלמל פרוט, "הייתי כאן."
"על גופתה של הנסיכה היו שורשים לא מזוהים" המשיך פרוט. "זה מה שהביא אותי לכאן מלכתחילה."
דוד התכופף ועמד לגעת בפרח המשונה.
"לא!" קרא פרוט כשדוד הושיט את ידו. "הסיבה שמשתמשים ברובוטים ולא בבני-אנוש למשימות האלה" הסביר פרוט, "היא כי אנחנו הרבה פחות פגיעים לארס."
דוד נסוג ופרוט הרים את הפרח. מתחתיו נחה יחידת ההקלטה האוטומטית של פרוט.
"תראה את זה!" הרים פרוט את היחידה, "חושב שתוכל לתקן ולחבר אותה?"
זה לקח פחות זמן משדוד העריך, היחידה נשמרה כמעט בשלמותה. לאחר כמה רגעים היחידה החלה להציג את שיחתו האחרונה של פרוט.
בסרט עמד פרוט מול שיח עליו צמחו עשרה פרחים סגולים בגדלים שונים.
פרוט נופף בידיו לעבר השיח. "ברכות השמש והשמיים," דובב פרוט את הסרטון ממנו לא בקע כל צליל.
עלי הכותרת על השיח נעו בקצב בתגובה לתנועות ידיו של פרוט. "ברכות קמילה ולידה מחדש גם לך."
"מצאתי ראיות לכך שיצאתם משטח הסקטור. כידוע לכם הדבר הינו אסור עד לקבלת אישור רישמי מהמועצה." פתיחה וסגירת אצבעות בקצב דומה לפתיחה וסגירת עלי הכותרת הפרחים.
"אני יצאתי, אני מצאתי, אני צמחתי."
"מה מצאת? וממה צמחת?"
"מצאתי מקום, מהכל אני צומח. בכל מקום יש רק אני. באדמה, בעצים, בחיות."
הבזק תנועה מהיר, הפרחים שיגרו משהו – זרעים? – לעבר פרוט, אך גופו המתכתי לא איפשר להם לחדור.
ההבנה הכתה בפרוט ברגע.
"הוא לא פצפיסט!" צעק פרוט ליד דוד. "הוא צמח משתלט! זו הסיבה מדוע כל צורות החיים בכוכב הבית שלו פעלו בסינכרון! ישנה רק צורת חיים אחת והיא בולעת לתוכה את הכל!"
בתנועה מהירה שלח פרוט את ידו לפנים, תופס זרע, ששוגר ממרכזו של הפרח הסגול שעד לפני רגע מצץ את הדם מהקרקע.
ללא אזהרה הרים פרוט את דוד על כתפו והחל לרוץ במהירות לעבר היציאה. עכשיו דוד הבחין בהם. פרחים סגולי קטנים מבצבים על ענפים, על בעלי חיים, שיחים, אפילו חרקים שנעו במרחב המחיה המיוער. כולם היו מופנים אליהם. ואז הוא שמע את זה. צליל חלוש של משהו קשה מתנגש בחומר מתכתי.
"הפרחים משגרים את הזרעים לעברנו! לעברי!" חשב דוד אחוז אימה. "מה יקרה אם אחד מהם יפגע בי? הוא לא באמת רצה לדעת את התשובה לשאלה הזו.
פרוט רץ במהירות המרבית שאיפשרו לו רגליו המתכתיות. הוא נעזר בכל תמרון אפשרי כדי למנוע מדוד להיפגע אפילו מאחד מהזרעים הללו. הוא זינק, השתטח, הטעה הצידה אך תמיד שמר על כיוון לעבר היציאה.
לפתע גפנים החלו לנוע ברחבי היער, מנסים להכשיל את פרוט או לתפוס את דוד.
"תתכופף ותאחז בי חזק!" פקד פרוט. הוא הגביר את קצב הריצה. דילג מעל הגפנים, חסם אחרים.
"אין סיכוי שאצא מפה חי" חשב דוד לעצמו. כמעט באותו רגע מתוך הצמחיה, נגלתה לעיניהם הדלת החוצה. הם היו במרחק צעדים בודדים בלבד ממנה, כשהבחינו בגפנים המנסים לחסום אותה. פרוט שלח את ידיו נאחז בגפנים, קפץ במהירות הצידה, מנצל את התנופה לקרוע את הגפנים. זרעים נוספים נורו, אך הזינוק של פרוט גרם הם לפגוע בדלת.
הם ניצלו את ההפוגה כדי לפתוח את הדלת ולצלול בעדה, בריחתם מלווה בצליל נקישת הזרעים על הדלת.
דוד הסתובב במהירות ונעל את הדלת האוטומטית מאחוריהם, כורת מספר גפנים שהצליחו להשתחל החוצה בתהליך הנסיגה שלהם. הגפנים התפתלו על הרצפת התחנה, גם לאחר שהתנתקו מהצמח המרכזי. פרוט דרך עליהם מספר פעמים עד שהפסיקו לנוע.
"זו הסיבה ש-ש-ש-… הרגתי אותם" גימגם פרוט. "הקורית'ל מסכנים את כל החיים בגלקסיה."
"אני מבין" לחש דוד. "עשית את הדבר הנכון."
קול צעדים נשמע מאחוריהם.
קצין המשמר דיק ורן עמד ונשקו – תותח אנרגיה נייד – מוכן בידיו.
"הייתה לי תחושה, שתחזור לכאן" סינן דיק בשנאה. "בגללך הם מתים!"
"אתה לא מבין!" ענה פרוט, "זה לא גזע! זה חייזר אחד שבא להשתלט על כולנו!"
"אל תיתן לי את זיבולי השכל האלה! אתמול צרחת שהם נמצאים בקן!" צרח דיק. "אבל ראית בעצמך, שאין שם שום דבר!"
"פרוט!" צעק דוד. "זו הסיבה מדוע מישהו יחזיר תכשיט חסר ערך חזרה לקן!"
"אם יש בו זרעים…" מלמל פרוט.
"חייבים לעשות משהוא עם קפטן דיק, כאן…." סימן דוד.
"תשתקו או שאני מפוצץ את שניכם!" צעק דיק.
ברגע אחד שניהם רצו לכיוונים מנוגדים, קצין המשמר דיק ירה בנישקו, משחרר קרן אנרגיה מרוכזת. הקרן פגעה בגדר הניידת מרסקת אותה לחתיכות. מיד לאחר מכן פגעה הקרן בדל האוטומטית ממסה אותה לשלולית מותכת.
דיק המשיך ללחוץ על ההדק ולכן הקרן המשיכה במסלולה לעבר קצה אזור המחיה, הורגת כל בעל חיים ושורפת כל צמח בדרכה. לבסוף פגעה הקרן בדופן הסיפון, פוערת חור בגוף התחנה. מיד החלה האטמוספירה להמשך מתחנת החלל, החוסר הפתאומי בחמצן חיסל בעשרים שניות את כל היצורים החיים באזור המחיה. לאחר חמש שניות נוספות אמצעי האבטחה נכנסו לפעולה, אטמו את החור בדופן התחנה וקראו לצוותי החירום.
דוד, ודיק שכבו על הריצפה מחוסרי הכרה. פרוט בדק שקצין המשמר שרד, הרים את דוד על כתפיו והחל לרוץ.
מפגש חמישי – תוצאות
כשדוד על כתפו הם שברו כל מחסום, דחפו כל שומר דרך, דוהרים לעבר הקן לפני שיהיה מאוחר מידי. חמש דקות מהרגע בו יצאו מסקטור גמה-653, הם נחתו בכניסה לשגרירות הרוטקוא. המקום היה בתוהו ובוהו מוחלט. ציפורי מגן וציפורי טרף – השומרים – ניסו להרגיע ולהכניע ציפורים בעלי צבעים ותפקידים שונים. התוקפים – בטירוף חסר מעצורים – ניסו לתקוף אותם בכל דרך אפשרית. על כל ציפור שניסתה לפגוע באופן קטלני באחרת, התנוסס פרח סגול קטן.
"איחרנו!" צעק פרוט. "מה עוד נוכל לעשות?"
"תשאיר את זה לי" ענה לו דוד, "לא סתם הקצו למשימה הזו טכנאי בכיר."
דוד שלף מכשיר קטן מכיסו ובשניות פרץ למערכת האבטחה של הקן – מערכת שהוא היה אחד המובילים בהתקנתה. הוא שינה את הגדרות המערכת, מגדיר פרחים סגולים כאוייב בעדיפות עליונה. המערכת המתקדמת הגיבה מיד, צדה את הפרחים מבלי לפגוע בנשאים.
"פרוט!" צעק דוד מעל המולת הקרב. "הרוטקוא המגינים לא יודעים להזהר מהפרחים! גם אם הם יצליחו לנצח בקרב, הם יאלצו להלחם שוב מחר!"
פרוט הנהן ורץ לעבר שגריר הרוטקוא והמגן הראשי בולט בצבעיו האדומים והשחורים. הוא צווח, קרקר נופף בידיו מצד לצד למעלה ולמטה בבהילות.
המגן הראשי צווח בתשובה. הצווחה הבאה עברה בסוג של מערכת כריזה מרכזית. לפתע המגינים החלו לתקוף את הפרחים שעל הרוטקוא התוקפים. כל פרח שנפגע, שיחרר את רוטקוא עליו רכב משליטתו.
חדורי מטרה ובסיוע מערכות ההגנה החדישות הצליח הרוטקוא להכניע את הקורית'ל-רוטקוא. קריאות, ציפצופים וניפנופי כנפיים וזנב נראו מכל עבר. דוד ניחש שמדובר בקיראות ניצחון.
"פרוט" קרא דוד לרובוט כשזה חזר למקום בו המתין לו. "הדו"ח שלי למועצה המרכזית מוכן."
"אני מבין את הסיכון בהחזקת רובוט המסוגל להרוג בשירות פעיל", השיב פרוט בעצב.
"אקבל את גורלי. מה שלא יהיה, הוא בוודאי יהיה טוב יותר מהעבודה הזאת, אני מותש" הוסיף פרוט במעט הומור עצמי.
"אני אמליץ לוועדה המרכזית בתחנה לחזק את תוכנת שמירת החיים שלך, להמשיך את שרותך בתחנה ואף אמליץ על אות כבוד – מגן התחנה – נראה לי מתאים."
פרוט – כדרכו, כששמע משפטים שגרמו לו לאי נוחות – לא הגיב.
מפגש שישי – דיק וקלן
קצין המשמר דיק ורן שכב על רצפת התחנה. כל גופו כאב וראותיו שרפו. גופו לא הגיב היטב לנפילת הלחץ הפתאומית ולמחסור הרגעי בחמצן. סביבו פעלו רובוטי אחזקה מסוג C.L.N., מנקים את איזור המחיה ההרוס. הם פעלו ללא לאות, מפנים את הגופות והצימחיה למתקן שריפה נייד.
דיק הבחין בתנועה סמוך למקום בו שכב. קצה גפן על הרצפה לידו התנועע מעט. הוא התקרב לבחון אותו מקרוב.
כשהיה במרחק נגיעה מהגפן הבחין, שחלק מהגפן נפתח ומשהו ניסה להפלט החוצה – זרע.
הוא בדיוק עמד להושיט את כף ידו ולקלוט את הזרע, כשהרובוט קלן-379 רמס ברגליו את הגפן ואת הזרע, בדרכו להשליך שקית של זבל ביולוגי למתקן השרפה.
דיק קילל חרש התרומם על רגליו, פנה למרפאה ורק קיווה, שביום מן הימים יצליח לשכוח את היומיים הכי גרועים בחייו.