״לא להשתין לפני הבדיקה״ מתריעה ברטט תזכורת הטלפון של דפי על השידה ליד המיטה.
״זהו סיימתי עם כל הבלאגנים האלה, מהיום אני בנאדם אחר״ אומר גדי שיושב בסלון לתוך מיקרופון המדונה המחובר לאוזניות הענק המכסות את אוזניו. בזווית העין הוא רואה מעבר לדלת הפתוחה של חדר השינה את דפי קמה מהמיטה חצי ערומה.
״ראית את התיק שלי?״ היא לא נותנת לכך שהוא לא יכול לשמוע אותה למנוע ממנה מלשאול. מאחר והתגובה ממאנת לבוא היא שואלת שוב, הפעם בקול חזק יותר.
״אני עם אוזניות״ הוא צועק, כמעט מפשיל את אחת האוזניות אבל ברגע באחרון מחליט שאין באמת צורך בזה וחוזר להתעסק בקססונית שמונחת בין רגליו מעל הביצים.
״אני כבר למדתי לא להתעסק עם השטויות האלה״ הוא אומר לאוזנייה, מתעלם או לא שומע את חריקת האופנוע הנשמעת מבחוץ כשדפי שולפת מהתיק (שהיה בסוף על המתלה בכניסה לבית) ערכה לבדיקת הריון.
דפיקה בדלת נשמעת ברגע בו דלת השירותים נסגרת מאחוריה. גדי לא שומע.
״אני יודע שאחרי זה צריך לשלם על זה בגדול״ הוא ממשיך.
״כוס אמק״ מסננת דפי כשמוצאת את כוס ההשתנה החד פעמית ומגלה בדל ג'וינט נח בתוכה.
״כוס אמק ערס״
״גדי, גדי, מישהו בדלת״ היא צועקת כשעצמת הדפיקות בדלת מתגברת. היא מתיישבת על האסלה ומשתינה ישירות על המקלון, וממלמלת קללה נוספת כשטיפות שתן פוגעת באגודל שלה שמחזיק את המקלון. כל הבית מאפרות ואתה פאקן זורק את הבדל לכלי הראשון שאתה רואה, היא מדמיינת את עצמה אומרת לו את זה.
״אם הם לא פותחים אני עף מפה״ כותב השליח שמחוץ לדלת בצ'אט טלפוני משלו תוך כדי שממשיך לדפוק.
״אני ממהר טילים״.
״אני באה״ צועקת דפי, מניחה את הבדיקה על המדף בשרותים ויוצאת לכיוון דלת הכניסה לבית. ״יא מגעיל״ היא מסננת כלפי גדי שעדיין נמצא עם הקססונית בין הרגליים כשחולפת לידו, בטוחה שהוא מאונן.
״חבילה עבור דפי וגדי לניגשטיין, אני צריך שתחתמי כאן״ אומר השליח בקוצר רוח כשהיא פותחת את הדלת. מוסר לה את החבילה ומסתלק במהירות.
״אה אתה מכין שאכטה״ היא אומרת כשמתיישבת על הספה ליד גדי, ״חשבתי שאתה מביא ביד. אה אתה עובד? טוב, שאולי שלח לנו חבילה ממצרים. מתנה לחתונה״ היא אומרת. גדי שוב מנסה את הג'סטה העדינה של כמעט להוריד את האוזניות אבל מבין מהמבט של דפי שמרחב התמרון שלו הגיע לקצה ונאלץ באמת להוריד אותן הפעם.
״חבר'ה אני עמוק בחפירות בפירמידות, טוב לא בדיוק בפירמידות, אבל איפשהו באזור…מצטער שלא יכולתי להגיע לחתונה, אבל שולח לכם משהו קטן מכאן, רק אל תספרו לאף אחד… אוהב ומתגעגע, שאולי״ מקריאה דפי מהפתק שבתוך החבילה. מתוך גרב צבאית מגולגלת היא מוציאה חפץ קטן ומוזהב שנראה כמו חרק. דפי מדמיינת את עצמה אומרת לשאולי ״אמיתי? אתה לא בא לחתונה שלי ופאקן שולח לי פסלון מכוער שקנית בחנות מזכרות ב500 לירה מיצרית?״
היא אומרת לגדי ״תראה מה זה. פסלון של חרק שנראה יותר גרוזיני ממצרי״
״זאת חרפושית״ גדי עונה לה, ״המצרים סגדו להם פעם כי הם באים מהזבל״ ובברור הוא מאוד מרוצה מכך שהוא ידע לזהות את הפסלון והיא לא. ״תביאי שנייה״ הוא אומר לה ובוחן את הפסלון. יש שם כפתור קטן וכשהוא לוחץ עליו הפסלון נפתח ויש שם משהו שנראה כמו מה שנשאר ממה שהיה פעם קלף פפירוס. ״מה זה?״ היא שואלת, ״לא יודע״ מושך גדי בכתפיו, מנסה להרכיב מחדש את האוזניות. דפי הופכת את הפתק, בצד השני שלו כתוב ״נ.ב נסו לא ללקק את הקלף, בטח לא ביחד…״.
״מה לעזאזל הוא רוצה החבר שלך?״, חוסר העניין בו היא אומרת את זה מבהיר לגדי שעכשיו זה הזמן להרכיב מחדש את האוזניות.
״אם שאולי אומר לא לעשות משהו את יודעת כבר למה הוא מתכוון״ עונה גדי וכבר בא להיעלם לתוך עולם האוזניות מחדש, אבל המבט של דפי מבהיר לו אחרת.
״הנה״ הוא אומר ומלקק את הפפירוס הקרוע. דפי לוקחת את הפפירוס ממנו ומלקקת גם.
״אני הולכת להכין קפה״ היא אומרת.
״עדיין לא מרגישה כלום״ היא אומרת כשמסיימת ללגום מהקפה, הרגליים היחפות שלה מונחות על השולחן בסלון.
״גם אני״ אומר גדי. רבע שעה מאוחר היא יורדת מעליו ערומה ונזרקת על הספה מתנשפת, שניהם מנסים להסדיר את נשימתם.
״מה דה פאק היה הדבר הזה?״ היא תוהה עדיין מתנשפת.
״לא יודע״ עונה גדי ומשחק ונוגע בזין שלו שעדיין מרוח בשילוב של זרע ונוזל הכוס שלה שמריח לו מוזר. שיט, היא עומדת לקבל, הוא חושב.
שוב דפיקה בדלת. דפי שמה עליה משהו, תוך כדי שהיא צועדת לדלת היא מסתחררת וכמעט נופלת.
״מה קורה לי? אני מרגישה משהו״ היא חושבת לעצמה. הדפיקות בדלת מתעצמות ולרגע היא נתקפת בפרנויה קלה. מביטה לכיוון גדי שכבר הרכיב את האוזניות בחזרה ולא שומע כלום. לפחות הוא לא צועק שטויות לאוזנייה שוב.
מבעד לחור ההצצה שבדלת היא רואה זוג, איש ואישה, עומדים ומחכים. ״רגע, הגבר נראה מוכר״ דפי מגניבה מבט מהיר בגדי שבסלון, ״רגע הוא נראה ממש כמו גדי״ היא חושבת לעצמה. ״פאק הוא נראה ממש כמו גדי״. הגבר שמאחורי הדלת, שנראה ממש כמו גדי דופק על הדלת ביותר ויותר עצבנות. לרגע הוא זז ודפי יכולה לראות את האישה שאיתו.
היא פולטת צעקה ונעמדת היסטרית עם הגב לדלת. מיד גדי קם ומעיף בטעות את הכססונית שהגיעה איכשהו לכיסא, הוא בטוח שדפי הולכת לצאת עליו שכל הרצפה קססה אבל היא עדיין עם הגב לדלת במבט מוטרף.
״מי זה?״ הוא צועק לה, בקושי נעמד על רגליו ומתחיל ללכת סחרחר בזיגזג לכיוונה. ״מי זה?״ הוא ממשיך לצעוק לאחר שנפל ישירות על הקססה, הדפיקות מאחורי הדלת נעשות מחרישות אזניים, דפי מסתובבת בלחץ ושוב מביטה בחור ההצצה. הגבר שבחוץ מפסיק לדפוק, מוציא מפתח מכיסו ומכניס אותו לחור המנעול.
דפי נועלת מהר את הדלת עם השרשרת החלודה, לא מורידה את העין מחור ההצצה.
״זה אנחנו״ היא אומרת.
גם לדפי, זאת שמחוץ לדלת, יש משהו ביד, אבל זה לא מפתח, זו בדיקת הריון חיובית.
המפתח מסיים להסתובב והגבר פותח את הדלת אבל אחרי כמה סנטימטרים זו נחסמת שוב בזכות השרשרת.
״תקראי לגדי״ אומר גדי, מסתכל על דפי מבעד לפתח הצר.
״זה לא יכול להיות, זה הטריפ הדפוק הזה שהחבר הבן זונה של בעלי הבן זונה שלח לנו,
זה לא יכול להיות, אני הוזה, אני רק צריכה לנשום, זה תכף ייגמר, אלה בטח השכנים, פאק אני עושה פדיחות״
״היי, סורי, זה לא זמן טוב״ דפי אומרת לגדי ודפי בחיוך מלא פאניקה.
״תחזרו מאוחר יותר, טוב? כיף לראות אותך ענתי, התגעגעתי, אבך תחזרו מאוחר יותר טוב? אני ואת נשב לקפה, יש לי מלא מה לספר לך, אבל תלכו עכשיו בבקשה, זה זמן ממש גרוע״
״דפי. תקראי לגדי. עכשיו.״ אומר הגבר לדפי מבעד לפתח. ״אנחנו לא השכנים שלנו, אנחנו אתם. תרגעי. תקראי לגדי.״
דפי מהנהנת, טוב פאק איט זה כולה טריפ, היא מסתובבת ורואה את גדי מעולף על רצפה מלאה בקססה.
״הוא התעלף״ היא אומרת לגדי שמחוץ לדלת.
״כוס ראבק!״ גדי צורח על דפי בחדר המדרגות. ״הם כבר ליקקו את הקלף! אמרתי לך שאנחנו נאחר! אמרתי לך ואת התעסקת עם.. עם.. אני לא יודע עם מה התעסקת אבל עכשיו הם כבר ליקקו את הקלף וזה מאוחר מדי! כוס ראב-ראבאק שלך!״
גדי שמחוץ לדלת לוקח נשימה עמוקה בעיניים עצומות ומדבר הפעם לדפי שבתוך הבית, בטון כביכול רגוע אך תקיף.
״דפי. תקשיבי לי טוב. אתם לקחתם טריפ שהגיע מהפירמידות. את יודעת מי בנו את הפירמידות? אם את אומרת לי המצרים או העבריים אני דוחף לך אצבע לעין״ -דפי מתרחקת קצת מהפתח- ״חייזרים מזויינים בנו את הפירמידות ושכחו שם חומר. את על החומר הזה עכשיו. חומר שחייזרים שכחו בתוך חרפושיות לפני ארבע אלף שנה. אז קודם כל מזל טוב על התינוק, הוא הולך לצאת קצת חייזרי, עכשיו תפתחי את השרשרת כי אני צריך לנער את עצמי.״
דפי מתחילה לצחוק צחוק מאני. היא מסירה את השרשרת מהדלת וגדי רץ לתוך הבית. דפי נשארת בחוץ ומסתכלת על דפי ישר בעיניים. ״הוא משקר.״ דפי שעדיין מחוץ לדלת אומרת לדפי שבבית.
״אנחנו לא איחרנו בגללי. אני אמרתי שאני מוכנה ואז הוא אמר טוב אני נכנס רגע לשירותים ואת יודעת איך זה איתו, אז הבנתי שיש לי זמן ונכנסתי לאינסטגרם, ואחרי שעה הוא ייצא מהשירותים ובדיוק הייתי באמצע סרטון של מישהי שנותנת עצות לתקשורת מקרבת בין בני זוג, אה את גם עוקבת אחריה בעצם, בקיצור רציתי לסיים את הסרטון והוא החליט שבגללי אנחנו מאחרים. אז אמרתי לו ש..״
״תגידי לי ידפוקה, על זה הוא משקר? לא על זה שחייזרים דחפו בולים בזמן שהם בונים פירמידות והשאירו חומר על כדור הארץ כי אני לא יודעת מה, פחדו מהמשטרה האינטרגלקטית, ועכשיו יהיה לי תינוק חייזר? את בטוחה שהוא משקר לגבי בגלל מי איחרתם?״
״אה לא, החלק הזה נכון דווקא. חוץ מהקטע עם המשטרה האינטרגלקטית, אין כזה. כנראה החייזרים באמת פשוט שכחו את החומר.
תביני, אחרי כמה ימים הטריפ לא עבר. אני לא התלוננתי, כן? הזיונים היו משהו פסיכי. ואני נשבעת לך באלוהים שגם השתנה לו הזין, לא בקטע שהוא גדל אבל הוא התחיל לזוז כמו לטאה כשהוא בפנים ועפתי על זה.
אבל גדי התעקש שנטוס לשאולי לשאול אותו מה הקטע והוא סיפר לנו ש.. טוב גדי כבר אמר לך בעצם. זה מה שהם חוקרים שם עכשיו בפירמידות. שאולי הביא לנו משהו להרגיע את הטריפ והזיונים חזרו להיות כמו פעם. כשחזרנו לארץ התחלתי להתעסק עם כל השיט של ההריון, עזבי זה סיפור מהתחת, גדי שוב בלבל תמוח לאוזנייה כל היום, אתמול הייתי באולטרסאונד ונחשי מה? תינוק רגיל לגמרי רק עם מבנה מוח אחר. אבל נראה רגיל לגמרי!״
דפי שבתוך הבית לא האמינה שככה היא נשמעת.
״ואז אמרתי לגדי, חייבים עוד מהחומר הזה. זה הטריפ המושלם. בוא נטוס לשאולי ונבקש ממנו עוד בול. ישר הוא הסכים. כנראה כי אמרתי את זה כמו שהבחורה מהאינסטגרם מסבירה איך לדבר לגברים.״
״תתעורר אח שלי. וואי היא תהרוג אותך על כל הלכלוך על הרצפה. שומע אחי?״
גדי המעולף פתח עיניים אבל אף שריר אחר בגוף שלו לא זז.
״אח שלי, תגיד את האמת אחי. ליקקתם את כל הקלף? או שנשאר משהו?״
דפי שבתוך הבית שמעה את ההתרחשות בסלון אבל היא העדיפה להמשיך להקשיב לעצמה.
״אז הגענו לשאולי והוא אמר שאין עוד חומר. טוב, ישבנו על שכטה ואז הוא סיפר לנו שהוא גילה עוד חרפושית, אז הוא הריץ עליה כמה בדיקות ומה מסתבר? אם את פותחת אותה את יכולה לחזור בזמן פעם אחת לאיזה נקודה בזמן שאת רוצה. החלטנו שנחזור ליום שקיבלנו ממנו את החבילה וניקח את הקלף פפירוס מעצמנו מהעבר. אבל איחרנו, לא בגללי!״
״דפי.. אם לא הייתם מאחרים.. מה הייתם עושים?״
דפי שמחוץ לבית נכנסה לאט ולא אמרה כלום.
״דפי.. מה הייתם עושים? מה הייתה התוכנית?״
עוד דפיקה בדלת. רגע, זו לא דפיקה, זו מחיאת כף. גדי מחא כף? מוזר, דפי הסתובבה לסלון וראתה את בעלה שרוע על הרצפה עם פרצוף מלא קססה ודם. גדי רכן מעליו, האקדח עדיין מכוון לראש של בעלה, וזז לאט לכיוון הראש שלה. ״דפי, נשאר להם קצת. הם לא ליקקו את הצד השני של הקלף״, ולחץ על ההדק.