"שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד: בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו–וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. ג וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת; מְלֹא כָל הָאָרֶץ, כְּבוֹדוֹ".
ישעיהו ו' 1-13
כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף" ( ישעיה יד' כט),
"על גחונך תלך ידיך ורגליך תחסר לא תישאר לך אוזן ולא כנף…" ( ספר אדם וחוה כו, ג ),
"והנחש היה ערום מכל חיית השדה אשר עשה ה' אלהים…" (בראשית ג, א)
הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבות וכרת את האשרה, וכיתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן" (מלכים ב' יח, ד)
אבא, מה אתה מצייר?
זה איש הברזל!
אבל אבא, למה אתה מצייר אותו?
אני שמח שאתה מתעניין נחשון, יש לי רעיון מקורי שיכול להביא שינוי לאנשינו, אם אפשר לקרוא לנו בשפת בני האדם – אנשים.
אבא, למה צריך שינוי?
נחשון, אתה זוכר למה גרשו את סבא מגן העדן?
זה כי לא הצלחנו לשמור על עץ הדעת? נכון אבא?
כולרות הכרובים, זה בערך מה שפורסם, אבל הסיבה האמיתית היא פוליטיקה!
אבל אבא, איך זה יכול להיות שהייתה פוליטיקה בשמיים… פוליטיקה בגן העדן?
תתפלא בן, אבל כשיש יותר ממודעות אחת ויותר מדרך אחת ויש גם שאיפות, קנאה, שכר, טובות הנאה ותאווה, אז גם יש פוליטיקה מלוכלכת ממש כמו אצל בני האדם.
כן אבא,
הם תפסו עלינו טרמפ – "מפלגת ההולכים על ארבע – השמימיים" הכרובים המחורבנים כולרות. כל הסיפור של עץ הדעת היה אירוע פלילי עצמאי ונפרד של ראשוני בני האדם והם אלו שהפרו את הצו החמור על בסיס החלטה עצמאית!
זה נכון, כולם יודעים בשמיים שראשוני בני האדם, הם הקבוצה הפוליטית היחידה שאולצה בכוח לעזוב את גן העדן!
ההשתלטות של הכרובים על השער, הייתה תחילת הדרך שלנו למטה.
זה אפילו כתוב בשכתוב הקדוש שלהם, שההנהלה השאירה כרוב כונן לשמור על שער הגן עם "להט החרב המתהפכת"
אבא, אז למה סבא לא ארגן תורנות או…
סבא ממש לא היה בקטע של הפוליטיקה ואפילו לא דמיין את ההמשך בחלומות הכי גרועים שלו. סבא היה אידיאליסט אמיתי וירד לאדמה לעזור לראשוני האדם במעבר לחקלאות וקיום עצמי ולימוד רפואה. והכרובים, הכולרות, אכלו בשר אדם והתבצרו והתחזקו להם בשער.
כן אבא, הם חסמו לנו את הכניסה…
כל הסיפור המטופש והמצוץ הזה, על "הנחש הערום מכל חיות השדה" והעונש והשנאה זה פשוט פרופגנדה זולה, שסופרה ושוחזרה במשך מאות שנים עד שאף אחד מבניהם של ראשוני האדם המסכנים, קצרי החיים, כבר לא זוכר אותנו לטובה.
תמיד סימלנו את החיבור בין שמיים וארץ והקטירו לנו קטורת בבית המקדש.
הכוהנות של אימא אדמה אחזו בנו בזמן התפילה בטכסי הזריעה והקציר. בלעדינו החיים של ראשוני האדם היו בלתי נסבלים, אפילו אש בסיסית לא הייתה להם.
מזל שסבא הצליח לשרוד את הימים הקשים ע"י אכילת זנבו שהתארך בדרך נס.
תמיד צעדנו זקופים לצד ראשוני האדם, מאבטחים, מלמדים, מנצלים את יכולתנו הטבעית להשיל את עורנו ולחדש את גופנו, כדי לגונן…
אבל אבא, איך זה שעדיין משתמשים בסמל שלנו כסמל הרפואה?
נחשון חביבי, סבא שלך היה מרפא אדיר ונחש מבורך, בטח שמעת איך בימים הראשונים של ההתיישבות על הארץ, בייחוד אחרי המבול, סבא שלך הציל את כלל האנושות מכליה.
אפילו בשכתוב הפופולארי, משה הנאמן, בעל מטה הנחשי, (שהיה נאמן לנו תמיד) בנה והשתמש בצלם הנחושת העתיק של נחושתן, כדי לרפא מחלות זיהומיות.
כן אבא, סודות הצמחים…
אם אנחנו כאלה רעים, מדוע משה הנאמן בחר דווקא "בנחש הנורא והרשע" כסמל לאמונתו בטוב. הרי בחצר פרעה, המטה שלו הפך לנחש גאה ולא לכרוב שמן על ארבע.
משה הנאמן היה איש מדהים!
תנסה לדמיין את משה הנאמן יורד מההר הקדוש, אחרי פגישה רשמית עם סבא.
למטה חבורת משועממים, חרמנים, בנו כרוב ענק ושמן מזהב כורע על ארבע, רעב לבשר אדם. ברור שמשה הנאמן כעס, הכרובים תמיד התעסקו בפוליטיקה של ההמונים, הסכמים וכבוד הדדי ממש לא דיברו אליהם. כוח פיזי ובשר אדם זה כל מה שעניין אותם
אבל עדיין אותנו זוכרים אבא, נכון?
גם בהיסטוריה האצטקית, סבא שלך הוביל את מסע הנדודים לאורך המדבר, אל הארץ המובטחת בדמות נחש מכונף!
כן אבא, נחש מכונף, נחש-איש עם שש כנפיים
ובארץ סין שאתה כלכך לטייל בה, צלמי הנחשים המעופפים מסמנים מזל טוב.
דרקוניות לבנות שגרות בנהר…
נאגה החביב הקוברה הגדול תמיד מצויר עומד זקוף, מגן על הבודהה החביב מפני הגשם והשדים רעים.
ואלפי שנים אחרי "מרד הים" כמו שקוראים לזה הארכיאולוגים המודרניים של אוגרית, בניהם האבודים של ראשוני האדם מוצאים חרסים וכתובות קיר, המספרות להפתעתם כי הנחש הקדמון הוא חבר של כבוד בחבורת הלוחמים המהוללת שהצטרפה לים במלחמתו בבעל אוכל האדם.
איזו מלחמה זאת הייתה ואיזה כבוד קיבלנו מראשוני האדם, זו הייתה קריאת תיגר הכי רצינית שהייתה על השלטון המרכזי אי פעם, זאת הייתה מלחמת העולם האמיתית הראשונה והדי הקרבות שלה עדיין מהדהדים בכל אתר ארכיאולוגי באזור המזרח הקדום.
תעלולי הנחש הטוב היו הסיפור הכי שלאגר בכל מדורה ובכל לילה סיפרו לפעוטות איך נלחמנו בעופות הדורסים ואיך הבאנו את האש לאנושות.
תבין בן, יש סיפורים שהם גדולים מהחיים וכל עוד הלב ישמע את מה שקרה באמת, הסיפור יחיה לנצח ושום עריכה מכוונת ושקרית של חבורת פרות מכונפות ותאוות שלטון לא תוציא אותנו ממעגל הצדק.
ואני גם יודע מה הבטיחו הכרובים הכולרות למלך חיזקיהו הקמצן שסילק בכוח את צלמו של נחושתן מבית המקדש.
איך הוא לכלך עלינו בעריכה, מלך קקה
זה בטוח כסף, זה תמיד מתחיל ונגמר אצל בני האדם בכסף…
הקטורת לנחושתן הייתה ללא מיסוי מאז ומעולם. ראשוני האדם יכלו להקטיר אותה תחת כל עץ רענן ומעל במות אבן פשוטות וככל שזה היה יותר פופולארי, ככה זה פגע בהכנסות של המקדש והכוונה היא לתפיסה של 360 מעלות, כלומר מזכרות, מסיבות, קדשות.
הכתר לא הרוויח כמעט דבר מאמונת העם וזה עניין שהכרובים ידעו לשחק עליו טוב מאד.
אבל אבא, למה הכרובים לא אוהבים את השרפים?
הם מקנאים בנו, מקנאים שאנחנו יכולים להביא ילדים, לאהוב, לבנות, לנווט, לרפא ובעיקר להשיל את עורנו ולהתחדש!!
יש לנו שלוש זוגות של כנפיים, הם לעולם לא יתנו לנו לרשת את הארץ…
כולרות הכרובים, אבל בקרוב הגלגל יתהפך…
אבא, אפולו היה כרוב?
הוא עדיין כרוב מאופר שלמד ללכת על שתיים והוא שונא נשים ונחשים ידוע!
את דודתך, הנחשה הגדולה מפיתייה, הפיתונית החביבה ויודעת הסוד הוא רצח.
מאמיניו צמאי הדם השתלטו בכוח הזרוע על המקדש של הפיתונית החביבה עם צבא לוחמים, קשתים נאנו-מתוגברים מהאי דילוס.
הלוחמים שחטו את דודתך ושתו את דמה ואת הכוהנות לאלה הם אנסו וקרעו, סימנו בכוויה ומכרו לעבדות.
פושעים, יום יבוא והם ישלמו!
עבור דמה של דודתי וגם עבור עצי הצפצפה המרשרשים שנכרתו בגרזן ברזל.
הצליינים הרבים שבאו לבקר את הנחשה הגדולה ולטייל בחורשת הצפצפה, לשמוע את לחש העלים ולקבל תשובות המוחלטות, נאלצו לשלם סכום מכובד כדי לפגוש באורקל אפולוני נשלט, לועסת עלי קיסוס הלוציגנים כמו פרה על ארבע, ממלמלת נבואות חסרות בסיס ותוכן.
אבל למה לכרות את החורשה המקודשת?
בשביל כוח, בשביל הפוליטיקה.
אבא יש לנו סיכוי?
הם שונאים אותנו…
נחשון, אל תירא, אני נזכר ביום הקודר ההוא, ניצבים לאורך החוף, פליטים, חולים, עייפים, מלאי פחד ומרכבות פרעה בעקבותינו.
משה הנאמן ביקש את עזרתו של הנחש והכה במים עם מטהו הכבד ושרף עבה ומתפתל מגולף לאורכו.
ראשוני האדם היו מבועתים, מעבר לגבעות החול הרחוקות עלה ענן אבק וריח של זיעת גברים וסוסים במרדף. ילדי הספינקס הריחו את ריח הדם המשכר וגרונותיהם וגרזניהם יללו בקול צורם.
לפתע הבריקו השמיים, ברק ארוך וזוהר חיבר בין שמיים וארץ והים הסוער החל לסגת.
ראשי השבטים המכובדים התגודדו סביב משה הנאמן, מנסים להבין את גודל הנס שנגלה אליהם. הפתח שנוצר במים שאב את האוויר ואת השקט וסערה פראית ושחורה עמדה מעלינו ללא תנועה.
הרגשנו כמו עדת כבשים, מחכה למשכוכית שתבחר את דרכה בוואדי. אנשים תקיפים אספו את משפחותיהם כדי להיפרד מהקבוצה המרכזית ולנוע אל מרכבות המצרים, להציע כניעה ולבקש רחמים, בנבדל ובנפרד מקבוצת המורדים קשת העורף העומדת בגבה אל הקיר, ממתינה למרחץ הדמים של ילדי הספינקס.
נחשון בן עמינדב, ראש מטה שבט יהודה, הכהן לשרפים, עשית מעשה וקפצת ראשון אל החרבה!
ראשי השבטים המבוהלים שראו כי שרדת את הקפיצה וסוג של כוח טוב חוסם את קירות המים ומגונן עליך מפני טביעה. צעקות המצרים וצלצול המתכת התגברו על רעש הים וראשוני האדם קפצו אל הים כאיש אחד.
נחשון החביב, שם גבורתך מרעיד כוכבים עד לב השמיים, גבורת הנחש תיזכר לעד,
זה באמת מוזר אבא שהעורכים של הספר השאירו דווקא את השם שלי ושימרו את העובדה שבימים העתיקים השרפים היו לגיטימיים.
נחשון חביב, אתה סוג של גיבור עממי, בקרב שבטים שלא ממש ידעו לקרוא. סיפורים ושירים שפעוט שומע בילדותו לא יעקרו בנקל.
סמוך על אבא…
אני הולך להשתמש באותו הכוח ובאותה הטכניקה בהם השתמשו הכרובים ובני בריתם כדי להחזיר את השליטה אלינו…
שרף צעיר ומקסים, יש לי רעיון אדיר!
רעיון שמתאים לתקופת הפלסטיקה מוזרה שאליה התגלגלנו,
זה סיפור מצויר על איש חזק, איש ברזל שבא כמונו מהכוכבים…
בדיוק כמונו אבא, הגיע הזמן לרענון תדמית …
זה איש ברזל ולב מזהב, איש פלאי שיבוא מהשמיים להציל את האנושות הגוססת משלטון הכרובים. יהיה לו שיער שחור ועיניים יורות ברקים…
כמו סבא? אבא…
וכמו סבא יהיה לו את סמל הנחש בענק על החזה S
והמיתוס החדש הזה יפרק את השקרים הישנים לחתיכות, זונות הכרובים הזקנים, חסרי מין מסורסים, אוכלי אדם, הולכים על ארבע, אוהבי סבל וכאב…
ברור אבא, כבר אף אחד לא מתעניין בסיפורים המטופשים שלהם על דור המדבר והשמדת ערים עתיקות במלח.
תקשוב טוב נחשון, השינוי בדעת הקהל עומד בפתח.
היום המדבר הוא מסוג אחר, אישי יותר, בודד…
היום המדבר הוא מצב פנימי/נפשי קשה כמו רחובות כרום של עיר ענקית, עיר אלימה, מלאת פשע ומעשים רעים, מטרופולין אני אקרא לה, מטרופולין…
והנחש החדש שלנו יעשה שם סדר!