קטגוריות
2021

סיפור מספר 30: רגע לפני התרסקות מאת דורון לאמפיט

בגש הזדחל ממיטתו מעט אפוף בשינה שממנה התעורר אך לפני רגע והתייצב מול החלון בוהה בירח הקרוב אליו.

הוא ידע שהיום זה יום מיוחד שלו חיכה ימים רבים והאינסוף הכנות יגיעו היום לידי ביטוי במבחן בהטסת מעבורת מביתו לירח אותו ראה מציץ מחלונו בכל הדרו. למבחן טיסה יתלווה אליו המדריך שלו שבמקרה הוא גם אביו.

המקרה המיוחד הנ"ל הצריך אישור מיוחד מהועדה למתן רשיונות הטסה והוא התקבל לאחר שנבחן בכובד ראש.

בגש יצא מחדרו ונכנס למטבח שם ראה את אביו נורוד יושב ואוכל ארוחת בוקר.

האב הרים את עינייו מצלחתו והביט בבנו כשחיוך נמתח על פניו מאוזן לאוזן.

"בוקר טוב, איך אתה מרגיש?"

בגש חייך לאביו וברר את המילים אותם ישיב בתגובה לשאלה.

"עוד יום במשרד" ענה כשהוא משתדל לא לצחוק.

"אם כך אתה מרגיש ,אז צפוי לנו יום נהדר" אמר נורוד עם חיוך וחזר לאכול את ארוחת הבוקר שלו.

בגש הזמין ארוחה ממכונת המזון והתיישב לאכול כשכול כולו מרוכז בארוחה.

כשסיים את ארוחתו המתין בגש לאביו עד שגם הוא סיים ואמר בקול שקול ואחראי.

"אתה מוכן אבא למבחן?"

"איתך אני תמיד מרגיש מוכן" ענה נורוד עם חיוך של שביעות רצון.

נורוד יצא מהבית ובגש אחריו תוך שהם צועדים בדממה לכוון מזח ההמראה שהיה צמוד לביתם.

נורוד הקליק באצבעותיו ודלת המעבורת נפתחה והוא צעד לתוכה ובגש אחריו.

המעבורת היתה מסוג "הורייזן" מה שאומר שהייתה קטנה במידותיה אולם די והותר לטיסה לירח הקרוב.

בגש החלט בסריקה של כל הפרמטרים ההכרחיים לטיסה והודיע לאביו שהכל מוכן.

בגש ונורוד מאוד התקרבו אחד לשני מאז שהאם נעלמה באופן מסתורי כאשר היתה בדרכה לעבודתה כמהנדסת מינרליים על הירח אליו עמדו להמריא מיד.

בגש הודיע לאביו כי כל המערכות מוכנות והם יכולים להמריא לדרכם.

נורוד בדק גם הוא את כל המערכות ונתן את הסכמתו להמראה שהחלה במידי תוך שהאדמה הולכת ומתרחקת מהם והם נושאים את עינייהם למעלה אל עבר הירח שעמד שם במלואו תפארתו.

בלי שום התרעה החל גלאי המרחב זמן להראות ערכים לא יציבים אשר רגע אחד הלכו וגדלו ורגע אחר הלכו וקטנו ובלי להמתין זמן רב מידי הם ראו מולם את הסיבה לכך בדמות עיוות של המרחב אליו הם החלו להשאב .

"תהפוך את כווני המנועים ותנסה לצאת מכאן" שאג נורוד 

"אני מנסה אבא אבל זה לא מצליח לי" אנא בגש בקול על סף בכי.

המעבורת החלה להסחף לתוך העיוות ונורוד ובגש חשו חסרי אוניים הנתונים לחסדי הטבע.

המעבורת החלה לרעוד ולהתהפך ובגש ונורוד הועפו ממקומם תוך שהם נחבטים בדפנות המעבורת והעולם סביבם הלך והחשיך ושקט מילא אותו.

בגש החל לפקוח את עינייו וראה את נורוד מעליו במבט מודאג אולם לא לאורך זמן.

"אני שמח שחזרת " אמר נורוד והקלה רבה נראתה בעינייו.

"מה קרה אבא?" שאל בגש כשהוא מתחיל להזכר במה שקרה לפני שאיבד את הכרתו.

"נשאבנו לתוך עיוות במרחב זמן וכנראה שיצאנו ממנו " ענה נורוד .

בגש החל לקום בעצמו מריצפת המעבורת והתיישב בכיסא המפעיל הראשי .

הוא שם לב כי כל התצוגות לא פועלות ובעצם אין לו מושג היכן הוא.

"אבא אני מאתחל את המחשב כי שום תצוגה לא פועלת".

"חכה רגע ,צריך לוודא קודם שאין על על המעבורת מטען אלקטרוסטטי העלול לפגוע במערכות השונות".

אולם נורוד פיספס כי בגש כבר הורה על ביצוע איתחול.

לרגע התצוגות נדלקו אבל הכל כבה בבת אחת וניסיון נוסף לאיתחול לא צלח.

"כעת אנחנו כמו אסטרואיד הנע בהשפעת גרמי שמיים אחרים ללא יכולת לקבוע את מסלולנו" אמר נורוד בהשלמה עם מצבם החדש.

בגש ניסה להפעיל את התקשורת האישית אולם לא היה קול ולא עונה והדממה חזרה להשתלט על המעבורת ויושביה.

כעבור זמן שנדמה כנצח נדלק מסך החרום במעבורת ולרגע נורוד לא האמין למראה עיניו 

"בגש קום ותראה שאני לא טועה" אמר נורוד בעודו מנער את בגש משינתו.

בגש ניגש למסך החרום ולא האמין למראה עינייו.

המיקום שנראה על הצג הראה מיקום הרחוק כ100 שנות אור מביתם.

נורוד ניסה להפעיל את מנועי המעבורת אבל לא היתה שום תגובה.

נורוד ידע שברגע שמסך החירום פועל אז הוא משדר הודעת חרום אולם במרחק כה גדול מביתם מי יקלוט מסר זה?

"אין מה לעשות כעת רק לקוות שמישהו יישמע את הודעת המצוקה למרות שהסיכוי קלוש" אמר נורוד כאשר הוא מהרהר בינו לבין עצמו.

לפתע המעבורת החלה להסתובב ולהגביר מהירות ונורוד ובגש איבדו לרגע את שיווי משקלם אולם מיד התעשתו ושמו לב כי המעבורת נעה לכוון עצם כהה אשר הלך וגדל עם התקרבם אליו.

"אבא אנחנו הולכים להתנגש " אמר בגש בפחד.

"נכון ולכן אנחנו צריכים לקשור את עצמנו ,קדימה מהר כי במהירות הנוכחית אין לנו הרבה זמן" ענה נורוד.

הגוף הכהה הלך והתקרב ומימדיו הלכו וגדלו ונורוד ובגש החלו להכין את עצמם להתרסקות ולרגע עצמו את עינייהם כאשר המעבורת הגיעה כמעט למרחק התנגשות .

המעבורת הגבירה את מהירותה והחלה לרעוד בעודה היא נכנסת לפתח בתוך הגוף הכהה והיא התרסקה על משטח בתוך הגוף השחור ונורוד ובגש עפו ממנה והכרתם התערפלה וחושך מילא את עיניהם.

בגש החל לפקוח את עינייו ושם לב שיש מסכה על פניו.

בגש ראה לפתע את אימו ויידע שהוא חולם וכנראה איבד את הכרתו או גרוע מכך.

הוא ראה את אביו נורוד לצידו מביט עליו ואמר "תראה זו אמא"

בגש ניסה לקום אולם לא עמד לו כוחו ולכן נשאר לשכב.

"אמא ,לא יכול להיות שאת כאן הרי כולם יודעים שנהרגת בטיסה לירח ,מי את?"

"זה אני חמוד שלי,אבל עכשיו תנוח" ענתה תידוהי.

תידוהי פנתה לנורוד ואמרה לו "ניתן לו לנוח קצת ולי ולך יש הרבה מה להשלים".

נורוד ותידוהי עזבו את בגש לנוח ויצאו מהחדר.

"מה זה המקום הזה" שאל נורוד .

"זה כוכב לכת מלאכותי המאכלס מליוני צורות חיים שאנחנו לא מכירים".

"לא ראיתי כאן נפש חיה עד כה,היכן כולם?"אמר נורוד בפליאה.

"הם מסביבך, תסתכל על כל המטריצות שמהם בנויים הקירות בכוכב זה".

נורוד החל שם לב שאכן כל הקירות וגם התקרה עשויים ממטריצות.

"מה יש בתוך המטריצות, האם אלו חיידקים?" שאל נורוד.

"תמתין קצת עם השאלות,הרי לא התראנו המן שנים"

"אני שמחה שהצלחת לגדל אותו לבד ,יש לנו המון מה להשלים".

"כיצד הגעת לכאן ?"שאל נורוד.

"בדרכי לעבודה לכוון הירח נתקלנו בעיוות של מרחב זמן והדבר הבא שאני זוכרת שאני בתוך המעבורת לבדי ,כי כל השאר לא שרדו ,מרחפת בחלל עם מעבורת שלא עובדת עד שנלכדתי בשדה הכבידה של כוכב הלכת המלאכותי הזה".

"בהתחלה לא ידעתי מה המקום הזה בדיוק כמוך ,אבל עם השנים למדתי שכל כוכב הלכת הזה בנוי מקירות שיש בהם חיים, אולי לא כמו שאנחנו מכירים אבל חיים"

"עם הזמן התחלתי להבין כיצד לתקשר עימם והם החלו לספר לי מי הם ומהיכן הגיעו".

"מתברר שבזמנים עברו הם היו יצורים חיים כמונו אשר חיו בכוכב לכת לא רחוק מכאן .הם היו בעלי גוף ויכלו ליצור קשרים גופנים ביניהם.

בהתחלה הם חיו בהרמוניה עם הטבע אולם בשלב מסויים הם החלו לרצות עוד ועוד ולכן החלו לפתח טכנולוגיה .בהתחלה זו היתה טכנולוגיה פשוטה של הדלקת אש ובניית כלי נשק פשוטים לצייד אולם זה לא סיפק אותם והם החלו לפתח את הטכנולוגיה לבנייה, בניית כלי נשק להלחם אחד בשני ובניית מכונות הצורכות מקורות אנרגיה פחמניים אשר גרמו לזיהום של כוכב הלכת ועקב כך לעליית הטמפ' על פני הכוכב דבר שהביא לשיטפונות בחלקים מסויים ולבצורות בחלקים האחרים. השימוש שהם עשו בחומרים מלאכותיים הביאו לזיהום ולהרג של מינים רבים על פני הכוכב. התאווה שלהם למזונות מעל ומעבר למה שנדרש הביא להרג של מינים רבים מצד אחד ולהשמנה מצד שני שגרמה להם למחלות ובתגובה למציאת תרופה למחלה אחת אולם גרמו למחלות אחרות.

התאווה שלהם לרכוש הביאה למלחמות ביניהם בכלי נשק קטלניים שהביאה להרעלת כוכב הלכת שלם עד שבאיזשהו שלב עם התפתחות היכולת הטכנולוגית שלהם רגע לפני נקודת האל-חזור וההתרסקות שלהם שבו המין שלהם היה מושמד הם החליטו לפתח טכנולוגיה להעברת התודעה שלהם לרכיבי סיליקון בידיעה שכל פתרון אחר אינו בנמצא באותה זמן שהתהליך התרחש.

הם החליטו במודע להעביר את התודעה שלהם בידיעה שלא יוכלו להתרבות אלא להשאר עם אותם נפשות מבלי ליצור דור המשך. הם החליטו בלית ברירה להקריב את התפתחותם העתידית לטובת הדור הנוכחי וויתרו במודע על גופם מכוון שלא יכלו לטפל בו יותר לאחר שהמקורות על פני כוכב הלכת שלהם התדלדלו לרמה כזו שהיתה מביאה לכליונם המוחלט ולכן הפתרון הטוב ביותר בזמנו היה הצלת תודעתם. ברגע שתודעתם הועברה למטריצות סיליקון כל מה שנדרש מהם היה רק מקור אנרגיה אותה יכולה לספק השמש שסביבה אנו נעים.כך הם מתפקדים בלי יכולת לחוש מגע אחד עם השני ,בלי יכולת להתרבות ולהביא חיים חדשים רק בשיתוף של רעיונות ומחשבות אבל בלי יכולת לממשם.הם חיים לשם החיים בלבד בלי מטרה ותכלית.

בגלל שתהליך העברת התודעה לא יכל להכיל את כולם מבחינת אנרגיה שלא היתה זמינה הם במודע וייתרו על רבבות מבני מינם והשאירו אותם לחיות על פני כוכב הלכת שלהם בתנאיים בלתי אפשריים. למרבה ההפתעה המערכת האקולוגית על פני הכוכב לכת התחילה בשיקום עצמי לאחר העברת התודעות לרכיבי הסיליקון והצבתם בחלל .מעט מבני מינם אשר הצליחו לשרוד בתנאים הקשים שנוצרו שרדו ולאחר השיקום העצמי של כוכב הלכת החלו הצמחיים וחלק מבעלי החיים שהצליחו לשרוד לשגשג שוב ונכון לעכשיו כוכב הלכת שלהם משגשג "

תידוהי סיימה את ההסבר שלה ונורוד נראה המום ולקח לו כמה רגעים להתאושש.

"טוב שאנו ידענו לשים לב לאיזון העדין בנינו לבין כוכב הלכת בו אנו חיים ולמדנו לחיות יחד לטובת כולנו".

"כעת אנחנו צריכים להתכונן ולהכין את עצמנו לכוכב הלכת שבו הם חיו כי לא נוכל לשרוד על הכוכב המלאכותי הזה לאורך זמן רב" אמרה תידהוי.

"מה המרחק בנינו לכוכב הלכת שלהם ?" שאלה נורוד

"הכוכב לכת נמצא במרחק של רבע שנת אור מכאן  לכן אם נצליח לשקם את אחת המעבורת נוכל להגיע לשם בקלות ולקיים חיים רגילים כמעט עם כל המשאבים שהתחדשו על כוכב לכת זה" אמרה בנחרצות תידהוי.

"אני חושב שנצליח אם נבנה מעבורת אחת מהחלקים של שתי המעבורות" אמר נורוד.

"דרך אגב מה השם שנתנו יושבי הכוכב לביתם?" שאל נורוד.

"הם קראו לו כדור הארץ" ענתה תידהוי .

סוף