"אז מחר זה היום הגדול בשבילך,הא?"שאלה אותי חברתי ג'קי בטלפון.
."כן" עניתי בפשטות "אני רק קצת חוששת שיקרה לי משהו שיגרום לי להישאר שם לנצח..אבל בסך הכל אני בסדר".
"טוב,לא כל יום מישהו נוסע כמעט 60 שנה אחורה בזמן כדי לנסות ולמצוא טבעת ששינתה את ההיסטוריה,ומי יודע איפה היא נמצאת באמת.." צחקה ג'קי ולאחר מכן הוסיפה "בהצלחה לך,שאן". "תודה" עניתי וסגרתי את שפורפרת הטלפון.
ארזתי את חפציי בתוך תיק קטן בידיעה שמחר למעשה,אני כבר לא אהיה פה,לפחות לא לזמן הקרוב.
כשסיימתי ,נכנסתי למיטה וניסיתי להירדם אבל לא הצלחתי, בראשי הדהדו אותם קולות של אבא שלי ושל המדענים "לא ללחוץ על הכפתור הירוק…" "אל תצאי מהמכונה עד שתגיעי" "אל תדברי עם אנשים אלא רק אם אין לך ברירה או אם את בצרה.." היה לי קשה להירדם אבל לאחר כמה שעות נרדמתי . כשהתעוררתי השעה הייתה 5:42 ,היה עוד מוקדם ועדיין שרר חושך איימים בחוץ.כשהבנתי שאין עוד סיכוי שאחזור לישון החלטתי לקום מהמיטה ולקחתי את אחד הספרים שהיו מונחים אצלי במדף והתחלתי לקרוא אותו.לאחר כמה שעות,ב7:30 אבי התעורר וכיוון שלא הספקתי לסיים את הספר החלטתי לקחת אותו איתי למשימה למרות שידעתי שלא יהיה לי זמן לקרוא אותו.עשיתי את פעולות הבוקר הרגילות ולאחר מכן ירדתי למרתף לבחון שוב את המכונה שאיתה אני עומדת לחזור אחורה בזמן.המרתף הוא המעבדה של אבא שלי ושל עוזריו המדענים,שם הם מפתחים כל מיני המצאות ומעולם לא גיליתי מה הם עושים שם,מכיוון שאסור לי להיכנס לשם במשך שעות היום.הסתכלתי על המכונה ,היא הייתה לבנה וגדולה בעלת דלת שקופה."היא נראית גדולה" חשבתי.לפתע שמעתי קול מוכר שאמר "שאנון ,את כאן?" הסתובבתי לעבר המדרגות וראיתי את אבי "את לא צריכה להיכנס לפאניקה בגלל שאת עומדת לחזור בזמן " הוא אמר בעודו יורד במדרגות."אני לא בפאניקה,ממש לא" אמרתי בחיוך ולאחר מכן שאלתי "אז מתי אני צריכה להיכנס למכונה הזו?" "ממש עוד מעט" ענה לי אבי. "טוב אז בנתיים אני הולכת להביא את התיק שלי" אמרתי ורצתי במהירות למעלה לעבר חדרי.
אבי החל בבדיקות האחרונות של המכונה ווידא שהכל תקין.לאחר כמה דקות חזרתי ואליי התווספו גם שלושת המדענים-העוזרים של אבא. "הינה כולם פה!,אפשר כבר להתחיל?" שאלתי בחשש. "כן" פסק אבי ואמר "את יכולה להיכנס".
הסתכלתי על אבי בעוד ליבי דפק בחוזקה ,קפצתי לחבק אותו ואמרתי "אבא אל תדאג לי, אני אחזור ברגע שאמצא את הטבעת".אבי הושיט לי מכשיר קשר והסביר "עם המכשיר הזה אני והמדענים נוכל ליצור איתך קשר". חייכתי לכולם ונכנסתי למכונת הזמן,אבא שלי לחץ על כל מיני כפתורים ותוך שניות אחדות מצאתי את עצמי במקום אחר,שונה לגמרי מהמרתף שאצלי בבית,אבל ידעתי שהצלחתי,חזרתי אחורה זמן.
הסתכלתי סביבי וראיתי רחוב הומה אדם.ידעתי שהם לא יכולים לראות את מכונת הזמן ולכן הם גם לא יכולים לראות אותי,אז לקחתי את הזמן והתחלתי לתהות במחשבות לגבי המשימה שלי "טבעת שמתקנת את אפקט החממה?!" הרהרתי לעצמי, "אני לא מבינה מה רע בזה,ולמה אבא כל כך מתעקש שהוא צריך את הטבעת?הטבעת עשתה מין מהפכה,זה נכון אבל למה הוא מתעקש להפר את המהפכה הזו?" ראשי היה במלא במחשבות נוספות עד שלפתע שמעתי את קולו של אבי מבעד מכשיר הקשר "שאנון!?שאנון!?". לקח לי כמה שניות למצוא את מכשיר הקשר בתוך התיק ואז עניתי לו "אבא אני בסדר.." חיכיתי כדקה שיענה אבל הוא לא עשה זאת אז המשכתי לומר "אולי תספר לי עוד על הטבעת?בשביל מה אתה צריך אותה?" ואז נשמע קולו של אבי מבעד מכשיר הקשר "שאנון,אני מבטיח לספר לך הכל ברגע שתמצאי את הטבעת". "אוקי" פלטתי למכשיר הקשר.
התכוונתי לקחת את התיק ולצאת ממכונת הזמן,אבל בשנייה האחרונה אמר לי אבי במכשיר הקשר "גילינו איפה הטבעת!"
***
"אמא..אמא תראי מה מצאתי!!"אמר פיטר הקטן לאימו והראה לה טבעת זהב עם עיטורים מיוחדים. אמו הסתכלה על הטבעת ואמרה "אלוהים אדירים! מאיפה הבאת את הטבעת הזו,פיטר?! "הטבעת הייתה בתחנת הרכבת על הספסל" אמר פיטר וחייך חיוך שאף אחד לא יכול להתנגד אליו והמשיך לומר "ואני נותן לך את זה במתנה.." אמו חייכה והשתדלה לא לומר שום דבר ,היא חשבה שמישהו איבד אותה,היא לקחה את הטבעת וידעה שמחר בבוקר היא תיקח אותה למשטרה כדי שיחזירו אותה למי שהיא באמת שייכת. "ידעתי שתאהבי אותה" אמר פיטר "היא בטח שווה הון!".
למחרת בבוקר אמו של פיטר לקחה את הטבעת לתחנת המשטרה,היא ניגשה לשוטר ,הושיטה אליו את הטבעת ואמרה "הבן שלי מצא אותה בתחנת הרכבת". השוטר לקח את הטבעת ובחן אותה ולאחר כמה רגעים אמר "תודה גברתי ,נעשה מאמצים לאתר את בעל הטבעת" אמו של פיטר הרגישה נפלא והשוטר לקח את הטבעת ושם אותה באזור החפצים האבודים.
***
למרות שאמרו לי לא לדבר עם אף אחד החלטתי שלא אוכל להסתדר לבד ופניתי למישהו שעבר בדיוק ברחוב,הוא היה גבוה עם עיניים ירוקות ושיער בהיר ואני חושבת שהוא היה קצת יותר גדול ממני "סליחה?,אתה יכול להגיד לי היכן נמצאת תחנת המשטרה הקרובה?" שאלתי בתקווה שאני נמצאת במקום הנכון ושלא טעיתי בדרך.
"אה..זה ממש קרוב..תלכי בהמשך הרחוב עד שתגיעי לצומת,תחצי שם את הכביש ותפני שמאלה אל כיוון תחנת הרכבת, מולה יש בניין דירות גבוה,תעקפי אותו ומאחוריו נמצאת תחנת המשטרה" הוא אמר ואחר כך הוסיף "אני יכול להראות לך אם את רוצה " .הסתכלתי עליו ואמרתי "בסדר".
התחלנו ללכת והוא הציג את עצמו בקצרה "קוראים לי מנריי" ולאחר מכן הוא הוסיף "אני מבין שאת תיירת,אז איך בצרפת?".
"נחמד מאוד" עניתי וחייכתי. כל כך רציתי לספר לו שאני מהעתיד ועל עוד כל מיני דברים אבל ידעתי שעדיף שלא אזכיר על זה מילה. כשהגענו לתחנת המשטרה אמרתי "לי קוראים שאנון..מצטערת שנזכרתי להגיד לך רק עכשיו.." ,"לא נורא" הוא אמר "שמחתי לעזור לך" והוא המשיך בדרכו.
היה לי קצת עצוב שהוא הלך,אבל הייתה לי הרגשה שעוד נתראה בהמשך.
נכנסתי לתחנה ושאלתי את השוטר "שלום,האם הגיעה לפה טבעת מוזהבת בחצי השעה האחרונה?" "כן" הוא ענה "אבל ממש לפני כמה דקות מישהו היה פה וביקש אותה".
הייתי בהלם "זה לא הגיוני" חשבתי. יצאתי מתחנת המטרה ואמרתי לתוך מכשיר הקשר "אבא,הטבעת נעלמה..מישהו לקח אותה לפני כמה דקות" הרגשתי שנכשלתי במשימה ושיותר אף אחד לא יוכל לסמוך עליי ואז שמעתי את אבי אומר "אם הטבעת תצא מחוץ לצרפת,אנחנו בצרות.." לא הבנתי למה הוא התכוון ושאלתי "אתה יכול להסביר לי עכשיו את העניין עם הטבעת?" "כן" הוא ענה והסביר "גילינו שהטבעת הומצאה כדי שאפקט החממה שנוצר יואט,המדען שהמציא אותה אמר לכולם שהכל בסדר ושכולם יוכלו להתנהג כרגיל בעזרת ההמצאה שלו,אבל הוא לא סיפר לאף אחד שההמצאה שלו תקפה בזמן ושב2060 הטבעת תפסיק לפעול וכדור הארץ ייהרס אם האנשים לא יעשו כלום נגד זה וימשיכו לזהם". ניסיתי להבין את מה שהוא אמר ושאלתי "ובשביל מה צריך להעביר את הטבעת 60 שנה קדימה?" ואבי המשיך לומר "אני והמדענים גילינו שאם נתקן את הטבעת נוכל לגרום לה לעבוד לתמיד,ולכן המצאנו מכונת זמן..ומכיוון כולנו בעצם נולדנו בשנת 2008 לא יכולנו לחזור אחורה בזמן וכאן את נכנסת לתמונה" "ומה יקרה אם הטבעת תצא מצרפת?" שאלתי בחשש "אני לא יודעת בדיוק,אבל יקרה משהו רע..".
"תיכנסי לתחנת המשטרה ותשאלי מי לקח את הטבעת,חייבים להחזיר אותה"
נכנסתי לתחנת המשטרה ואמרתי לשוטר "אולי תוכל לומר לי מי לקח את הטבעת?" השוטר הסתכל עליי במבט חשוד ולאחר מכן הסתכל ברשמיות ואמר "פארדי מנריי" "תוכל לומר לי איפה הוא גר?" שאלתי בלחץ "ברחוב הזה בבנין 13 בדירה השנייה" אמר השוטר "תודה אמרתי ורצתי החוצה ..עצרתי מונית ושילמתי בעזרת האירו שאבא שלי הביא לי כיוון שבשנה שלי-שנת 2058 כל הארצות משתמשות באותו הכסף שנקרא קנט.
"תיקח אותי לבניין 13 ברחוב הזה" אמרתי לנהג.
תוך 3 דקות הגעתי לבניין,עליתי במהירות במדרגות ודפקתי על דלת דירה מספר שתיים, אף אחד לא פתח..התחלתי להילחץ ודפקתי שוב על הדלת בתקווה שיפתחו "בבקשה זה חשוב,תפתח!!" צעקתי.
הדלת נפתחה והבחור שהכרתי קודם עמד בדלת. "מנריי?! לא ציפיתי שזה יהיה אתה!"
"היי" הוא אמר. "אני צריכה את הטבעת" אמרתי והושטתי את כף ידי לעברו .
"הטבעת שלי?מצטער אני לא יכול" הסתכלתי עליו בפה פעור ואמרתי "הטבעת שלך?!אתה המדען!!?" "כנראה שכן" הוא אמר .
"תשמע,אתה חייב להביא לי את הטבעת,אבא שלי הולך לתקן אותה..אתה יודע שהיא לא תחזיק מעמד!!העולם יחרב" אמרתי בהיסטריה..
"אני לא יכול!" הוא אמר "אם אני אתן לך אותה תהיה פה מהפכה והעולם יחרב בעוד פחות מ30 שנה!
"אני מהעתיד!"צעקתי עליו , הוא לא הבין מה אני רוצה אבל המשיך לומר "אני לא יכול,אני לא יכול!"
הסתכלתי עליו והחלטתי שהדרך הכי טובה לקבל את הטבעת בחזרה זה להירגע ולספר לו בדיוק מה הולך כאן. "תשמע" אמרתי "הטבעת שלך הולכת להאט את אפקט החממה עד שנת 2060..ובשנה הזו בערך העולם ייהרס..אני מהעתיד..ובאתי לקחת את הטבעת כדי שאבא שלי והעוזרים שלו יוכלו לתקן אותה ולגרום לה להחזיק מעמד יותר זמן…אתה חייב לבטוח בי.." הוא הסתכל עליי ולאחר מספר דקות נתן לי את הטבעת.."קחי,אני מאמין לך" הוא אמר "תחוללו מהפכה" הוא צחק.הוא אמר משהו נוסף אבל לא ממש הבנתי אותו..אמרתי "תודה" ולקחתי את הטבעת. הוצאתי מהתיק את השלט עם הכפתור הירוק..ולחצי עליו בלי לחשוב יותר מידיי..מכונת הזמן לפתע השתגרה לבניין .."להתראות" אמרתי ונכנסתי למכונת הזמן ,תוך שניות אחדות מצאתי את עצמי במעבדה של אבי.
"אבא!" צעקתי.."הינה הטבעת!הצלחתי להשיג אותה" .הסתכלתי במרתף,אבל הוא לא היה שם. פחדתי לצאת מתוך מכונת הזמן כי הרגשתי שמשהו לא בסדר ..אבל אזרתי אומץ ויצאתי..ומכונת הזמן נחרבה בין רגע והרגשתי שנהיה ממש ממש חם.
רצתי לעבר המדרגות עליתי למעלה וצרחתי בכל כוחי "אבא!! הטבעת אצלי!! איפה אתה?!"
אבל הוא לא ענה.. הרגשתי שעשיתי טעות.חשבתי במשך כמה דקות ואז הבנתי..הטבעת האטה את אפקט החממה..ברגע שלקחתי את הטבעת והבאתי אותה לפה בלי לחשוב פעמים ולדבר עם אבא שלי לפני כן..אפקט החממה חזר להיות בקצב שלו..הבנתי שעשיתי טעות חמורה..המהפכה שתוכננה הפכה לאסון..מישהו טעה וזו הייתי אני..יצאי לרחוב וראיתי שאין שם אף אחד,הבתים היו הרוסים ושמעתי מין רעשים משונים…רצתי לכיוון הכביש שהיה ריק לגמרי ממכוניות וראיתי שגם הבית שלי נהרס מול עיניי,התחלתי לרוץ ברחוב מחפשת אחר אנשים אבל לא היה אף אחד,היה שקט מוחלט,אפילו לא ציפור אחת הייתה בשמיים.. אפקט החממה הרס את כדור הארץ,אני הרסתי אותו.