קט'לין אהבה משחקי תפקידים – לשבת סביב שולחן עם כמה חברים ופשוט לדמיין שאתה נמצא במקום פנטסטי אחר. בעולם הבית שלה, אלפא קנטאורי, התושבים בילו את רוב זמנם ביצירה ובמשחקים. זה היה המצב ברוב העולמות התבוניים – מהרגע שרובוטים מגובים בבינה מלאכותית עשו את כל העבודות המתישות, לא נותר הרבה פרט לשחק וליצור.
בכל פעם ששיחקה, קט'לין אהבה לגוון ולשחק כדמות מגזע אחר. גמד, טרול, לטאה ענקית – למה לא בעצם? קט'לין עצמה השתייכה לגזע האלפים – אחד הגזעים העתיקים ומאריכי החיים שקיימים ביקום – למרות שהיא עצמה היתה אלפית די צעירה. קט'לין דמיינה גזעים בעולמות רחוקים ואף פגשה לא מעט מהם בכנס הגלקטי-קון האחרון שהתקיים באלפא קנטאורי.
החלום של קט'לין היה להוסיף גזע חדש למשחק התפקידים הבין-גלקטי. כדי לעשות זאת, היה עליה לאתר גזע צעיר, גזע שלא בשל עדיין להיחשף לשאר הגזעים בגלקסיה, ואז ללמוד אותו במשך שנים רבות. הדרך המקובלת לעשות זאת היתה להתנדב למשימת ההשגחה על הגזע. זוהי משימה מתישה, אך רגישה מכדי להותיר אותה לבינה מלאכותית. המשגיח לומד את הגזע ובמקביל מוודא שהגזע לא ישמיד את עצמו לפני שיגיע לרמה רוחנית גבוהה, רמה שמאפשרת קבלה לחיק המשפחה הבין-גלקטית.
כבר כמה אלפי שנים שקט'לין לא נמצאת באלפא קנטאורי. קט'לין משגיחה על כדור הארץ. היא כבר למדה מה שרצתה על האנושות וציפתה בכיליון עיניים לרגע שבו זו תיחשף לגלקסיה. זה אמור לקרות עוד כ-300 שנים לפי ההערכות האחרונות.
במרחק של 4.37 שנות אור מכוכב הבית שלה, קט'לין די השתעממה. היא ניסתה לעגל פינות ולעזור לאנושות פה ושם. כמה ניסים כדי להתחיל דתות. דברים סטנדרטיים של חברה תבונית. הדת תיעלם כמובן בהמשך, אבל היא חשובה לגזע צעיר. דווקא על על הקטע עם הפירמידות קט'לין ננזפה. היא חשבה שזאת מחווה חמודה לקוביית המשחק האהובה עליה – 1ק4 – קובייה בצורת פירמידה עם 4 פאות. אבל זה גרם ליותר מדי שאלות בהמשך לגבי היכולת הטכנולוגית של הפרעונים הקדומים. מזל שהבוסים שלה לא גילו את העניין עם מעגלי התבואה והצילומים המטושטשים של החללית שלה.
את רוב הזמן בחללית שלה קט'לין בילתה במשחקי תפקידים דרך טלפרזנס – מפגשים מרחוק. אבל זה לא אותו הדבר כמו לשחק בשולחנות אמיתיים. במוחה של קט'לין נרקמה תוכנית פשוטה למדי. היא תתגנב לכנס למשחקי תפקידים ופנטסיה על כדור הארץ. היא היתה בקיאה היטב בשפות השונות של בני האדם, ובמיוחד בשפות העתיקות יותר, כגון עברית ולטינית. הפור נפל על כנס קטן יחסית, כנס אייקון בתל-אביב. קט'לין היתה מודעת לסיכון שתיחשף, ולכן סינתזה דיאודורנט שגורם לבני-האדם להיות פחות עירניים בסביבתה. היא וידאה שנהוג להגיע לכנס בתחפושות והיתה בטוחה שתשתלב היטב במראה האלפי הקלאסי שלה. מבחוץ היא נראתה כמתבגרת טיפוסית, גבוהה מעט, עם אוזניים מחודדות, שיער ארוך ורך כמשי, גוון עור סגלגל מנצנץ וקשת ארוכה מסורתית.
קט'לין הגיעה ראשונה לשולחן המשחק אליו נרשמה והחלה להתעסק עם הניירת של דף הדמות שלה עד שיגיעו שחקנים נוספים. כעבור זמן קצר התיישבה בת-אדם בראש השולחן והציגה את עצמה "היי, אני רותם, שליטת המבוך ומנהלת המשחק. שאר החבר'ה עידכנו שלא יגיעו מכיוון שיש הרצאה ממש טובה באולם הסמוך, אז זה רק שתינו". קט'לין הרימה את הראש מדף הדמות והופתעה לראות בחורה מתולתלת, חמודה למדי ומחופשת ל… אלפית! מה הסיכויים לזה?! קט'לין נלחצה לרגע אבל סמכה על הדיאודורנט המסונתז שיסתיר את הזהות האמיתית שלה.
קט'לין הציגה את עצמה כקטי מתל-אביב וקיוותה שרותם תתעלם ממנה ותתחיל להריץ את המשחק בלי שאלות נוספות. אבל נראה היה שהדיאודורנט לא ממש משפיע! רותם שאלה את קט'לין שאלות רבות לגבי התחפושת שלה – צבע הגוף המדוייק בו השתמשה, סוג התוספים לאוזניים והקשת הארוכה המדהימה שלה. קט'לין ניסתה להתחמק אך התקשתה לספק תשובות ברורות. רותם נראתה מהורהרת, השתהתה למשך מספר רגעים ואז אמרה בפסקנות: "תשמעי, אני קוספליירית כבר מלא זמן וברור לי שזאת לא תחפושת אלא הגוף האמיתי שלך. זה מדהים! מאיפה באמת הגעת? יש עוד מכם כאן? יש לי כל-כך הרבה שאלות!". קט'לין הבינה שנחשפה ונלחצה. איך זה קרה, לעזאזל? היא החליטה לברר את העניין לפני שתשיב לרותם. "תגידי, את תתרנית במקרה?". רותם ענתה בבלבול מסוים. "כן, אבל מה זה קשור? את פאקינג אלפית אמיתית ואת שואלת אותי לגבי חוש הריח שלי??".
אוקי, זה מסביר את זה. רותם תתרנית וקוספליירית מנוסה. מסתבר שזה הספיק כדי לחשוף את הזהות האמיתית של קט'לין. היא החליטה ללכת על כל הקופה. "אוקי, אל תילחצי. אני אכן אלפית. הדיאודורנט המיוחד שסינתזתי היה אמור לגרום לבני-אדם סביבי לא להתעניין בי. אני מאלפא קנטאורי ואני אמורה להשגיח על האנושות עוד כמה מאות שנים מבלי להתגלות. זה ממש לטובת האנושות שזה לא יתגלה לפני הזמן המתאים. אפשר לסמוך עליך?". רותם השתתקה לשניות ארוכות. אפשר היה לראות שבראשה מתרוצצות אינספור מחשבות. לבסוף השיבה "כן, בטח. את דואגת לאנושות, אז אעזור לך בכל מה שצריך. גיקים עוזרים לגיקים. ואני מניחה שאת גיקית של כבוד. תגידי, מה את עושה פה בכנס בעצם?".
במהלך שלוש השעות הבאות קט'לין סיפרה לרותם על האהבה שלה למשחקי תפקידים, על כוכב הבית שלה, על גזעים אחרים שיש ביקום ועל החלום שלה להוסיף את הגזע האנושי למשחק התפקידים הבין-גלקטי הסטנדרטי. שפע המידע החדש הפעים את רותם ולמעט שאלות קטנות פה ושם היא היתה פשוט מרותקת.
את השיחה חתכה לפתע מוסיקה שבקעה מהטלפון הסלולרי של רותם. "מארש האימפריה, " – אמרה רותם – "זה השעון המעורר שלי. זה אומר שהמשחק בשולחן שלנו הסתיים. עוד מעט מתחיל טורניר הלארפ השנתי. לארפ זה משחק תפקידים שמשוחק על ידי שחקנים מחופשים בחוץ, בעולם האמיתי, לא על שולחן. רגע, את מכירה לארפ?".
"כמובן, מצחיקה שכמותך" ענתה קט'לין, "אין כמעט משחקים שלא משוחקים בכוכב שלי. אני בדרך כלל מעדיפה משחקי שולחן על-פני משחקים בחוץ. אבל שיחקתי לארפ במשך לא מעט שנים".
רותם היססה לרגע ואז המשיכה – "השנה לא מצאתי שותף לטורניר הלארפ, אז חשבתי שאהיה על תקן צופה בלבד. אבל… קט'לין, תרצי להצטרף אלי? אני יכולה להוסיף לך קצת איפור שיגרום למראה שלך להיות הרבה יותר אנושי"
קט'לין חששה מעט, שמא יתגלה הסוד שלה בשנית, אך החליטה שביחד עם רותם זה לגמרי אפשרי והסיכון זניח. היא גם החלה לחבב את רותם ורצתה לעזור לה לזכות בטורניר.
"אוקי, אני בעניין", השיבה קט'לין. "מה בדיוק חוקי הטורניר שלכם? איך מתקדמים מכאן?"
"יש!", אמרה רותם, "דבר ראשון – הולכים לנשקייה ומצטיידים. הנשקייה זה הבגאז' של הרכב שלי, בחניון הסמוך. יש לי שם מפה של המבנים בעירוני א', חרבות מספוג מוקשח וחיצי ספוג שאולי יתאימו לקשת הארוכה שלך. אני אאפר אותך בזריזות – נסתיר קצת את האוזניים המחודדות בעזרת השיער הדי מדהים שלך, נמרח קצת אודם בגוון אדום-אנושי ונעטוף את ידיות הקשת הארוכה בסרט הדבקה לבן. כמה שיפצורים קטנים, ותיראי הרבה יותר אנושית. לאחר מכן נלך לנקודת הפתיחה, נקבל את ההנחיות והטורניר יתחיל. המטרה השנה זה להגיע למחסן הציוד הקסום ולאתר את השרביט המסתורי שמאפשר מסע בזמן. כמובן שבדרך יש סכנות למכביר, אבל לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו בעבודת צוות."
רבע שעה מאוחר יותר, קט'לין ורותם הגיעה לנקודת הפתיחה והקשיבו להנחיות הטורניר. לאחר ההסבר הכללי, היה גם תדריך בטיחות וכלי הנשק עברו בדיקה של אנשי הסגל. קט'לין קיבלה מחמאות על האותנטיות של הקשת הארוכה שלה, אך כעת הדיאודורנט שלה עבד היטב ואנשי הסגל די התעלמו ממנה.
טורניר הלארפ החל. קט'לין ורותם נמצאו בנקודת הפתיחה – בבניין המרכזי של הכנס. הן היו צריכות להגיע לקומה השניה בבניין הסמוך. ביניהן לבין האוצר הפרידו כמה עשרות שחקנים אחרים, שחלקם אף בחר את צד ה"מפלצות" – זומבים, ערפדים וקוסמים מרושעים. בנוסף, השמועות אמרו שממש בכניסה למחסן הציוד הקסום יש מפלצת אימתנית במיוחד. רותם הימרה על דרקון. זאת מפלצת קלאסית לשמירה על אוצר.
רותם וקט'לין בחנו את המפה ויצאו בזהירות מהבניין בכיוון שנראה להן הכי בטוח. רגעים ספורים לאחר מכן הן נתקלו במארב של שני שודדי דרכים. רותם שיספה אחד בקלות וקט'לין השתמשה בקשת שלה כדי לפגוע בשני בעזרת אחד מחיצי הספוג שקיבלה מרותם. את המבחן הראשון שלהן הן עברו בקלות יחסית.
צמד האלפיות המשיכו לכיוון הכניסה הצדדית לבניין, והבחינו ששאר השחקנים ניהלו קרב גדול בכניסה הראשית לבניין. הן נכנסו לבניין החשוך ורותם אמרה "משהו חשוד פה, בד"כ יש כאן יותר אור", כאשר קבוצה גדולה של זומבים הקיפו אותן לפתע. הזומבים נעו לאט, בהתאם לאיפיון הדמות, אך הגיעו בקבוצה גדולה ויכלו לגרום לנזק רב מטווח קרוב. רותם עברה לעמדה הגנתית וכבר ראתה את סוף המשחק קרב, אך קט'לין החלה לנוע במה שיכול להיות מתואר רק כריקוד מסחרר ובתוך כמה רגעים כל הזומבים נפגעו מחרב הספוג של קט'לין. הם היו קצת בשוק והיה ברור שהם לא רגילים לראות כזאת רמה של סיף. "וואו, לא אמרת שאת סייפת ברמה אולימפית", אמרה רותם. "אה, כן, זה מה שאימון של שנים רבות בלארפ נותן לך…", חייכה קט'לין. הבנות עברו את הזומבים ההמומים ועלו במדרגות אל הקומה השניה.
רותם וקט'לין ידעו שתהיה שמירה על המחסן ולכן התגנבו בזהירות אל תוך המסדרון. דלת מחסן הציוד נמצאה בהמשך המסדרון ובוודאי יש עליה שמירה. כצפוי, ממש בכניסה למחסן הציוד עמדה מפלצת. לא דרקון, אלא עקרב. תחפושת די מרשימה, למען האמת. רותם הציעה לקט'לין תוכנית פשוטה – רותם תנסה למשוך את תשומת ליבו של העקרב ותעסיק אותו ככל יכולתה, בזמן שקט'לין תתגנב מאחוריו אל תוך המחסן. החוקים אמרו שכדי לנצח לא צריך שכל הדמויות ישרדו, מספיק שאחת מהן תשיג את האוצר. קט'לין הסכימה והתגנבה בשקט מופתי מאחורי העקרב בזמן שרותם העסיקה אותו ונלחמה בו. רותם הצליחה לפגוע בו לא מעט, אך העקרב טרם ניצל את מכת הזנב האימתנית שלו. מכה שיכלה לחסל כמעט כל דמות, בטח אלפית שברירית יחסית. קט'לין עמדה בפתח המחסן כאשר שמעה את העקרב מתחיל את התקפת הזנב שלו. רותם לא תשרוד את המכה וקט'לין הרגישה רע לגבי זה. בכל זאת, רותם ממש רצתה לנצח בלארפ הזה. קט'לין זינקה בין רותם לעקרב וחטפה בעצמה את מכת הזנב. זה הרג את הדמות שלה. רותם הופתעה, אך המשיכה בהתקפה וערפה את ראשו של העקרב במכה קריטית אחת לראש.
רותם נכנסה למחסן, לקחה את השרביט ויצאה כמנצחת. היא וקט'לין זכו בטורניר.
שעה מאוחר יותר התקיים טקס הענקת הפרסים. קט'לין ורותם עלו לבמה וקיבלו מדליה קטנה ומוזהבת. רותם היתה מאושרת. לאחר הירידה מהבמה קט'לין אמרה לרותם שהיא מצטערת, אבל היא צריכה לחזור לחללית שלה. בכל זאת, היא צריכה לשמור על האנושות מפני רודנים ויש את הבחירות בארה"ב ממש בקרוב. רותם התעצבה ולאחר מספר שניות שאלה "מתי אוכל לראות אותך שוב?". קט'לין חשבה והשיבה "ניפגש בכנס בשנה הבאה".
סוף.